תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

הטיפול המקובל והמוכח ביעילותו בהיצרויות קשות בעורקי הקרוטיד הינו ניתוח אנדארטרקטומיה של הקרוטיד. בניתוח זה מתבצע ניקוי של העורק מן המשקעים והרובד הטרשתי אשר נמצאים בו, מיצרים את החלל ומהווים מקור לתסחיפים ומוקד להווצרות קרישי דם.
הטיפול בתומכן (Stent) לעורקי הקרוטיד, מתגבש כטיפול נוסף להיצרויות בעורקי הקרוטיד אשר דורשים התערבות. היעילות והסיכון של טיפול בתומכן בהשוואה לניתוח בטווח המיידי והארוך, נמצאים בהערכה במחקרים קליניים ברחבי העולם. הטיפול בסטנט נעשה בטכניקה של צינטור תוך דיקור המפשעה, לרוב בהרדמה מקומית, העברת התומכן אל האזור המוצר בעורק הקרוטיד ועל ידי כך הרחבת האזור המוצר ושיפור זרימת הדם דרכו.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

התוצאות הצפויות בניתוח זה הן שיפור הסימפטומים הנוירולוגיים (במידה והיו כאלה ובמידה שהמצב הפיך) וירידה משמעותית בסיכון לשבץ מוחי (בהשוואה לחולים אשר לא יעברו את הניתוח).

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

הפעולה להחדרת התומכן תתבצע ברוב המקרים בהרדמה מקומית בלבד של אזור החדרת הצנתר במפשעה או ביד. במהלך הפעולה יוחדר צנתר דרך עורק במפשעה/יד דרכו יוזרק חומר ניגוד אשר יזוהה על ידי שיקוף רנטגן (פלואורוסקופיה). בעזרת הזרקת חומר הניגוד, ניתן לזהות את האזור המוצר בעורק הקרוטיד ולקדם לאזור זה את הצנתר. בהמשך יוחדר דרך הצנתר בלון שירחיב את כלי הדם באזור החסימה ולאחר מכן יוחדר התומכן שימוקם באזור ההצרות בעורק וישמור את כלי הדם פתוח לאחר הפעולה. לאחר ייצוב התומכן במקומו, הצנתר יוצא מאזור המפשעה או היד.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

לרוב, הרדמה מקומית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

1-2 שעות.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם הכנסת תומכן לעורק הקרוטיד איננה חפה מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע הפעולה. הסיבוכים כוללים אירוע מוחי בזמן הפעולה או סביבה  כתוצאה מתסחיף של קריש  דם או חלקים מהרובד הטרשתי אל עורקי המוח. סיבוכים נוספים כוללים נזק לעורק הקרוטיד, נזק לעורק המפשעה, דימום, זיהום או הצרות חוזרת של העורק לאחר הפעולה. אי ספיקת כליות עלולה להיווצר כתוצאה מהזרקת חומר הניגוד.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

  • אבחון הצרות בעורקי התרדמה נעשה לפי סימנים קליניים ותלונות החולה ובעזרת אמצעי הדמיה של העורקים (אולטרסאונד דופלקס של העורקים ואנגיוגרפיה - הדמיית העורקים עם חומר ניגוד שמוזרק דרך הוריד).
  • לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. נוסף על כך יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה.
  • במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
  • לרוב, לאחר התייעצות עם הרופא המטפל, החולה יטול נוגד טסיות (פלוויקס)  4-7 ימים לפני הפעולה. במידה והחולה משתמש בנוגדי קרישה (כגון קומדין),יש לקבל המלצה פרטנית לגבי המשך שימוש או תחליפים.
  • לרוב המטופח יאושפז בבית החולים טרם הפעולה, על מנת לוודא הכנה מיטבית לקראתו.

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר הפעולה, יתבקש המטופל לשכב במיטה למשך מספר שעות על מנת למנוע דימום מאזור המפשעה. המטופל לרוב ישוחרר לביתו יום לאחר הפעולה.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

יש להימנע ממאמץ גופני והרמת משאות כבדים בימים הראשונים שלאחר הניתוח. ניתן להגביר את הפעילות בהדרגה עד חזרה לפעילות מלאה לאחר כשבוע מיום הניתוח. לאחר הניתוח יתבקש המטופל ליטול תרופות נוגדי טסיות למשך מספר חודשים לפחות. 
אם לאחר שחרור המטופל לביתו חום גופו עולה על 38 מעלות או אם הוא סובל מחולשת צד, הפרעות בדיבור, הפרעות ראיה, או מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית ו/או לפנות למיון.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://my.clevelandclinic.org/heart/services/tests/procedures/carotidstent.aspx#14

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון