אחת השאלות הכי פופולריות של הורים שמגיעים למרפאה עם אלרגיה למזון היא מה עשינו לא טוב ואיפה טעינו בהאכלה של התינוק שלנו. "אז קודם כל אנחנו לא מחפשים אשמים", אומרת ד"ר בן אור, רופאה בכירה ביחידה לאלרגיה ואימונולוגיה בבית החולים דנה דואק לילדים. "הסיבות לאלרגיות שונות, ביניהם בראש וראשונה נמצאת הנטייה הגנטית המשפחתית. לא משהו שיש בידינו לשנות, כידוע".

הסיבה הנוספת לאלרגיה שעליה מדברת ד"ר בן אור היא החשיפה למזון - מתי התינוק נחשף בפעם הראשונה לאותו מזון שהוא אלרגי אליו. וכשמדברים על חשיפה למזון מדברים על הזמן, התדירות והתנאים שבהם היא נערכה. מסתבר שלכל מזון יש תקופה אידאלית בחיים להיחשף אליו כדי לא לפתח אלרגיה אליו. 

"קודם כל, חשוב כמובן שהמזון שהתינוק אוכל בפעם הראשונה בחייו יתאים במרקם שלו לבשלות וליכולת שלו לאכול אותו. השלב הבא הוא להציע את המזון לתינוק ולהיות רגישים לתגובות שלו. לפעמים דחיה של תינוק ממזון מסוים יכולה להיות בגלל המרקם או הטעם, ולפעמים גם בגלל תחושות שהוא מרגיש בפה שיכולות להיות אלרגיות כמו עקצוץ או גירוד בלשון. חשוב לכבד את התגובה של הילד ובטח לא לתת לו אוכל בכוח. חשוב גם לא לתת לתינוק טעימה חד פעמית ולשכוח ממנה, אלא, לנסות שוב את אותה טעימה למחרת. אם בדקות שאחרי האכילה רואים אצל התינוק אי שקט, בכי, פריחה, דמעות, שיעול ותופעות שלא היו לפני החשיפה, ייתכן שמדובר בתגובה אלרגית למזון. אם החשד מאוד קל כדאי לנסות שוב".

"נניח שלוש פעמים בשבוע, יום אחרי יום. אם רואים שהתגובות שלו טובות כדאי להמשיך עם המזון הזה לפחות פעמים בשבוע וכך להכניס אותו לתזונה השוטפת".

"כאמור זה תלוי מאוד בבשלות של הילד. יש ילדים שכבר בגיל 4 חודשים משיטים יד למזון, עוקבים אחרי ההורה כשהוא אוכל ופותחים את הפה. הם נותנים לנו רמזים שמעניין אותם להכניס את המזון הזה לפה ויש ילדים שזה לא מעניין אותם, אז אפשר להמתין איתם כי הם לא מוכנים. יש גם ילדים שסקרנים לטעום, אבל כשמגישים להם לפה קשה להם לבלוע את זה ויש להם רפלקס הקאה, אז גם הם כנראה עוד לא מוכנים". 

"חלב, ביצים, בוטנים, שומשום (טחינה, חלווה וכד'), אגוזים ודגים".

"לא. כשמזון, לדוגמה, מאוד חומצי או מכיל חומרים משמרים יכול להופיע גירוי סביב הפה, אבל זה לא תמיד אלרגיה. למשל, בהקשר של שומשום, הרבה הורים נותנים לילד לאכול סלט טחינה שמכיל שומשום גולמי בתוספת לחומרים משמרים כמו חומצות לימון או חומרים משמרים, שם אם מסתכלים על התווית יש הרבה סימונים עם האות E. ואז כשהילד אוכל, העור מסביב לפה שהוא מאוד עדין, עלול להיות אדמומי ונדמה שיש לו אלרגיה לשומשום, אבל זאת בעצם תגובה לחומרים המשמרים. זה לא מקרה של אלרגיה אלא רגישות עורית לחומרים הנלווים שנמצאים במוצרים מעובדים".

"נכון, גם מעגבנייה, חציל, חריף, חמוצים או מיץ לימון יכולה להיגרם רגישות עורית, אבל זאת לא אלרגיה ולא תגובה של מערכת החיסון".

"אלרגיה לחלב היא האלרגיה הכי שכיחה. הרבה פעמים מגיעים אלי למרפאה תינוקות שההורים מספרים שהם על הנקה מלאה, אבל פתאום כשרוצים לשלב תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות)  – נהיית תגובה אלרגית. כשאני חוזרת ומתשאלת מה קרה ביומיים הראשונים של החיים, מתברר שהתינוק קיבל בקבוק ביום או יומיים אחרי הלידה וזה מה שגם לאלרגיה"

"כן. ביומיים הראשונים לחיים התינוק אמור להיות חשוף לחלב הראשוני, הקולוסטרום של האם עם ההרכב המיוחד שלו. קשה לקחת מנת תמ"ל שיש בה חלבוני חלב פרה ולצפות שזה יהיה מקביל לקולוסטרום. זאת תקופה שבה המעי של הילוד לא רגיל לעכל ולהיחשף לחלבונים זרים. "מחסום האפיתל" בין מערכת העיכול לשאר הגוף עדיין דק ושברירי. אם מכניסים למערכת העיכול חלבוני חלב פרה בתקופה הזאת ואז עוברים להנקה מלאה, ואז שוב חוזרים לתמ"ל שמכיל חלבוני חלב פרה אחרי כמה חודשים בהם התינוק לא היה חשוף זה יכול לעורר אלרגיה לחלב פרה".

"צריך לזכור שיש נשים שמעוניינות להניק אך הן לוקחות תרופות או מאושפזות ולא יכולות להניק, לפעמים חייבים לתת תמ"ל. אבל אם אפשר לתת את הקולסטרום זה בהחלט עדיף. מחקר שנערך ביפן בקרב משפחות אלרגיות העלה שאם חייבים לתת פורמולה לתינוקות ביומיים הראשונים ומכניסים פורמולה שהיא אלמנטלית – מפורקת לחלוטין מחלבוני החלב והגוף לא מסוגל לזהות אותה כחלב פרה, זה מפחית את האלרגיות". אם בכל זאת התינוק מקבל תמ"ל חלבי בימים הראשונים, יכול להיות שכדאי להמשיך את החשיפה הזו במקביל להנקה באופן שגרתי פעם ביום".

"כאן צריך להסביר את ההבדל בין אלרגיה מידית ומאוחרת. אלרגיה מידית לחלב היא כזאת שהביטוי שלה יכול להיות במערכות הגוף השונות, ולא רק במערכת העיכול. יכול להיות לזה ביטוי נשימתי, פריחה עורית עד ירידת לחץ דם ועילפון והיא מתרחשת תוך דקות עד חצי שעה מההאכלה. על אף שהאלרגיה הזו נחשבת יותר דרמטית, היא מתרחשת רק בחשיפה לחלבוני חלב שלמים ובמקרה זה תמ"ל צמחי אינו מסוכן והאם המניקה יכולה להמשיך להניק ולאכול מזון חלבי בעצמה.  לעומת זאת, אלרגיה מאוחרת לתמ"ל מתבטאת רק במערכת העיכול, במקרה הזה החלבון מגיע עמוק למערכת העיכול, עובר פירוק לשרשראות קצרות של חלבון, והתגובה תהיה 3 -4 שעות אחרי האכילה. היא יכולה להתבטא בהקאה, פסי דם בצואה או שלשול. במקרה הזה התינוק יקבל פורמולה רפואית במרשם. אגב, פורמולה על בסיס סויה לא תתאים פה כיוון שיש דמיון מסוים בין חלבוני סויה מפורקים לחלבוני חלב מפורקים ולרוב נמליץ לאם המניקה להימנע בעצמה מאכילת חלב פרה ולעיתים גם מסויה כדי למנוע מעבר שרשראות קצרות של חלבון חלב פרה אוי סויה אל התינוק דרך חלב אם".

