לא רק מבוגרים סובלים מכאבי גב. מתברר שגם ילדים ובני נוער חווים כאבי גב בעיקר בגלל ליקוים שמקורן באזור המותני התחתון של עמוד השדרה. לליקוים יש שמות מבהילים מעט כמו ספונדילוליזיס, שמשמעותו חוסר רציפות באלמנטים האחוריים של החוליה (בין אם מולד או שמתפתח כשבר מאמץ) וספונדילוליזטזיס, שמשמעותו החלקה קדמית של חוליה אחת על גבי זו, מסביר ד"ר דרור עובדיה, מנהל מחלקת אורתופדיה בבית החולים דנה לילדים בתל אביב.

אותו ליקוי יכול להופיע בצד אחד של החוליה או בשני צדיה", מסביר ד"ר עובדיה. "הוא מופיע במהלך החיים, לרוב במהלך העשור השני לחיים, כלומר בגיל ההתבגרות, כשהצורה השכיחה שלו היא שבר מאמץ שייגרם לנער או לנערה כתוצאה מפעילות ספורטיבית שחוזרת על עצמה".

"למחלה הזו יש נטייה מוקדמת גנטית מאוד דומיננטית, ולכן היא לא תקרה לכל אחד ואחת. השכיחות שלה עולה בקרב גזעים שונים, למשל אסקימוסים או סקנדינבים, מה שיכול להסביר מדוע שני נערים או נערות עושים את אותה פעילות גופנית אך התופעה תתרחש רק במי שיש לו את המרכיב הגנטי.

"אם הנער או הנערה מתאמנים למשל בכדורסל, ופתאום, תוך כדי אימון, מרגישים כאב חזק בגב והכאבים לא פוסקים - זו הצורה הקלאסית של ספונדילוליזיס. זה יכול לקרות בכל ענף של פעילות ספורטיבית אך נפוץ יותר בקרב פעילויות ספורטיביות שקשורות בהקשתת יתר של הגב, כגון: התעמלות קרקע, בלט, הרמת משקולות וכדומה".

"חשוב לאבחן את הבעיה כמה שיותר מהר. באבחון נקשיב לתלונות המטופל, ונבדוק את נקודות הכאב, בעיקר האבחון יתבסס על דיווח המטופל, הבדיקה הגופנית שבה נראה שהמטופל חווה כאב בתנועות של עמוד השדרה, בעיקר בהקשתת הגב לאחור. ייתכן שבבדיקה תיראה סטייה והטיה של הגב כתוצאה מעיוות של השרירים, המשנית לכאב, שעשויה לעתים לבלבל ולהיראות כמו תחילתה של עקמת, וקיצור של גידי ההמסטרינגס (השריר בחלק האחורי של הירכיים, לכיוון הברכיים)".

"במקרים האלה", מסביר ד"ר עובדיה, "יש לבצע בדיקה נוירולוגית על מנת לוודא שאין פגיעה או לחץ על העצב בגלל אותו שבר מאמץ. כדי לוודא את האבחנה נשלח את הנער או הנערה לבדיקות הדמיה שיכולות לכלול צילומי רנטגן, מיפוי עצמות CT או MRI בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המאבחן".

אחר שהאבחנה נעשתה בצורה ודאית, ובמידה שהליקוי הוא אקוטי וחריף, מומלץ להתחיל בטיפול מידי שיכלול הפסקת כל פעילות מאומצת ולבישת מחוך למשך כשלושה עד 4 חודשים. 

1. להפיג את הכאב - אפקט זה מושג בתוך ימים בודדים מתחילת לבישת המחוך.

2. למנוע היווצרות של שבר מלא - באותם מקרים שאובחנו מאוד מוקדם ומדובר בשבר מאמץ בלבד.

3. לנסות ולהביא לאיחוי של השבר - באותם ילדים שכבר יש להם ספונדילוליזיס מלא. הסיכוי לכך מוערך ב-40%-50% בלבד, אך זה עדיין מצדיק את הניסיון.

4. למנוע היווצרות של הספונדילוליזיס בצד השני של החוליה - באותם מקרים שבהם הפגיעה היא חד צדדית.

החדשות הטובות הן שלאחר השלמת תקופת הטיפול, הנער או הנערה יוכלו לחזור לתפקוד ולפעילות מלאים, כפי שעשו קודם לכן. "הפרוגנוזה לעתיד היא בדרך כלל טובה מאוד, וגם באותם מקרים שהספונדילוליזיס לא עבר איחוי, מרבית האנשים מנהלים אורח חיים פעיל ורגיל", הוא אומר.

לדבריו, "ישנם מיעוט של מקרים שבהם הספונדילוליזיס אירע בשני צדי החוליה או במקרים עם מום מולד במבנה החוליה, אז עלול להיווצר מצב שנקרא ספונדילוליסטזיס – כאשר יש תזוזה והחלקה קדמית של חוליה אחת (זאת שבה ישנו אותו שבר מאמץ, קרי הספונדילוליזיס) על גבי החוליה שמתחתיה. אם ההחלקה היא קטנה ולא מתמשכת ומתקדמת ופרוגרסיבית, אין צורך בטיפול כשלהו.

הצורך בטיפול ניתוחי לצורך ייצוב וקיבוע של החוליה איננו שכיח והתוויות לטיפול ניתוחי שכזה הן באחד משלושת המצבים הבאים: הופעה של חסר נוירולוגי כתוצאה מלחץ על שורשי העצבים, שעשוי להתבטא כנימול או חולשה ברגליים, החלקה פרוגרסיבית שמעל דרגה 3 (מעל 75% מהחוליה החליקה קדימה). כאב בלתי פוסק שפוגע באיכות החיים ונמשך מעל ארבעה עד תשעה חודשים.

"לשמחתנו", מסכם ד"ר עובדיה, "אלה הם כאמור מצבים נדירים, ומרבית הילדים לא יזדקקו לטיפול ניתוחי שכזה".