ציסטה בשחלה העוברית היא גידול שפיר שמתגלה בעובר ממין נקבה ומתאפיין בהצטברות נוזל בשחלה העוברית. אין נתונים מדויקים בספרות המקצועית העולמית על שכיחות התופעה, אבל ציסטות בשחלה העוברית שמגיעות למימדים גדולים הן תופעה נדירה.
בדרך כלל, הציסטות הינן חד-צדדיות, והן מופיעות בתגובה לרמות הורמונים גבוהות. הציסטות מופיעות בטרימסטר השלישי להריון, בניגוד לציסטות של מערכת העיכול של העובר, הנוטות להופיע בטרימסטר השני. הציסטה מתגלית במסגרת הערכת משקל שגרתית, המתבצעת בשבועות 32-34 להריון.
כיצד מאבחנים?
האבחנה נעשית באמצעות אולטרה-סאונד. יש לאבחן את קיומה של הציסטה על-ידי זיהוי ודאי של שלפוחית השתן, שתי כליות תקינות ומנותקות מהציסטה, כיס מרה ומערכת עיכול תקינה. לאחר מכן, מתבצעת בדיקת דופלר הבודקת זרימת דם לציסטה, ומזוהה מיקומה של הציסטה – בצד ימין או שמאל של הבטן העוברית.
עם סיום האבחנה הראשונית, נמדדים קוטר ונפח הציסטה. הספרות המקצועית ממליצה מעקב אחר הציסטה עד הלידה ולאחריה. כיוון שמקורה של הציסטה הוא הפרשת רמות גבוהות של הורמונים מהאישה, הטיפול המומלץ הוא ניקוז הציסטה והמשך מעקב עד שלושה חודשים לאחר הלידה.
ואולם, הסיכון בהמתנה לאחר הלידה הוא בשיזור השחלה שעלול לגרום לנמק של השחלה העוברית. בעיה זו מחריפה ככל שהציסטה גדולה יותר: ציסטה בגודל של 4 ס"מ בשחלה העוברית משולה לציסטה של 9 ס"מ בשחלת האישה הבוגרת. במצב של ציסטה במימדים כאלה, מומלצת התערבות מוקדמת עוד בשלב ההריון.
כיצד מטפלים?
ראשית, יש לבדוק שהציסטה העוברית היא פשוטה ושפירה. למרות חשש שבו אנו נתקלים מעת לעת בקרב האישה ההרה, מדובר בפעולה פשוטה יחסית, שדומה לדיקור מי-שפיר: אנו ממתינים שהעוברית תתמקם בתנוחה האופטימאלית בתוך הרחם, ואז מחדירים מחט זעירה דרך בטן האישה ודופן הרחם, עד לשחלה העוברית, ודרכה שואבים החוצה את נוזל הציסטה. כמובן שהנוזל נשלח לבדיקה כדי לוודא שאכן מדובר בציסטה שפירה. אנו מקפידים על בדיקה זו, אף שהסיכוי לסרטן בשחלה העוברית שואף לאפס.
בשנים האחרונות ערכנו ב"ליס" עשרות דיקורים מסוג זה, כשהציסטה בשחלה העוברית היתה בגודל של למעלה מ-4 ס"מ. בכל אחד מהמקרים, ללא יוצא מן הכלל, הפרוצדורה לניקוז הציסטה הסתיימה בהצלחה, ללא סיבוכים, והנשים ילדו תינוקות בריאות.
לצערנו, נתקלנו גם במקרים של נשים שסירבו לבצע את הדיקור, אשר נקלעו למצב של שיזור השחלה העוברית, כך שנולדה תינוקות ללא שחלה בצד הפגוע.
לנוכח הניסיון שנצבר בטיפול בציסטות עובריות בבית-החולים בשנים האחרונות, אנו מציעים לבצע את הדיקור מוקדם יחסית, כבר בטרימסטר השני, ברגע שאבחנת הציסטה מושלמת. הסיבה לכך היא שככל שמועד הלידה מתקרב, רמות ההורמונים בגוף האישה ההרבה עולים, והציסטה עלולה לגדול.
