תוכן עניינים

הקשר בין בדיקת המוגלובין מסוכרר ורמת סוכר בדם בצום והסיכון למחלות לב וכלי דם אצל מבוגרים שאינם חולי סוכרת

בדיקת רמת הסוכר בדם בצום היא המדידה המקובלת היום כדי לאבחן סוכרת. בדיקה של המוגלובין מסוכרר, הייתה מומלצת בעבר רק לאנשים שכבר אובחנו כחולי סוכרת, כדי לקבוע את רמת השליטה במחלה. ההמוגלובין המסוכרר הינו מדד לרמת הסוכר הממוצעת במשך שלושת החודשים טרם בדיקת הדם.

 

בדיקות סוכרת- איזו בדיקה עדיפה?


בשנה האחרונה, פרסם ארגון הסוכרת האמריקאי המלצה חדשה, לפיה מומלץ להשתמש בבדיקת המוגלובין מסוכרר גם לאבחנתה הראשונית של מחלת הסוכרת. ההמלצה נבעה מהקשר שנמצא בין רמת המוגלובין מסוכרר לבין מחלות בכלי דם קטנים. ככלי אבחון, יש להמוגלובין המסוכרר מספר יתרונות, לעומת בדיקת רמת הסוכר בצום: השונות בין בדיקות חוזרות היא קטנה יותר, ניתן לערוך את הבדיקה ללא צום, זו הבדיקה המועדפת למעקב אחר איזון רמת הסוכר בדם. מחקר חדש ביקש לאפיין ולהשוות את הקשרים בין ערכי המוגלובין מסוכרר ורמת הסוכר בדם בצום, לבין הסיכון לפתח סוכרת, מחלת לב כלילית, שבץ מוחי ושיעורי תמותה כללים, בקרב אוכלוסייה קהילתית, בגיל העמידה, ללא היסטוריה של סוכרת. 

 

בדיקות סוכרת- איזו בדיקה עדיפה?

 

השערת החוקרים הייתה כי בדיקת המוגלובין מסוכרר מהווה אינדיקאטור טוב יותר מאשר בדיקת רמת הסוכר בדם בצום, כדי להעריך את הסיכון להתפתחותן של סוכרת ומחלת לב וכלי דם, כמו גם של תמותה. במחקר השתתפו מעל 11,000 בני אדם ללא היסטוריה של סוכרת או מחלת לב וכלי דם. תוצאות המחקר הראו שהמוגלובין המסוכרר, מנבא טוב יותר את הסיכון לפתח סוכרת לעומת בדיקת הסוכר בצום. כמו כן ההמוגלובין המסוכרר מנבא בצורה טובה יותר התפתחות מחלות לב וכלי דם, ותמותה לעומת רמת הסוכר בדם בצום. הסיכון לפתח מחלות לב ושבץ מוחי קיים כבר בערכי המוגלובין A1C תקינים מעל 5.5 (1.23X) אך בערכים של המוגלובין A1C מעל 6, הסיכון עולה משמעותית (1.78X), ובערכים מעל 6.5 הסיכון מטפס ל- X1.95.

 

בדיקות סוכרת- איזו בדיקה עדיפה?
 

לדברי ד"ר מאיה איש שלום, למחקר זה יש השלכות חשובות בנושא המניעה של סוכרת, תחלואה לבבית ושבץ מוחי ואף מניעת תמותה. ההבנה שכבר בערכי המוגלובין A1C בגבול העליון של התחום התקין הסיכון לתחלואות אלו עולה ולכן דורש התייחסות וטיפול בראש ובראשונה בשינוי הרגלי חיים- הקפדה על דיאטה מתאימה וכן פעילות גופנית סדירה. עם זאת יישום תוצאות המחקר בארץ בעיתי בשל העדר סטנדרטיזציה אחידה לבדיקות ההמוגלובין A1C במעבדות השונות. כמו כן התוצאה של בדיקת ההמוגלובין A1C עלולה להיות מושפעת מגורמים רבים – אנמיה, המוליזה, חסר ברזל, גיל הנבדק וגזעו, אי ספיקה כילייתית ולכן יש להתייחס בכל מקרה לגופו של ענין. 

 

תרגום מקוצר, מקור: Glycated hemoglobin, diabetes, and cardiovascular risk in non-diabetic adults; The New England Journal of Medicine 2010, 362: 800-811.

 

תפריט ניווט תחתון