חשוב להקפיד ולשמור על ההוראות המתפרסמות ע״י משרד הבריאות. ככלל, אין הוראות מיוחדות להתנהגות בהריון בשונה מההתנהגות הלא הריונית. במידה שהומלץ על בידוד עקב חשד לחשיפה לחולה קורונה יש להקפיד לבדוק חום ולאחר שבוע 24 מעקב אחר תנועות עובר. במידה שמופיעים סימנים של חום מעל 38 מעלות, המלווה בתלונות של שיעול או קוצר נשימה יש לדווח לגורם רפואי. אם מדובר בהריון בסיכון גבוה, עם מחלות רקע, יש להתייעץ פרטנית עם הרופא המטפל לגבי הצורך בכללי התנהגות מיוחדים.
כעיקרון אין צורך בשמירת הריון בשל מגפת הקורונה, פרט למקרים מיוחדים בהם שיעור החשיפה הבלתי מוגנת גבוה או בנשים בהריון להן מחלות רקע משמעותיות או דיכוי חיסוני. חשוב לזכור כי במידה שישנן תלונות כגון: צירים, דימום, הפחתה בתנועות עובר, אין להימנע מפנייה לגורמים רפואיים לצורך ברור בקופות החולים או במיון יולדות.
החיסון כנגד נגיף הקורונה משתמש בטכנולוגיה הידועה מזה עשרות שנים אך לא נעשה בה שימוש בתחום החיסונים. בשיטה זו משתמשים ב-messenger RNA, מולקולה שמכילה הוראות לייצור חלבון. המולקולה מיוצרת במעבדה מ-DNA המכיל אינפורמציה לייצר את חלבון הספייק שנגדו מפתחים נוגדנים. ה-RNA השליח נכנס לתאים והם מייצרים את החלבון הנגיפי. החלבונים המיוצרים מוצגים למערכת החיסון בגוף והיא מייצרת נוגדנים ותגובה תאית. הנתונים אשר נאספו אודות החיסון (לרבות נתונים מישראל) מראים יעילות גבוהה במניעת מחלה קשה ואף בהורדת סיכון להדבקה. החיסון נגד נגיף הקורונה אומנם לא נוסה על נשים הרות, אך משרד הבריאות מציין כי אין כל הוכחה לנזק כלשהו שנגרם לעובר כתוצאה מהחיסון - בכל שלבי ההיריון. יתר על כן, משרד הבריאות מדגיש כי לא ידוע על מנגנון ביולוגי כלשהו בחיסון שעלול לפגוע בהיריון או בעובר.
7. האם חיסון קורונה מומלץ לנשים מיניקות? מחקר חדש מראה כי חיסון קורונה לנשים מיניקות עשוי לתרום להגנה על התינוק
המחקר המבוצע ע"י אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי תל-אביב - בי"ח 'ליס' לנשים ויולדות, קובע כי מתן חיסון כנגד נגיף הקורונה לנשים מניקות מעודד יצירת נוגדנים חשובים בחלב האם שעשויים לתרום להגנה על התינוק היונק.
לדברי החוקרים מטרת המחקר הייתה לקבוע אם החיסון לקורונה של חברת פייזר יעיל ביצירת נוגדנים בחלב האם ומהן האיכויות של הנוגדנים הללו (כלומר האם הם בעלי יכולת נטרול של הנגיף).
המחקר נערך בחודשים ינואר – פברואר 2021, בסמוך להגעת החיסונים לישראל וכלל 10 נשים מניקות. רמות הנוגדנים בדם ובחלב נבדקו ב- 4 נקודות זמן לאחר החיסון.
מהמחקר עולה שהעלייה ברמות הנוגדנים הספציפיים לחיסון מסונכרנת היטב בין הדם לחלב. העלייה המשמעותית בדם ובחלב מתרחשת 14 יום לאחר המנה הראשונה, וממשיכה לעלות 7 ימים לאחר המנה השנייה.
