תוכן עניינים

הילד משתעל, משלשל, מאנפף; היה לו חום שלשום. זו לא תחילתו של חמשיר לא כל-כך מוצלח, זו המציאות היומומית של ההורים, שבמהלך שנת הלימודים, כאשר סוף סוף מתחילה, נאלצים להתמודד עם שלל תחלואי מעבר העונות והחורף הקרב, ועם הטלפונים התכופים של הגננות/מורות הקוראות לבוא לקחת את הילד החולה.


מתי באמת מותר לקרוא לנו באמצע ישיבה חשובה, ומה ניתן לעשות כדי להקטין את התחלואה? 

בראש ובראשונה, מדגישים רופאי הילדים את הצורך בחיסונים, על כל הורה מומלץ שיעיין ויתעדכן בחיסונים שעל ילדו לקבל בהתאם לגילו.


חולי בזמן הלימודים

 

זאת ועוד, בנייר עמדה שגיבש החוג למחלות זיהומיות בילדים, על מנת להפחית העברת מחלות מידבקות במוסדות חינוך, מובאות המלצות בסיסיות אך חשובות, כיצד להגן על בריאות הילד ולהקטין התחלואה, ולצדן התייחסות למקרים ספציפיים של תחלואה, והאם הם אכן מצדיקים הוצאת הילד ממוסד החינוך באמצע יום הלימודים. 


להלן מובאות חלק מהמלצות הארגון:

המלצות כלליות

  1. יש לחסן את הילדים בכל חיסוני השגרה הניתנים בטיפת חלב ובבתי הספר, להמליץ על החיסון כנגד רוטה וירוס לכל התינוקות שעד גיל שלושה חודשים, להמליץ על חיסון כנגד שפעת עונתית מדי שנה החל מגיל שישה חודשים, ולהמליץ על חיסון כנגד שפעת חזירים על-פי הנחיות משרד הבריאות.
  2. על המטפלים להקפיד לרחוץ ידיים במים וסבון לאחר שימוש בשירותים, ולאחר החלפת חיתולים ולפני מגע עם מזון ולאחריו.
  3. יש להקפיד על תנאי סניטציה תקינים הן בעת הכנת אוכל והגשתו והן באזור השירותים. כמו כן יש להקפיד על ניקוי תכוף של השירותים ועל ניקוי משטחי החתלה בתמיסה אלכוהולית (במעונות  של תינוקות ופעוטות) אחרי כל שימוש.

דוגמאות למחלות שאינן מצריכות הוצאה ממוסדות החינוך

  1. מחלות שאינן מלוות בחום, הכוללות סימפטומים קלים: נזלת, כאב גרון, שיעול או דלקת אוזניים.
  2. דלקת לחמית העין לא מוגלתית קלה (עין אדומה עם הפרשה שקופה ללא חום וללא כאב בעין).
  3. פריחה ללא חום וללא שינוי בהתנהגות.
  4. הפטיטיס B או C, חדה או כרונית.
  5. זיהום חד ב–CMV.

מקרים בהם יש להוציא ממוסדות החינוך עד חלוף המחלה

  1. מחלה המונעת מהילד להשתתף בנוחיות בפעילויות המוסד החינוכי.
  2. מחלה הדורשת מהצוות לטפל בילד במידה כזו, שתפגע ביכולת של הצוות להמשיך לטפל בשאר הילדים.
  3. מחלה קשה.

חולי בזמן הלימודים


תסמינים ספציפיים המצריכים הוצאה ממוסדות החינוך

1. הקאות:

יש להוציא ילד מהמסגרת החינוכית אם הילד הקיא פעמיים או יותר, תוך 24 שעות, אלא אם רופא החליט שההקאות אינן תוצאה של מחלה מידבקת והילד אינו בסכנת התייבשות.

