רציתי לספר לכם על חוויה שעברנו עמית בתי ואנוכי, לאחרונה עמית עברה ניתוח הוצאת שקדים וכפתורים באוזניים, לא משהו מסובך, אך החששות שלי היו גדולות.
פחדתי שכל הסיטואציה תהיה טראומתית לה ולי. הגענו ביום הניתוח מוקדם בבוקר שעמית בצם מוחלט והיא עצבנית ובכיינית. קיבלה אותנו אחות שהסבירה מה אנחנו הולכים לעבור שלב אחר שלב ולא פחות חשוב דיברה והסבירה לעמית, נתנה לה מתנה, חייכה, וליטפה. ירדנו לחדר ניתוח ושם צוות האחיות הסביר פנים חייך. אחר כך הגיע המרדים שהציע לעמית לבחור צבע של מסכה (מסכה שדרכה מוזרם חומר ההרדמה), שאל אותה באיזה ריח היא רוצה ומרח בפנים שפתון בריח תות בננה. הוא חייך והתלוצץ עם עמית וככה רמת החרדה שלנו ירדה לאפס.
והנה הגיע זמן להיכנס לחדר הניתוח. אני לא צריך להסביר כמה זה מלחיץ החדר הזה עם כל המכשור, האורות וכמות האנשים עם מסכות על הפנים אך כולם התגייסו כאיש אחד להעביר את הלחץ! מיד רופא אחד הפריח בועות סבון, שני שאל שאלות וכולם חייכו אליה. היא התיישבה על המיטה לבד וללא דרמות לקחה את המסכה שהיא כבר מכירה בריח תות בננה ונרדמה עם חיוך ענק. מצטער שאני לא זוכר את השמות של הצוות המופלא שלכם בכדי להודות לכל אחד ואחת אבל אני רוצה לומר לכם תודה ענקית!
אני לא יודע אם היא תזכור את החוויה הזו, אבל אני לבטח לא אשכח! רפאל אבא של עמית.
מתוך עמוד הפייסבוק של המרכז הרפואי תל אביב-
איכילוב