כמו-כן, החוקרים מצאו כי הנוגדנים המתפתחים בחלב הם בעלי יכולת נטרול, כלומר לחסום את קישור הנגיף לקולטן על גבי התא המאחסן וחשובים למניעת תחלואה.
צוות החוקרים המוביל באוניברסיטת ת"א כלל את ד״ר יריב ויין והדוקטורנטית איה קיגל מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, הפקולטה למדעי החיים. בביה"ח "ליס" ליולדות ונשים, את צוות החוקרים הובילו ד״ר מיכל רוזנברג פרידמן ופרופ׳ אריאל מני.
המאמר נמצא כעת בביקורת עמיתים. למחקר המלא הקליקו כאן.
8. אלו הן ההמלצות המעודכנות של משרד הבריאות מ-1 בפברואר 2021:
• נשים שמתכננות הריון
לנשים שמתכננות הריון או נמצאות בטיפולי פוריות מומלץ להשלים לפני ההריון את שתי מנות החיסון.
• אישה שגילתה שהיא הרה לאחר שקיבלה את מנת החיסון הראשונה
ההמלצה היא שתשלים את מנת החיסון השנייה לפי לוח הזמנים המקובל.
• נשים הרות הנמצאות בקבוצת סיכון
אם האישה ההרה מצויה בסביבה שבה קיים סיכון שהיא חשופה לחולי קורונה (למשל עובדת במערכת הבריאות) או שהיא עלולה לסבול ממחלה קשה אם תידבק (למשל בגלל השמנת־יתר או סוכרת טרום־היריונית או לחץ דם גבוה) - ההמלצה היא להתחסן.
• נשים בשליש הראשון של ההיריון
משרד הבריאות מציין כי בדומה לזיהומים נגיפיים אחרים, גם נגיף הקורונה עלול לגרום לנזק שלייתי בתחילת ההיריון - נזק שעלולות להיות לו השלכות על העובר, על מהלך ההיריון ועל היילוד. משרד הבריאות מציין שהאמצעי להפחתת הסיכונים מהמחלה הוא באמצעות "התחסנות מוקדמת".
עוד מציין משרד הבריאות שהשליש הראשון להריון מתאפיין - ללא קשר לקורונה - בשיעור גבוה יחסית של דימומים ושל הפלות ספונטניות. כמו כן, זוהי התקופה שבה נוצרים מרבית המומים העובריים. לכן, כדי למנוע חשד לקשר, אפילו מקרי, בין החיסון לבין התופעות האלה, כותב משרד הבריאות, כי "ניתן להתחסן החל מהשליש השני". לאור זאת אין מניעה מחיסון גם במהלך השלישי הראשון להריון.
• נשים הנמצאות בשליש השני או השלישי של ההיריון
המלצת משרד הבריאות היא להתחסן.
בנשים הידועות כחולות קורונה, הלידה מתרחשת במתחם מיוחד בחדרי הלידה, בהם הצוות ממוגן באופן מלא וכן היולדת. כעיקרון אין מניעה מנוכחות מלווה במהלך הלידה כאשר גם הוא ממוגן.
בנשים להן אין קורונה, יש להיות עם מסיכה (הן היולדת והן המלווים) במהלך שהות צוות רפואי. ברור שבזמן הלחיצות (הלידה עצמה) אין חובת מסיכה ליולדת אך צוות המיילדות והרופאים וכן המלווים יהיו ממוגנים. המיילדת והרופא יהיו עם מסיכה וכן עם משקפי מגן, אך בכל זמן תיראו את העיניים המחייכות שלנו. אין כל מניעה מאילחוש אפידורלי בזמן הלידה הן לחולות קורונה והן ליולדות ללא קורונה בתקופת זמן זו.
*בביה"ח ליס אין מבצעים סיקור לנשים מחוסנות או מחלימות. לנשים שלא חוסנו או כאלו להן יש תסמינים מבצעים סיקור לקורונה.
10. האם כל יולדת עם COVID-19 חייבת באשפוז?
