מאת פרופ' ישי לוין, מנהל מחלקת נשים וד"ר רונית אלמוג, מנהלת המרפאה לגיל המעבר
בבית החולים ליס ליולדות ונשים.
בשנת 2014 עמדה תוחלת החיים של נשים בישראל על 84 שנים. במילים אחרות, התקופה הנוכחית בהיסטוריה האנושית מתאפיינת בכך שנשים מבלות יותר משליש מחייהן כשהן בחלק הבלתי פורה של החיים. תופעה זו מעלה את הצורך לטפל בתסמיני גיל המעבר לצד הרחבת המניעה והגילוי המוקדם של מחלות אחרות במערכת הנשית.
גיל המעבר הוא הכינוי השגור לשלב בחיים שבו השחלות מפסיקות לייצר את הורמוני המין הנשיים - אסטרוגן ופרוגסטין. התוצאה המידית היא הפסקת המחזור החודשי. בישראל, ההפסקה המוחלטת של המחזור החודשי מתרחשת בסביבות גיל 50. בשל התארכות תוחלת החיים, נשים חיות יותר משליש מחייהן לאחר הפסקתו. מאחר ומדובר בתהליך ביולוגי טבעי יש מה לעשות כדי להקל על התסמינים הגופניים והנפשיים המאפיינים את התקופה הזו. לכן חשוב לשוחח על התחושות עם רופא במקום להתפשר על איכות החיים ו'ללמוד לחיות עם זה'.
מעקב שגרתי של רופא נשים
תופעה נוספת של גיל המעבר היא האמונה של נשים רבות שעם סיום פרק הפריון והילודה בחייהן, אין יותר טעם במעקב השגרתי של רופא הנשים, אלא במקרה של הופעת סימני מחלה המחייבים בירור. אמונה זו יסודה בטעות גדולה, היות שמרבית התחלואה במערכת הנשית מתרחשת דווקא סביב גיל הפריון המאוחר, בתקופת המעבר ולאחריה. גילוי מוקדם של ממצאים חשודים חשוב לשמירה על איכות החיים ואף עשוי להציל חיים לכן גם נשים מעבר לגיל הפריון צריכות להמשיך במעקב שגרתי, שיכלול:
• בדיקת גורמי סיכון וטיפול בהם
• בדיקות סקר הכוללות בדיקות מעבדה והדמיה
אז איך מזהים שגיל המעבר כבר כאן?
התסמינים מתחלקים לשלושה סוגים:
1. התסמינים המוקדמים מתחלקים לשני סוגים:
תסמינים ואזו- מוטוריים - גלי חום, הזעה, דופק מהיר. גלי חום נחשבים לסימפטום הנפוץ ביותר, הם יכולים להתחיל עוד בתקופה שבה המחזור החודשי עדיין מופיע ולהימשך מספר שנים. אך במרבית המקרים עם הזמן התדירות והעוצמה הולכות ופוחתות עד אשר גלי החום נעלמים מאליהם.
תסמינים נוירו פסיכיאטריים - שינויים במצבי הרוח, ירידה בחשק המיני, הפרעות בשינה, עצבנות.
2. תסמיני הביניים: כתוצאה מהירידה ברמת הורמון האסטרוגן, מתרחשים שינויים במערכת האורו-גניטלית. השינויים באים לידי ביטוי ביובש בנרתיק, כאבים בקיום יחסי מין וירידה בחשק המיני לצד דלקות בדרכי השתן ודליפת שתן במאמץ.
3. תסמינים מאוחרים: בגלל הירידה ברמות האסטרוגן שמייחסים לו הגנה על הלב עולה הסיכון ללקות במחלות לב ועולה גם הסיכון לאוסטאופורוזיס בשל העובדה שחסרונו של האסטרוגן גורם לעצמות להיות עדינות ושבירות יותר.
טיפול בתסמיני גיל המעבר
הטיפול העיקרי ניתן בדרך כלל נגד גלי החום, התופעה השכיחה יותר. בשלב הראשון נבדוק את השפעתם של חומרים טבעיים - פיטו אסטרוגנים (אסטרוגנים שמקורם מהצומח כמו סויה או קוהוש שחור). חלק מהנשים מדווחות כי זה עוזר, לכן כדאי לנסות.
השלב הבא הוא טיפול הורמונלי. כאשר גלי החום ויתר התסמינים מופיעים בתדירות גבוהה ומשבשים את אורח החיים התקין, הטיפול היעיל הוא, כאמור, טיפול הורמונלי. ניתן לקבל אותו דרך העור בג'ל או במדבקות, דרך הנרתיק או בנטילת כדור.
היתרונות של הטיפול ההורמונלי הם הפחתה בגלי החום, הפחתת יובש בנרתיק ועוד. אולם יש לו גם חסרונות, ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא על מנת לשלול גורמי סיכון לטיפול הורמונלי כגון היסטוריה משפחתית או אישית של קרישיות יתר או סרטן שד. הפתרון לנשים אשר אינן יכולות לקבל טיפול הורמונלי מסיבה כלשהי הוא טיפול בתרופות אנטי חרדתיות ממשפחת SSRI כמו ציפרלקס, שגם מסייעות לגלי חום. לגביי יובש בנרתיק במידה ולא ניתן לתת טיפול הורמונלי נשתמש בתכשירים מקומיים שאינם הורמונליים ואשר מטרתם לשמן ולסכך את הנרתיק בעת קיום יחסי מין. לירידה בצפיפות העצם (בעקבות הירידה ברמת האסטרוגן) ניתן לתת טיפולים לא הורמונליים, שמסייעים בהפחתת אובדן מסת העצם אך אינם בונים עצם. יחד עם זאת, חשוב להקפיד ליטול קלציום וויטמין D בגיל המעבר שהם אבני היסוד לשמירה על בריאות העצם.
בריאות השד
בשנים האחרונות יש התייצבות בשיעור הנשים אצלן מתגלה סרטן שד במצב מתקדם. מכאן, שיש חשיבות מכרעת לביצוע בדיקות לאיתור וזיהוי ממצאים בשד מבעוד מועד. בדיקות אלה חשובות שבעתיים כאשר יש במשפחה מקרים של סרטן שד או שחלה, או במקרים של נטייה תורשתית המעלה את הסיכון ללקות במחלות ממאירות של שד או שחלה (BRCA1/2) - הנפוצים בנשים ממוצא אשכנזי. בדיקות הסקר בתחום בריאות השד כוללות בדיקות רופא, אולטרה סאונד שד, ממוגרפיה, ובמקרים מסוימים גם MRI ואין כל ספק לגבי יעילותן במניעת תחלואת שד.
מניעת אוסטיאופורוזיס
אבחון מוקדם של ירידה בצפיפות העצם (מאוסטיאופניה עד אוסטיאופורוזיס) מאפשר מתן טיפול תרופתי יעיל, לבנייה ושימור של מסת העצם, בתוספת, כאמור, של ויטמין D וסידן. האבחון נעשה על ידי בדיקת צפיפות העצם, שהיא בדיקה פשוטה, שאינה כרוכה בכאב, אולם היא יכולה למנוע סבל רב בעתיד
מניעת סרטן שחלות
לצערנו, אין עדיין בדיקה אחת המומלצת לכלל הנשים שהוכיחה את יעילותה במניעת תמותה מסרטן השחלות. משום כך, האמצעי היעיל ביותר הוא בדיקה קפדנית אחת לחצי שנה, הכוללת בדיקה גינקולוגית ואולטרסאונד לבדיקת אברי הרבייה וחלל הבטן.
מאחר שלרוב המחלה מתגלית בשלב מתקדם, בשל תופעה של מיימת (נוזלים בחלל הבטן) יש חשיבות מכרעת לאיתור המוקדם במיוחד אצל נשים הנמצאות בקבוצת הסיכון ללקות בסרטן השחלה - נשים עם רקע משפחתי של סרטן השחלות או של סרטן השד, או נשים מקבוצות אתניות בעלות סיכון מוגבר.
מניעת סרטן הרחם
סרטן הרחם בא לידי ביטוי לרוב בהופעת דימומים לא צפויים בגיל המעבר. האבחון נעשה באמצעים פשוטים, לרוב בשלבים המוקדמים של המחלה, מה שמאפשר להגיע לשיעורי ריפוי גבוהים.
גם גורמי הסיכון למחלה, ובהם: השמנת יתר, יתר לחץ דם וסוכרת, ניתנים לאיזון ולטיפול, ועל ידי כך להפחית את הסיכון ללקות במחלה או את שיעורי התחלואה.
בשורה התחתונה:
יש לא מעט אתגרים בריאותיים האופייניים לנשים, ששכיחותם עולה עם הגיל, ובפרט עם הכניסה לגיל המעבר. במרכז הרפואי ת"א מתבצעות בדיקות הסקר במכון לבדיקות רפואיות מיוחדות (מלר"מ).
בין הבדיקות המותאמות לנשים בלבד: בדיקות מעבדה הורמונליות ובחינת תפקוד בלוטת התריס, בדיקת צפיפות העצם – בהתאם לגיל או לקבוצת סיכון, בדיקת ממוגרפיה לגילוי סרטן שד ועוד. כל הבדיקות מבוצעות במקום אחד, בתוך שעות ספורות, ובאווירה נעימה.
כמו כן במרכז לבריאות האישה בבית החולים ליס ליולדות ונשים קיימים מספר אשכולות ובהם מרפאות נשים.
ניתן לקבוע תור למרפאות בטלפון: 03-6974000
בריאות טובה!