"לא הייתי ממהרת להחליף תמ"ל חלבי שהוא בסופו של דבר הכי קרוב לחלב אם, אלא בהמלצת רופא ילדים. בכלל- נזלת, שהיא בדרך כלל ויראלית ולא אלרגית בגיל הינקות, לא מצדיקה שינויים תזונתיים כלשהם".

"יש שיקולים שונים של הורים לעבור לתמ"ל על בסיס צמחי כמו כשרות או טבעונות. עדיין ברירת המחדל מבחינתי לתינוק הבריא שאין לו גורמי סיכון לאלרגיה ושאינו יונק הוא התמ"ל החלבי הרגיל. אני גם לא ממליצה לעבור למוצרי תמ"ל נוספים שקיימים בשוק כמו תמ"ל ללא לקטוז, קומפורט וכד' לא הייתי ממליצה לעבור אליהם בלי המלצה ברורה של רופא ילדים".

"יש הבדלים בסוג השומן והחלבון ובתוספים השונים, אבל בסופו של דבר ההבדלים מינוריים. אני ממליצה לא לדבוק בסוג אחד של תמ"ל ולא להרגיל את הילד לטעם אחד. תקנו מה שבמבצע ואל תייצרו תלות של הילד למוצר אחד בלבד".

 "כאן אני אומרת להיפך. אל תפחדו ותנסו לחשוף את הילד השני למזון החשוד, כמובן בגיל המתאים. אם זה מזון משמעותי שאחד הילדים אלרגי אליו כמו ביצים או חלב לפעמים הוא לא נמצא בכלל בבית וצריך להיזהר שלא להחסיר אותו מהילד שאינו אלרגי כדי לא לגרום לחסרים תזונתיים שלא לצורך. נכון שהסיכון של הילד השני להיות אלרגי גבוה יותר, אבל מדובר עדיין בסיכון זניח שאינו מצדיק הימנעות".

"העלייה אמיתית. יש יותר אלרגיות מבעבר, זה לא רק יותר אבחונים". 

"כנראה אורח החיים השונה, אנחנו נותנים לילדים שלנו יותר מזונות מעובדים והם גדלים בסביבה יותר סטרילית מנקים את הפנים של התינוק עם מגבון, ואת הידיים עם אלכוג'ל שמשאירים שאריות דטרגנטים על העור לאורך זמן, חומרים אלו עלולים לחדור למערכת העיכול ולערער את מחסום האפיתל העדין של התינוק. החשיפות וההתמודדויות של מערכת העיכול ומערכת החיסון שונות מבעבר. מצד אחד, יש יותר נשים מניקות מלפני 40 שנה, אבל מצד שני אין מספיק מודעות לחשיבות ההנקה בימים הראשונים לחיים".

"תינוקות צריכים לזחול על הדשא, להכניס את היד לפה (בלי שיש להם סבון של מגבונים על הידיים), ולחקור את העולם. זה חשוב שילד גדול יותר ישחק בחול ויטפס על עצים. ילד גם לא צריך לאכול רק אוכל מעובד סטרילי וארוז, שאולי הורגלנו אליו בתקופת הקורונה. עם כל הנוחות שבעניין המזון המעובד והארוז - לילד צריך להיות מגע עם אוכל מגוון בצורתו הטבעית, הוא צריך לדעת איפה הוא גדל, לקלף פירות ובהמשך גם חתוך ירקות לסלט ולהכין לעצמו כריך בריא. המגע עם האוכל יוצר תשוקה לטעום ולאכול מזונות מגוונים, טבעיים, מזינים וכמה שפחות מעובדים".