חצי שעה לפני ניתוח גדול, ד"ר ערן נזרי יושב במשרדו מעט מתוח. הוא מנתח בכיר כעשור, אבל עדיין חש בהתרגשות מסוימת לפני כל ניתוח. בשיחה פתוחה הוא מספר על אחד הניתוחים המורכבים שמבצעים בחטיבה הכירורגית בבית החולים בשם ציטורידקטיב אייפק (Cytoreductive Hipec). מדובר בניתוח שבו מסירים איברים נגועים בגידולים סרטניים מחלל הבטן. כל איבר שמעורב בגידול נכרת - כיס מרה, טחול, מעי דק, מעי גס, רקטום, רחם, שחלות – מה שצריך. כדי שהמערכת תמשיך לפעול מבצעים במהלך הניתוח חיבורים חדשים (השקות, בשפה המקצועית) בין איברים ועורקים. באופן מפתיע, ולמרות שמדובר בניתוח שבו מוצאים אחד אחר השני איברים לכאורה חיוניים, חוזרים לחיים טובים ומתפקדים לאחר ההחלמה מהניתוח. 

מה הרעיון של הניתוח הזה?

"המצב הוא שיש גידול שהתפשט באברים רבים בחלל הבטן וכדי להיפטר מהם אין ברירה אלא לכרות הרבה מהם. לזה מוספים שטיפה של כימותרפיה חמה על מנת לטפל גם בגידולים וגרורות שלא רואים בעין".

מה היא המחלה ההתחלתית?

"סרטן. זה יכול להיות כל מיני גידולים - בתוספתן, שחלות, מעי גס".

איך אפשר לחיות בלי מעי או רקטום?

"תמיד נשאיר אורך של מעי או רקטום שיאפשר לחולים לחיות".

כל כמה זמן אתם עושים ניתוח מסובך כזה?

"כמה פעמים בחודש".

זה ניתוח חדש?

"השיטה של הניתוח מתוארת כבר כמה עשורים, אבל עם התפתחות הכירורגיה אנחנו עושים את זה עם פחות סיבוכים".

האם אין דרך עדינה יותר במקום הניתוח הזה?

"לא במקרים האלה".

מה קורה אם לא מנתחים?

"לא שורדים".

האם יש איכות חיים למטופל או מטופלת שעברו ניתוח כזה?

"ממש כן. אחרי החלמה לא פשוטה הם חוזרים לתפקוד רגיל. לפעמים נעשה סטומה זמנית (שקית חיצונית להפרשות), אבל אחרי זה הם ממש חוזרים לתפקוד רגיל – רק בלי גידולים בבטן".

מה הסיכוי שהגידול יחזור אחרי הניתוח הזה?

"זה כבר תלוי בסוג הגידול הראשוני. בסרטן המעי הגס או קיבה יש סיכוי שהגידול יחזור, בסרטן התוספתן, שהוא סרטן עם אחוזי ממאירות נמוכה, יש אחוזי ריפוי של כ-70% לעשר שנים. זה תלוי גם במידת הפיזור של הגידול".

זה נחשב אחד הניתוחים הגדולים והמסובכים שקיימים. כמה זמן הוא נמשך?

"כאמור, זה תלוי במידת הפיזור של הגידול. יש חולים עם פיזור נמוך של המחלה ואין להם הרבה גרורות בבטן. לפני שבוע ניתחנו איש בן 80 עם שלוש גרורות בלבד אז עשינו את זה בצורה זעיר פולשנית, אנדוסקופית. בקצה השני יש ניתוחים מורכבים שיכולים לקחת אפילו 12 שעות"

מהם הניתוחים הכי קשים שעשית?

