מחלה תעסוקתית היא כל מצב בריאותי חריג הנגרם לעובד עקב עיסוקו. הופעה של מחלות תעסוקתיות היא כמו קרחונים: הם בדרך כלל מראים רק את הקצה. מתחת לקצה הקרחון מסתתרות מחלות תעסוקתיות רבות נוספות, אשר אינן מדווחות ואף אינן מזוהות.
אבחון מחלת הבריליום הכרונית
בריליום היא מתכת נפוצה בטבע, קלת משקל, קשה, בעלת הולכה חשמלית טובה, שאינה יוצרת שדה מגנטי ונוחה לשימוש.
מחלת הבריליום הכרונית, היא תסמונת סיסטמית הנגרמת עקב שאיפה של אדי מלחי הבריליום לתוך דרכי הנשימה. המחלה נפוצה בעיקר בתעשיות שפותחו במאה ה- 20 כגון תעשיות האלקטרוניקה, תעשיות עיבוד מתכות בצורה טהורה או ביחד עם אלומיניום ונחושת, תעשיות קרמיקה, טכנאות שיניים, תעשיות גרעיניות, תעשיה אווירית, מיצוי מתכות, ותעשיות פלואורסנטים.
למרות שהתעשיות הללו קיימות במדינת ישראל, לא היו דיווחים על הופעת המחלה בארץ. בשנת 2000, דיווחנו על מקרה ראשון של טכנאית שיניים, אשר אובחנה בשלב הראשון כסובלת מסרקואידוזיס (מחלה דומה אשר בה לא ידוע המחולל עדיין). לאור העבר התעסוקתי, הועלה החשד על ידי רופא תעסוקתי שמדובר במחלת הבריליוזיס, והחולה הופנתה לבדיקה.
בעקבות התוצאות החיוביות של בדיקת הדם, המהווה "מבחן רגישות לימפוציטים לבריליום "(BELT - Beryllium Lymphocyte Transformation Test) שונתה האבחנה והחולה הוגדרה כמקרה ראשון של מחלת הבריליום הכרונית בישראל.
הדרך הטובה ביותר להבדיל בין שתי המחלות היא באמצעות מבחן BELT. בדיקה זו היא בדיקת דם בה חושפים את התאים לבריליום. במקרה שהנבדק נחשף לבריליום בעבר, המבחן הוא חיובי, כלומר: התאים מתחלקים בקצב מהיר יותר בנוכחות הבריליום. להוכחה סופית של המחלה, דרושים סימנים קליניים נוספים כגון צילום ריאות פתולוגי, הפרעה בתפקודי ריאות ועדות רקמתית למחלה.
לאחר אבחון המקרה הראשון וגילוי מקרים נוספים בחודש יוני 2001, הודיע משרד העבודה והרווחה, בשיתוף משרד הבריאות, על איסור השימוש בבריליום בטכנאות שיניים, לאור העובדה שקיימים בשוק תחליפים לא רעילים (הודעה זו לא כוללת תעשיות אחרות).
מאחר שמתכת זו היתה בשימוש נרחב זמן כה רב, סביר שקיימים עובדים רבים אשר נחשפו למתכת זו וחולים במחלת הבריליום, אשר בהעדר מודעות ואבחנה תעסוקתית מלאה אובחנו בטעות כסובלים ממחלת הסרקואידוזיס.
6% - 1% מאלה העובדים עם בריליום, מפתחים את המחלה, אך בתעשיות מסוימות נמצא כי השכיחות יכולה להגיע ל- 16%. בנוסף, ידוע שקיים קשר גנטי למחלה זו (40% מהאוכלוסיה הכללית הם בעלי גן הנמצא קשור לרגישות יתר לפיתוח מחלת הבריליוזיס).
במאמר שהתפרסם בעיתון היוקרתי Occupational and Environmental Medicine, דיווחנו על 20 חולים במחלת הבריליום הכרונית: 12 מתוכם טכנאי שיניים, והאחרים עובדים אשר נחשפו לבריליום בעבודתם כרתכים, בנאים, אלקטרונאים וכיוצ"ב. כל החולים אובחנו במעבדה שלנו.
בדיקת הדם נעשית באופן בלעדי במעבדתנו, אשר הוכרה במשרד הבריאות כמרכז ארצי.
ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות טופס התחייבות מקופות חולים/ תשלום. לביצוע הבדיקה יש לתאם טלפונית במספר 03-6973749 או בפקס 03-6947264. יש להצטייד בהפניה רפואית ובתעודה מזהה.
אין צורך בצום.
בדיקה מיקרוסקופ אלקטרוני לזיהוי מתכות בריאה
באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק, ניתן
להוכיח נוכחות של סיליקה
ומתכות בריאה. הבדיקה יכולה להתבצע ברקמת ביופסיה ריאתית, במידה שהנבדק עבר
ברונכוסקופיה. לחילופין ניתן לבצע בדיקה זו בדגימת כיח מגורה, אשר התקבל באופן לא
חודרני.אבחון אסתמה תעסוקתית
אסטמה תעסוקתית על רקע תגובה אימונית מאופיינת בתקופה לטנטית (רדומה), שבה יש חשיפה לחומר, ללא הופעת תסמינים. באסטמה הנובעת מגירוי, התסמינים מופיעים בסמוך לחשיפה. חשוב להבחין בין אסטמה תעסוקתית אמיתית לבין חולי אסטמה הסובלים מתדירות תכופה יותר של סימפטומים בעקבות חומרים מגרים (טריגרים). חולים אלו סובלים מאסטמה גם ללא חשיפה תעסוקתית, אבל חשיפה זו מחמירה את מחלתם הבסיסית.
הצורה הטובה ביותר לאבחן אסטמה תעסוקתית אצל נבדק שעדיין עובד, היא באמצעות ביצוע הבדיקות הבאות:
- בדיקת מטכולין
- בדיקת כיח מגורה
את הבדיקות יש לבצע פעמיים באופן הבא:
- לאחר שבועיים בעבודה תוך חשיפה לחומרים
- לאחר שבועיים ללא מגע עם החומרים
- אם יש הבדל בתוצאות, זהו סימן לכך שהחומרים גורמים לרגישות בדרכי הנשימה למחלה.
