אמצעי מניעה לאחר הלידה

מאת: פרופ' יגאל וולמן, מומחה בגינקולוגיה, רופא בכיר ביחידה לאולטרה-סאונד נשים ומיילדות, ביה"ח "ליס" ליולדות

במזל טוב ילדת. לאחר ההתאוששות וההסתגלות, ורגע לפני החזרה לשגרת חיי המין, מגיע הזמן לחשוב על אמצעי מניעה. ההנקה אמנם מספקת הגנה חלקית מפני הריון, אולם לא מדובר בהגנה מלאה. מאחר שהביוץ עשוי להתרחש בין 4-6 שבועות לאחר הלידה, יש מקום להתחיל להשתמש באמצעי מניעה כאשר מתחילים לקיים יחסי מין לאחר הלידה. אמצעי המניעה נחלקים למספר סוגים: גלולות למניעת הריון, אמצעי מניעה חוצצים, התקן תוך רחמי ואמצעי מניעה טבעיים.

גלולות למניעת הריון

גלולות רגילות למניעת הריון' אינן מתאימות לאישה המיניקה, מאחר שהמרכיב האסטרוגני המצוי בתוך הגלולה פוגע באיכות ובכמות החלב. לכן, בנשים מיניקות מקובל להשתמש בגלולות המכילות פרוגסטרון בלבד. גלולות אלו אינן פוגעות בכמות החלב או באיכותו, אך יש ליטול אותן בצורה רציפה מדי יום. תופעות הלוואי עלולות להיות דימומים בלתי סדירים. באישה שאינה מיניקה, ניתן להתחיל ליטול גלולות משולבות אסטרוגן ופרוגסטרון. עקב המגוון העצום של הגלולות הקיים בשוק, יש להתייעץ עם רופא הנשים על סוג הגלולה המומלץ. בדרך-כלל מתחילים את הגלולות בזמן הביקור שלאחר הלידה, אולם רופאים רבים ממליצים להתחיל ליטול את הגלולה עוד קודם לכן, בעיקר בנשים שנטלו גלולות להפסקת החלב, משום שאצלן הביוץ נוטה להופיע מוקדם יותר.

אמצעי מניעה חוצצים

על אמצעי המניעה החוצצים נמנים הדיאפרגמה, הקונדום וקוטלי זרע. הדיאפרגמה הינה כיפה עגולה מגומי, הנתמכת על-ידי שוליים קשיחים, בקוטר שנע בין 5-9 ס"מ. הדיאפרגמה מוחדרת לנרתיק על-ידי האישה לפני קיום היחסים, ופעולתה היא מניעת הגעת הזרע לצואר הרחם. לשיפור יעילותה, יש להוסיף לדיאפרגמה קוטל זרע, ולהשאירה במקום עד 8 שעות לאחר קיום היחסים. הדיאפרגמה טובה לשימוש חוזר. יתרונה העיקרי הינו בכך שפעולתה מקומית, ללא כל השפעה על מערכות גוף נוספות. את הדיאפרגמה ניתן לקבל אך ורק עם מרשם מרופא הנשים, לאחר שבוצעה התאמה במרפאתו. גם הקונדום הינו אמצעי מניעה חוצץ. השימוש בו הוא קל - אין צורך במרשם, וניתן לרכוש אותו בכל בית מרקחת. כשלון הקונדום נובע בעיקר משימוש לא נכון. יש גברים ששמים את הקונדום רק רגע טרם השפיכה, ולמעשה הופכים את השימוש בו ל"שיטת המשגל הנסוג". כמו כן, השארת הפין לאחר השפיכה מביאה פעמים רבות למצב שהזיקפה נעלמת, והזרע נשפך לנרתיק מאחר שהפין רפוי.

שיטות מניעה טבעיות

השיטות הטבעיות הינן "המשגל הנסוג" ו"הימים הבטוחים". שיטת הימים הבטוחים איננה ישימה לתקופה שלאחר הלידה, ואילו בשיטת המשגל הנסוג, רגע לפני פליטת הזרע, הגבר שולף את הפין מהנרתיק ושופך בחוץ. חסרון השיטה הינו שיעור הריונות גבוה.

התקן תוך רחמי

ההתקן התוך רחמי הינו התקן העשוי מפלסטיק, המוחדר על-ידי רופא הנשים אל תוך הרחם. קיימים שני סוגי התקנים - התקן המכיל נחושת, והתקן המכיל את ההורמון פרוגסטרון. הוספת הנחושת או הפרוגסטרון להתקן, מאפשרת את הקטנתו, ללא פגיעה ביעילותו. יוני הנחושת פוגעים מקומית ברירית הרחם, ובנוסף ייתכן שמשפיעים על ריר צוואר הרחם, ועל ידי כך מפריעים להשרשת הביצית המופרית ולתנועת הזרע. ההתקנים המכילים פרוגסטרון משחררים מדי יום כמות קטנה של פרוגסטרון, בדומה לכמות היומית המיוצרת על ידי הגוף לקראת תום המחזור. גם כאן, הפעילות הינה מקומית בלבד, עם השפעה על רירית הרחם, ריר הצוואר ותנועתיות החצוצרות. חסרונות ההתקן המכיל נחושת, הינם בכך שהוא מאריך את משך המחזור, את כמות הדמם המחזורי, ואת כאבי המחזור. התקן זה יתאים יותר לנשים עם מחזור קל וקצר. ההתקן המכיל פרוגסטורון מקצר את משך המחזור, את כמות הדמם הוסתי ואת כאבי המחזור. חסרונות ההתקן הינם שבנשים מסויימות ייתכנו תופעות הקשורות לפרוגסטרון, כמו גודש בחזה ושינויים במצב הרוח, אך תופעות אלו די נדירות. בשיעור מסויים של נשים, ההתקן מפסיק את המחזור הוסתי לחלוטין, עד להסרתו.