דימום לא תקין הוא תלונה נפוצה בקרב נשים ומביא רבות מהן לפנות לבדיקה גניקולוגית. לרוב מדובר בדימום שונה מזה שהאישה רגילה אליו, שיכול להדאיגה או לפגוע באיכות חייה.
דימום לא תקין יכול להופיע: כדימום כבד (דימום ווסתי הנמשך מעל שמונה ימים ויכול להוביל לאנמיה), דימום לא סדיר, דימום בתדירות גבוהה מידי (מחזור קצר מ 24 ימים ) או נמוכה מידי (מחזור ארוך מ 38 ימים), דימום בין ווסתי או דימום שמופיע בתקופה בחיים בה לא אמור להופיע – כגון בינקות/בילדות או לאחר גיל המעבר. כל המצבים הללו מחייבים בירור במטרה לזהות את הסיבה לדימום ולטפל בה.
המקור לדימום:
הוא המקור הנפוץ ביותר לדימומים – יכול לדמם במצבים שפירים ונפוצים כגון פוליפ , שרירן או אדנומיוזיס.
במצבים ממאירים כגון סרטן של רירית הרחם (מתאפיין בדימום בין ווסתי או בדימום לאחר גיל המעבר).
במצבים זיהומיים כגון דלקת באגן
ובמצבים של הפרעה הורמונלית כגון בעיה בביוץ, למשל בתסמונת השחלה הפוליציסטית.
לעיתים גם הפרעה בקרישת הדם יכולה להוות סיבה לדימום (בעיקר דימומים כבדים) – בעיה כזו יכולה להתבטא בגיל ההתבגרות או לחילופין להתגלות לאחר לידה.
גם הוא יכול לדמם מסיבות שפירות (כגון פוליפ או אקטרופיון) וכן ממצבים ממאירים או טרום ממאירים (שלרוב קשורים בהדבקה בוירוס הפפילומה ויכולים להתבטא בדימום לאחר קיום יחסי מין).
גם הנרתיק והפות יכולים להוות מקור לדימום.
הריון , ובפרט שאינו תקין, יכול להוות סיבה לדימום – ולכן כאשר אישה בגיל הפיריון מתלוננת על דימום חריג חשוב לברר גם אפשרות של הריון על ידי בדיקה פשוטה (בדיקת סטיק שתן להריון או בדיקת דם).
במידה ואת חווה דימום חריג כלשהו, חשוב לפנות לבדיקה גניקולוגית (שתכלול לרוב תשאול , בדיקה גופנית, אולטרסאונד , בדיקות מעבדה ולעיתים ביופסיה) מרבית המצבים הם ברי טיפול .
