החדרת תומכן לשופכן

מדוע מבוצעת הפעולה?

נוזל השתן שמיוצר בכליות מכיל את חומרי הפסולת של הגוף. באופן תקין, זורם השתן מהכליות דרך צינור הנקרא שופכן אל שלפוחית השתן, שם הוא נאגר עד להפרשתו דרך צינורית השופכה אל מחוץ לגוף. במצבים פתולוגיים, בהם קיימת חסימה חיצונית או פנימית של השופכן השתן עלול להצטבר בכליות, ולגרום לזיהומים בדרכי השתן, הצטלקות של הכליות, פגיעה ברקמת הכליה ואף לאי ספיקת כליות. הסיבה השכיחה ביותר לחסימת פנימית של השופכן היא היווצרות אבנים. עם זאת, תיתכן חסימה גם עקב  גידול בשופכן. חסימה חיצונית עלולה להיגרם על ידי גידול מחוץ למערכת השתן הלוחץ על השופכן, או מצב של הצטלקות לאחר ניתוחים. ייתכן ועקב הופעת החסימה בשופכן וכתוצאה מכך הפרעה למעבר השתן וניקוזו מהכליה לשלפוחית יתפתח זיהום בכליות, ואז מדובר במצב שמחייב קבלת טיפול רפואי דחוף.

הפרוצדורה להחדרת סטנט (בעברית, 'תומכן') לצינורית השופכן מבוצעת במטופלים שסובלים מחסימה של השופכן, שמתבטאת בחסימת מעבר השתן מהכליה לשלפוחית השתן. כמו כן התומכן מוכנס לחולים העוברים טיפול אנדוסקופי במערכת השתן. מטרתו אז לאפשר החלמה של מערכת השתן לאחר הפעולה ללא הפרעה למעבר השתן מהכליות לשלפוחית. הסטנט עשוי חומר פלסטי, אורכו עד 30 ס"מ וקוטרו 2-6 מ"מ. במרבית החולים התומכן מוצא כעבור תקופות של ימים ועד חודשים בהתאם למצב הרפואי שבגללו התומכן הוכנס.  במקרים כרוניים התומכן יכול להישאר בגוף מספר חודשים עד לצורך בהחלפתו. 

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

כתוצאה מהכנסת התומכן השתן זורם מהכליות אל השלפוחית ללא הפרעה. ובמידה והתומכן הוכנס לאחר פעולה אנדוסקופית הוא מאפשר גם החלמה של רירית השופכן.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

פרוצדורה להחדרת סטנט לצינורית השופכה מתבצעת בהרדמה מקומית או כללית, בהתאם לבחירת המטופל ולשיקולי המנתח. במידה וההרדמה מקומית, ישאר המטופל ער ובהכרה מלאה לאורך הפרוצדורה כולה. חומר האלחוש יוזרק ישירות אל אזור הניתוח, וימנע מהמטופל לחוש כל כאב או אי נוחות תוך כדי הניתוח. השפעת החומר פגה לאחר כשעתיים. על מנת להחדיר את הסטנט, יחדיר האורולוג את הציסטוסקופ, שהוא מכשיר אופטי, לתוך השלפוחית. בעזרתו, יזהה את כניסת השופכן לשלפוחית. לתוך השופכן מוכנס תיל מנחה ממתכת גמישה, המועבר תחת בקרת שיקוף רנטגן אל מעבר לחסימה בשופכן ועד לכליה. על גבי התיל המנחה, מועלה התומכן הפלסטי, וממוקם כך שהקצה העליון נמצא בכליה, והקצה התחתון בשלפוחית.
 

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

מקומית, כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

עד כמחצית השעה.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך פרוצדורה להחדרת סטנט לצינורית השופכן. על מנת לצמצם את שיעורם של הסיבוכים, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.  

סיבוכים כירורגיים מתרחשים בפחות מ-1% מהמקרים, וכוללים דימום בהשתנה, זיהום, פגיעה בדופן השופכן, בעקבות הפרוצדורה עלול להיגרם גירוי של השלפוחית שיתבטא בצורך עז להטיל שתן. תופעה זו חולפת תוך מספר שבועות. לעיתים בגלל תזוזת התומכן ממקומו יש צורך לחזור על הפעולה לשם מיקומו מחדש. שיעור ההצלחה של הפרוצדורה הוא כ- 99%, ובעקבותיה מתאפשרת זרימה תקינה של השתן דרך השופכן מהכליה לשלפוחית השתן.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל נוטל, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי. לפני הפעולה נדרשת גם תרבית שתן. 

מה יקרה אחרי הניתוח?

ההתאוששות מהחדרת סטנט היא קלה וקצרה. מרבית המטופלים ישוחררו לבתיהם עוד באותו יום, בהתאם לסוג ההרדמה אותה קיבלו.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

ניתן לשוב לשגרה מיד לאחר הפעולה. חשוב להקפיד על שתיה מרובה.  

בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, או כאבים עזים שלא מגיבים למשככי כאבים, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך בירור.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.surgeryencyclopedia.com/St-Wr/Ureteral-Stenting.html