"ניתוחים מהסוג הזה של 12 ואפילו 13 שעות. בדרך כלל אלה ניתוחים שהמקור שלהם הוא גידול בתוספתן. בגלל שהמחלה ברמת ממאירות נמוכה החולים מגיעים במקרים רבים כשהבטן שלהם ממש נפוחה והגידולים כבר מפוזרים בחלל הבטן. מצד אחד יש הרבה גדולים בבטן, מצד שני בגלל הסיכוי הטוב להחלים, אנחנו משתדלים לבצע את הניתוח וממש מקלפים את כל הבטן".

יש הפסקה באמצע?

"40 דקות, הפסקה אחת בדרך כלל".

איך אפשר להיות כל כך הרבה שעות בחדר ניתוח?

"זה באמת לא פשוט, יומיים אחרי זה אני בחצי תפקוד".

כמה מנתחים בחדר הניתוח?

"בניתוחים כאלה גדולים של התוספתן יש שני מנתחים בכירים ומתמחה ותיק בדרך כלל שמכירים טוב את התהליך".

זה גם מלחיץ?

"כן יש למנתח סטרס רציני כי זה ניתוח קשה ויש דימומים של המטופל או המטופלת".

אתה רופא בכיר ומנוסה, עדיין מתרגש?

"אם להיות כנה, כשיש לי ניתוח של בקע פשוט אני פחות מתרגש היום, אבל כשיש גידול מפושט ואתה יודע שאתה יכול לפגוע בתפקוד של המנותח – זה מכניס לסטרס. אתה יודע שיש משמעות ישירה להחלטות שתקבל במהלך הניתוח ואתה גם יודע שחולה עלול למות על שולחן הניתוחים".

איך זה לעמוד מול המשפחה?

"קודם כל אני מכיר מראש את המטופל או המטופלת, הם היו אצלי במרפאה ואני מכין אותם לקושי שכרוך בניתוח. חלק מהתפקיד שלי הוא גם לצאת ולדבר עם המשפחה ולהיות בקשר איתם".

מהו HIPEC?

"כימותרפיה חמה שניתנת במתן חד פעמי לאחר הניתוח. אנחנו מבינים שבפיזור כזה נרחב של גרורות וגידולים בבטן, כנראה שיש גם גרורות מיקרוסקופיות שלא רואים, ובכך מעלים את הסיכוי של החולים להחלים".

קורה שמטופל לא מעוניין בניתוח?

"זה קורה, אבל לא הרבה. יש חולים שאני מאוד מכבד את ההחלטה שלהם. אנחנו עושים דיון ואם שנינו מבינים שהסיכוי להחלים הוא קטן, והמטופל לא מעוניין לנסות בגלל היקף הניתוח, אני לא מתעקש.

לעומת זה, הייתה לי מטופלת צעירה בת 50 שהייתה לה היסטולוגיה קשה – קרצינומה של התוספתן מסוג אלים, אבל לא היתה עדות ב-CT שיש פיזור של גרורות בחלל הבטן, מקרה די נדיר. היא הייתה מודעת לסוג האלים של הגידול, והחליטה לא לטפל בו: לא בכימותרפיה ולא בניתוח. היא אמרה לי שהיא מתכננת לנסוע לצרפת לאכול מוס שוקולד ולמות. איתה דווקא התעקשתי כי לא הייתה עדות לפיזור נרחב בהדמיה. ניתחנו אותה בגישה זעיר פולשנית, כרתנו לה חלק מהמעי הגס והיא בריאה היום ומגיעה למעקבים".

מה הסיפוק בעבודה הזאת?

"יש חולים שאני עוקב אחריהם במרפאה ואני רואה שהם חיים וזה נהדר".

כשחולה נפטר, אתה חושב עליו בבית?

"יש חולים שנכנסים לך ללב, הכרת את המשפחה, עברנו תהליך יחד".

 למה בחרת להיות כירורג?

"אהבתי את העובדה שניתן לפתור בעיות במקצוע הזה".

 איך הולכים הביתה כשלא מצליחים?

"זה קשה, זה שובר את הלב להגיע למשפחה ולדבר איתם שלא הצליח".