2. שלשולים (2 יציאות מימיות ב- 24 שעות):

  • יש להוציא ילד משלשל מהגן, במיוחד אם השלשול מכיל דם או ריר, אלא אם רופא החליט שהשלשול אינו תוצאה של מחלה מידבקת.
  • במקרה שבודד Shiga toxin producing E coli O157:H7, יש צורך בשתי תרביות צואה שליליות לפני שמחזירים את הילד למוסד החינוכי.
  • במקרה שבודד Salmonella Typhi יש צורך בשלוש תרביות צואה שליליות לפני החזרת הילד למוסד החינוכי.
  • באשר לכל מחולל אחר שבודד בצואה, כגון: שיגלה, סלמונלה שאינה טיפי, קמפילובקטרורוטה וירוס - הילד יכול לחזור למוסד החינוכי 24 שעות לאחר הפסקת השלשול. במקרה של שיגלה או של קמפילובקטר – מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי מתאים למשך יומיים לפחות  לפני החזרה למוסד החינוכי. במקרים שבהם הוכחה התפשטות המחלה בקרב ילדי המעון/ביה"ס, לרופא המחוזי הסמכות להורות על התנאים הדרושים בכדי להחזיר ילדים לאחר מחלה למעון/ביה"ס.
  • במקרה של נשאות אסימפטומטית של אנטרו-פתוגן הילד יכול לחזור למוסד החינוכי, אלא אם מדובר ב- Shiga toxin producing E coli O157:H7 או ,Salmonella Typhi, ואז יש צורך בתרביות צואה שליליות כפי שפורט בתת-סעיפים2.2-, 2.3.
  • 3. זיהומים סטרפטוקוקליים:3. זיהבמקרה של הפטיטיס A יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי שבוע לפחות לאחר הופעת הצהבת, או עד שמוודאים שכל הילדים ואנשי הצוות במוסד חוסנו כנגד HAV  שבועיים לפחות לפני חזרת הילד או קיבלו חיסון / אימונוגלובולינים בעקבות החשיפה.

3. זיהומים סטרפטוקוקליים:

  • אימפטיגו – יש להוציא את הילד עד לאחר 24 שעות של טיפול אנטיביוטי מתאים.
  • טונסיליטיס / דלקת אוזניים עם בידוד של סטרפטוקוק A - יש להוציא את הילד עד שאין לו חום במשך 24 שעות לפחות, וכן עד שיחלפו 24 שעות לפחות מהתחלת טיפול אנטיביוטי מתאים.

מצבים נוספים בהם יש להוציא מהמוסד החינוכי עד לחלוף הסימפטומים

  • פצעים בפה המלווים בריור.
  • פריחה המלווה בחום או בשינוי בהתנהגות.
  • דלקת מוגלתית של הלחמיות.
  • כינים או גרדת (סקביאס): אין צורך להוציא את הילד מהמוסד החינוכי לפני תום היום, אולם אם הוצא, יש לאפשר לו לחזור לאחר הטיפול הראשון.
  • גזזת: יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד לאחר שהחל לקבל טיפול.
  • שעלת: יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שחלפו חמישה ימים מהתחלת טיפול אנטיביוטי מתאים, או עד שחלפו שלושה שבועות מהתחלת השיעול, במקרה שלא טופל באנטיביוטיקה.
  • חצבת: יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שחלפו ארבעה ימים לפחות מהופעת הפריחה.
  • חזרת: יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שחלפו חמישה ימים לפחות מהופעת הפרוטיטיס.
  • אדמת: יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שחלפו חמישה ימים לפחות מהופעת הפריחה.
  • תמונה קלינית מתאימה לשפעת (עונתית או לשפעת החזירים): יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שעברו 24 שעות מחלוף הסימפטומים.
  • נגיפים ממשפחת ההרפס:
    אבעבועות רוח - יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שכל הנגעים יבשים, לרוב שישה ימים לאחר הופעת הפריחה.
    שלבקת חוגרת - אם האזור ניתן לכיסוי יש לכסותו. אין צורך להוציא מהמוסד החינוכי.
    הרפס סטומטיטיס ראשוני - ילדים שאינם שולטים על הפרשות הפה שמריירים, יש להוציאם מהמוסד החינוכי עד שהנגעים מחלימים..
  • במקרה של מחלות חום אחרות, יש להחזיר את הילד למוסד החינוכי לאחר חלוף הסימפטומים.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון