רקע
הרחם התקין הוא בצורת אגס ומכיל חלל יחיד. רחם דו קרני, מהווה את אחד המומים הרחמיים הנפוצים ובמצב זה, במקום חלל יחיד, קיים פיצול לשתי קרניים ומכאן שמו. ההפרעה נוצרת בחיים העובריים ולכן מדובר במום מולד. רוב הנשים ללא תסמינים, כאשר הגילוי הוא לרוב מקרי, בעת ביצוע בדיקת סונר או במהלך ניתוח.
מערכת הרבייה הנשית מתחילה משני צינורות בעובר. צינורות אלו מתאחים אחד לשני, המחיצה בניהם נהרסת וכך נוצר חלל יחיד. כל הפרעה בחיבור ובאיחוי, תיצור מום רחמי מולד. מכיוון שהתפתחות מערכת השתן קשורה להתפתחות מערכת הרבייה, קיימת שכיחות מוגברת של מומים במערכת השתן כתלות במום הרחמי. רחם דו קרני נוצר כאשר לא מתרחש איחוי תקין בחלקו העליון של הרחם. אז, נוצר רחם עם שני חללים בחלקו העליון, לעומת חלק תחתון וצוואר הרחם שתקינים לגמרי.
השפעת רחם דו קרני על הפוריות
ההשפעה ככל הנראה קטנה, אם בכלל קיימת - הדבר תלוי בגודל הקרניים: ככל שהן גדולות יותר, כך קיים סיכוי מוגבר לבעיות פריון. בדרך כלל, מדובר בעיקר בהפלות מוקדמות ולא בהפרעה להרות. ההשפעה על ההריון היא בעיקר בלידות מוקדמות ובעלייה במצג עכוז.
אבחנה
יש להבדיל בין רחם דו קרני לבין רחם עם מחיצה מכיוון שהטיפול וההשלכות על הפוריות שונים מאוד, בבדיקת סונר רגילה במרפאת נשים ניתן לזהות רחם דו קרני. אך ישנן בדיקות נוספות כגון:
- בדיקה סונר תלת-ממדית - מאפשרת זיהוי צורת הרחם החיצונית ואף את חלל הרחם.
- היסטרוסקופיה - מהווה בדיקת הבחירה לאבחון, ההבדל בין רחם עם מחיצה לרחם דו קרני
- לפרוסקופיה - בדיקה הבוחנת מבנה חיצוני של הרחם, שמור למקרים בהם קיים קושי באבחנה בשיטות האחרות.
- MRI - גם בבדיקה זו נזהה מבנה הרחם אך לא זמינה כמו הבדיקות האחרות.
- בנוסף, חשוב לבצע הדמייה של מערכת השתן לשלילת מומים נלווים.
טיפול
מכיוון שבמרבית המקרים, הפוריות שמורה והתוצאים המיילדותיים תקינים, אין צורך כלל בטיפול. במקרים בודדים, ניתן לבצע ניתוח לתיקון ההפרעה האנטומית.
