תוכן עניינים


שבץ נא

כל מה שרציתים לדעת על שבץ מוח מאחד המומחים של בית חולים איכילוב, ד"ר חן הלוי, מנהל מחלקת שבץ מוחי  



על פי נתוני משרד הבריאות, שבץ מוחי (Stroke), הוא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל וכן עם שכיחות גבוהה לגרום לנכות. 
קצת נתונים: בשנת 2020 רוב המקרים (כ-67%) של שבץ מוחי בישראל נבעו מחסימה של כלי דם במוח (שבץ איסכמי). והשאר, אירועי שבץ מוחי שנגרמו מקרע בכלי דם (דימומי) וכן אירועים חולפים. הנתונים מראים על מעט יותר גברים שחלו (61% לעומת נשים), הגיל הממוצע בעת האירוע היה 71.7. 
למרות השכיחות הגבוהה של המחלה, לא נרשמה בציבור פאניקה מהמחלה. "בתחום הזה, של העלאת המודעות למחלה הראשונית, אפשר להגיד שנכשלנו", אומר בגילוי לב ד"ר חן הלוי, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים איכילוב. "מי שכבר חלה ומגיע אלינו, יודע את כל התורה, אבל חשוב להכיר את הסימנים ולהיבדק הרבה קודם – כדי לא להגיע אלינו. כמובן שלא צריך להילחץ, אבל יש כמה דרכים פשוטות לבדוק את הסיכוי למחלה אצל כל אדם", מסביר הלוי.
"הדבר החשוב הוא להבין שבשלב מסוים בחיים הסיכון שלך לשבץ מוחי עולה, ואם תרצה שהסיכון הזה יהיה מינימלי - יש כמה בדיקות שאפשר לעשות בקופת החולים".

1) איך אפשר למנוע שבץ מוחי? "יש להעריך את גורמי הסיכון ולעשות כמה בדיקות אולטרסאונד פשוטות שבסיומן ניתן לקבוע את הפרופיל של האדם: האם הוא לא בסיכון ולא צריך לעשות כלום, בקבוצה הזאת יהיו רוב האנשים. יש את מי שנגלה אצלם סיכון מוגבר שניתן להוריד אותו על ידי טיפול תרופתי פשוט, ויש את אלה שנמצא אצלם בעיה רצינית שדורשת התערבות מידית לפני שיהיה אירוע מוחי".

2) מאיזה גיל כדאי לבדוק? "מגיל 60 אם אתה בריא או מעל גיל 50 אם יש לך את גורמי הסיכון מהשלישייה הגדולה (the big tree) - עישון, לחץ דם וסוכרת. ניתן להכניס לכאן גם שומנים בדם".

3) ומה עם המקרים ששומעים על אדם צעיר שהתמוטט ברחוב עם שבץ? "הם מגיעים אלי כמובן ויש כאלה, אבל מדובר במקרים נדירים למדי. 

4) מהן הבדיקות שניתן לעשות? "בדיקת דופלר לבדיקת זרימת דם, הצירויות וטרשת עורקים בצוואר, אקו לב שבודק אם יש בעיות במבנה הלב, הפרעות קצב או הפרעות במסתמים, כל אלה דברים שמגדילים את הסיכון שייוצר בלב קריש דם שיעלה מהלב ישר למוח. וכן לפעמים בדיקת הולטר, בדיקת הפעימות החשמליות של הלב"

5) האם רופאי המשפחה מודעים לצורך להפנות מטופלים לבדיקות האלה? "לא באופן מספק. בהנחיות של רופאי משפחה אין הנחיה אוטומטית לשלוח לדופלר צוואר למשל, הם שולחים לבדיקות בעיקר כשיש סימפטומים".

6) אז זה באחריות החולה לבקש הפניה לבדיקות האלה? "זאת בקשה סופר לגיטימית לבקש מרופא המשפחה הפניה לדופלר צוואר בקופת החולים".

7) אם הייתי אצל רופא משפחה והממצא מדאיג, להגיע לבית החולים? "במקרה שיש ממצא חשוד, נשמח לראות את המטופל אצלנו שכן לנו יש ניסיון רב בתחום".

8) מה עם תורשה? "שבץ מוחי לא נחשב תורשתי במיוחד. יותר סביבתי מתורשתי – אם גדלת בבית ששני ההורים מעשנים אז ייתכן שגם אתה תעשן או תעשן פאסיבי. גם ליתר לחץ דם יש בו מרכיב תורשתי מסוים. אם להוריך יש לחץ דם גבוה אתה בסיכון ללחץ דם גבוה".

9) מהם סיכויי ההחלמה בשבץ? "גבוהים מאוד. אפשר לצאת משבץ גם ללא כל נזק אם הגעתם בזמן. ככל שהטיפול והאבחון בשבץ משתכללים, היכולת לשנות את המהלך הטבעי של המחלה הוא לאין ערוך טוב יותר ממה שהיה לפני עשר וחמש שנים". יחד עם זאת כמובן שהדרך הנכונה היא להימנע משבץ לגמרי- כלומר להשקיע במניעה.

10) מה השתנה? "גם חלק מהתרופות, גם הגישה של הצנתורים והירידה בכמות הסיבוכים השתפרה. הטיפולים המניעתיים בשבץ שני השתפרו מאוד בשנים האחרונות ".

11) מה הטיפול במניעת שבץ נוסף? "לרוב הטיפול הוא תרופתי ומותאם לכל מטופל לפי פרופיל גורמי הסיכון שלו.  לעתים כשיש הצירויות בצוואר מרחיבים את העורק בצנתור או ניתוח  ומונעים שבץ נוסף בצורה טובה. למעשה זו אחת ההתערבויות היעילות ביותר ברפואה מודרנית. אתה לוקח בנאדם שבטווח מסוים של כמה שנים יש סיכוי טוב שיעשה שבץ ובאמצעות הטיפול הזה מעלים את הסיכון".

12) יש מגמה של שבץ בצעירים בשנים האחרונות? "לא ממש. בגלים הראשונים של הקורונה ראינו עלייה בשבץ אצל צעירים יותר כי התברר שהקורונה מפעילה בדרך מסוימת את מערכת הקרישה. ברגע שהבנו את זה נתנו לחולים הקשים יותר טיפול במדללי דם, אבל בכל מקרה זה מזמן הסתיים ולא קשור בכלל לחיסונים".


ד"ר חן הלוי

תפריט ניווט תחתון