התשובה לכך ברורה- לא! ההחלטה על אשפוז יולדת מתקבלת על סמך חומרת המחלה ונוכחות מחלות רקע והאם עצם המחלה מעמידה את היולדת ואת העובר בסכנה. לאור הסיכון המוגבר ללידה מוקדמת, מות עובר בתוך הרחם והאטה בגדילה יש הנחיה של חלק מהאיגודים המקצועיים לעקוב אחר נשים עם COVID-19 באופן הדוק יותר לפחות פעם בשבועיים במסגרת מרפאות ייעודית. ניתן גם לבצע את המעקב מרחוק תוך שימוש בטלה-מדיסין.
11. האם יש לבצע השראת לידה (זירוז) בקרב יולדת הנדבקת בCOVID-19 ?
אין מידע בספרות היכול להעיד על יתרון בביצוע השראת לידה רק בשל COVID-19 אצל האם, כל עוד מדובר במחלה קלה/אסימפטומטית ואין סיבות אחרות להשראת הלידה. במקרים נדירים ביותר בהם המשך ההריון מסכן את האם או מקטין את היכולת לטפל או להנשים את ההרה לאחר דיון רב צוותי נשקלת האפשרות ליילוד ההרה לצורך שיפור הטיפול בה ובהתחשב בגיל ההריון.
12. האם חולה בקורונה יכולה להניק לאחר לידה?
ישנם מספר מצומצם של מחקרים העוסקים בהעברת הנגיף דרך חלב אם. ברוב המוחלט של האימהות שנבדקו לא היה זכר לנוכחות הנגיף בחלב. יחד עם זאת, ישנם מספר דיווחי מקרה על נשים אצלן בודד COVID-19 בחלב האם.
עמדת רוב האיגודים המקצועיים נוכח היעדר מידע משמעותי על העברת הנגיף בחלב היא שהנקה בהחלט אפשרית ומומלצת כל עוד האם מקפידה על חבישת מסיכה על מנת שלא להעביר את המחלה ליילוד דרך הרוק והנשימה.
בביה"ח ליס אנו מעודדים הנקה גם בנשים חולות קורונה. אין כרגע מידע מאשר בספרות בנוגע לסברה שכמו מחלות ויראליות אחרות, נוגדנים ספציפים ל-COVID-19 עוברים מהאם לעובר דרך חלב האם ובכך משפרים את התגובה החיסונית שלו לנגיף.
13. מה צפוי במהלך האשפוז לחולה בקורונה?
לאחר הלידה תעברי למחלקה ייעודית לחולי קורונה. כמובן המלווה והיילוד/ה יעברו יחד עמך באם זהו רצונך. במחלקה הייעודית השאיפה כי תהיי בחדר בודד ושם תשהי עד לשחרורך מבית החולים. חשוב להדגיש כי אם המלווה שלילי לקורונה ואיננו מחוסן אזי הוא יחתום על מסמך כי הוא מודע לסיכון בהדבקתו. במהלך שהותך במחלקה רופאים מ״ליס״ יגיעו לבצע ביקורים מדיי יום ויהיה ברשותך דרכי התקשרות עם הצוות הסיעודי של מחלקת יולדות לכל שאלה או בקשה. אנו מודעים לקושי הרב הכרוך באשפוז במחלקת קורונה ואנו עושים כל שביכולתנו על מנת להקל על האשפוז תוך דאגה לפרטים הרפואיים.
המחקר הנערך בתחום?
בית החולים ״איכילוב״ ובפרט אגף ״ליס״ הם חלוצים בתחום המחקר במחלת הקורונה. בבית החולים שלנו נערכים מספר מחקרים בנושא וכמו כן הקמנו מרפאה ייעודית לנשים אשר חלו בקורונה במהלך ההריון או שחוסנו במהלך ההריון. באם תהיי מעוניינת לשמוע פרטים נוספים בנושא את מוזמנת לתאם תור למרפאה הייעודית ולדון בנושאים הנ״ל עם צוות המומחים שלנו.
