להסתכל לגלאוקומה בעיניים. ולטפל בה 

ד"ר אלדר רוזנפלד, מומחה לרפואת עיניים וגלאוקומה במערך העיניים במרכז הרפואי ת"א בקליפ קצר על גורמי הסיכון, דרכי האבחון והטיפול
ולמה הבדיקה השגרתית כ"כ חשובה

גלאוקומה או, בשמה העברי, "ברקית" מכונה הגנב השקט של הראייה.
אנחנו קוראים למחלה "הגנב השקט" כי בשלבים המוקדמים היא לא מלווה בסימפטומים או כאבים מצד החולה ושדה הראייה המרכזי שמור. 
אנחנו למעשה מדברים על מחלה ניוונית של עצב הראייה שבתחילתה נפגע שדה הראייה ההיקפי.
לאט לאט שדה הראייה המרכזי גם כן נפגע, אז חש החולה בירידה בראייה ובמצבים מסוימים זה גם יכול להוביל לעיוורון.
המחלה פוגעת בשניים עד שלושה אחוזים מהאנשים באוכלוסייה למרות שיש קבוצות עם סיכון גבוה יותר.
המחלה לא ניתנת לשיקום.
נזק שנגרם לעצב הראייה לא ניתן לשקם אותו ושדה הראייה נשאר פגוע לעד.

מיהם למעשה האנשים שנמצאים בקבוצת סיכון?

לרוב אנשים שיש אחד מבני משפחתם שחולה בגלאוקומה, אנשים עם מחלות לב או כלי דם, חולים מבוגרים וכאלה שמקבלים סטרואידים באופן קבוע.
איתור המחלה מתחיל על ידי בדיקה שגרתית אצל רופא העיניים, בה הוא מודד את הלחץ התוך-עיני ובודק את עצב הראייה לאחר טיפות להרחבת אישונים. במידה ויש חשד למחלה,
לאור לחץ גבוה או מראה של עצב ראייה שחשוד לגלאוקומה, המטופל נשלח לכמה בדיקות, בין היתר שדה ראייה,
הדמיית עצב על ידי מכשיר שנקרא "או-סי-טי" ומדידת עובי הקרנית.
לאחר מכן ניתן להגיד למטופל האם יש לו גלאוקומה ואם הוא צריך טיפול. האופציות הטיפוליות בחולי גלאוקומה הן טיפות, לייזרים וניתוחים כאשר בדרך כלל מתחילים עם טיפות, ולייזרים וניתוחים שמורים למצבים קשים ושלא הגיבו לטיפול בטיפות.

כדאי לגשת לרופא להיבדק.

כל מי שמעל גיל 50 - ללכת, בדיקה שגרתית אצל רופא העיניים, מדידת לחץ, בדיקת עצב. על ידי איתור מוקדם אנחנו יכולים לאתר את המחלה
ולשמור על הראייה לאורך שנים רבות.