כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל תסבול במהלך החיים מבעיות ומחלות ראומטלוגיות. מה זה בדיוק מחלה ראומטולוגית, האם ניתן להקטין את הסיכון לחלות, וכיצד ניתן לשמור על איכות חיים גבוהה, למרות המחלה (רמז: בעזרת מודעות לגורמי הסיכון ולשינויים בגופנו)? פרופ' אורי אלקיים, מנהלת המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב, מסבירה ומפזרת את הערפל מהן מחלות ראומטולוגיות?
מדובר בקבוצה הכוללת למעלה מ-100 סוגים שונים של מחלות, שהמשותף לכולן היא מעורבות של המפרקים והרקמות הסמוכות להם, כגון: גידים, רצועות ושרירים. יש סוגים שונים של מחלות ראומטולוגיות: דלקתיות, מערכתיות, מחלות הנגרמות מבלאי ושחיקה, מחלות הנגרמות מהפרעות בחילוף החומרי, תסמונות של כאבים אזוריים או מפושטים ועוד.
לא על המפרק לבדו
כשמדברים על מחלות ראומטולוגיות, אין מדובר רק בבעיות מפרקים. לעתים רבות כוללת המחלה מעורבות של איברים אחרים, כגון: ריאה, עיניים או לב. מחלות המפרקים הדלקתיות, מתאפיינות לעתים במעורבות רב-מערכתית, כחלק מהפרעה אוטו-אימונית (כאשר מערכת החיסון תוקפת את הגוף, במקום להגן עליו).
לא לקשישים בלבד
על פי הערכה, כחצי מיליון ישראלים סובלים ממחלות ראומטולוגיות, וכ-30% מהאוכלוסייה תסבול במהלך חייה מבעיות ראומטולוגיות כלשהן. ולא - לא מדובר בקשישים בלבד, אלא גם בצעירים. בגדול, קבוצת הגיל שבה המחלות הראומטולוגיות שכיחות ביותר היא 40-60 שנה. וכן... הן שכיחות יותר בקרב נשים.
ויחד עם זאת, מחלות ראומטולוגיות עלולות לפרוץ בכל גיל ואצל גברים ונשים כאחד.
שילוב של תורשה וסביבה
הגורם העיקרי למחלות ראומטולוגיות הוא שילוב של נטייה תורשתית לצד גורם סביבתי. מחקרים שונים מצאו גורמי סיכון סביבתיים הקשורים למחלות ראומטולוגיות. מתוך מחקרים אלה, ניתן להסיק על התנהגויות בריאותיות היכולות לצמצם את הסיכון לחלות, התלויות בנו. הדבר חשוב במיוחד אצל בעלי גורמים גנטיים/תורשתיים ידועים, שעליהם להקפיד עוד יותר על אורח חיים בריא ולהימנע מגורמי הסיכון:
- עישון - נמצא כגורם סיכון מובהק לדלקת מפרקים שגרונתית, שהיא דלקת המפרקים השכיחה ביותר. כבר לפני כ-20 שנה מצאו חוקרים נוגדן בשם anti-ccp, שהינו ספציפי מאד לדלקת מפרקים שגרונתית, המתפתח בגופם של חולי דלקת מפרקים, בעיקר אצל מעשנים. הנוגדן נמצא בגופם של מי שסובלים מהדלקת. הסיכון של מעשנים לחלות בדלקת מפרקים שגרונתית גדול פי 2 מהסיכון אצל לא מעשנים.
- עודף משקל / יתר לחץ דם / סוכרת / התסמונת המטבולית - נמצאו קשורים בשגדון (גאוט) ובמחלות כגון אוסטיאואטריטיס, הנגרמות כתוצאה משחיקה של הסחוסים (בשל הלחץ המופעל על הסחוסים והעצמות כתוצאה ממשקל גוף גבוה).
- אכילת בשר אדום או חלקים פנימיים – מעלה את רמת החומציות בשתן, והסביבה החומצית בגוף, בתורה, מעלה את הסיכון לדלקות מפרקים.
- חשיפה לזיהום אוויר – כגון לגזים הנפלטים ממכוניות.
- חשיפה לא בטוחה לשמש – נמצאה כגורם סיכון להתפרצות מחלת הזאבת (לופוס) ולהתדרדרות במצב המחלה.
- שתיית בירה מופרזת - מהווה גורם סיכון להתקפי שגדון.
קיימות גם התנהגויות בריאותיות שעשויות להגן עלינו מדלקת מפרקים שגרונתית:
- שתיית אלכוהול במידה מתונה (כוס יין ביום) – נמצאה כגורם מגן ומפחית סיכון לדלקת מפרקים שגרונתית.
- גלולות למניעת היריון – נמצאו כגורם מגן בנשים.
מה שחשוב באמת - סמוי מן העין
מחקרים חדשים מצביעים על כך כי ככל הנראה, התהליך הדלקתי מתחיל שנים לפני שהמחלה מתפרצת. במחקר מתקדם ביותר שהתנהל בסקנדינביה, נותחו נתונים מתוך מאגרי מידע של דגימות דם שנלקחו מאלפי אנשים, ובכלל זה גם בדיקות דם ישנות של אנשים אצלם אובחנה דלקת מפרקים שגרונתית, בהווה. מהתוצאות עולה, כי הנוגדן נמצא כבר בבדיקות הדם של החולים, שנים רבות לפני התפרצות המחלה, כאשר קרוב למועד ההתפרצות - חלה עלייה גבוהה ברמת הנוגדנים ומדדי הדלקת.
גם בהולנד פיתחו נוסחה לחישוב הסיכון לחלות בדלקת מפרקים שגרונתית אצל חולים עם כאבים מפרקים ראשונים ולא מוגדרים. הנוסחה לוקחת בחשבון את הגורמים הגנטיים והסביבתיים, לפיהם מחשבים את אחוזי ההיתכנות להתפתחות דלקת מפרקים שגרונתית
אבחון מוקדם – ויפה שעה אחת קודם
אמנם, הרפואה מכירה בסוגים רבים של מחלות ראומטולוגיות, אך אבחונן אינו פשוט. משך האבחון, או למעשה – משך האיחור באבחון, יכול להגיע גם ל-5 ו- 10 שנים, כאשר בפרק זמן זה עלול להיגרם לגוף נזק בלתי הפיך. מכאן, שאבחון מוקדם עשוי לעצור את ההתדרדרות ולאפשר לחולים איכות חיים גבוהה באופן משמעותי, בהשוואה לאיכות החיים הצפויה באבחון מאוחר.
אבחון עם הרגשת התסמינים
למעשה, כיום מאבחנים הראומטולוגים רק את קצה הקרחון, כלומר רק את מי שכבר חלו. תסמיני המחלה, כפי שהם מורגשים על ידי החולים, מתחילים בדרך כלל בכאב במפרק אחד או שניים, ולאו דווקא כאב חד או סוער. מדובר בכאב דלקתי, הקיים בלילה ומלווה בנוקשות בבוקר (זאת, בניגוד לכאב אורתופדי, שבדרך כלל מורגש יותר לאחר מאמץ).
תנו עוד מבט
אם אתם סובלים מאחד המצבים הבאים – כדאי שתפנו לרופא ראומטולוג:
- כאב במפרק אחד או יותר - שאינו עובר בפרק זמן של שישה שבועות, או בפרק זמן ארוך יותר, עם הפוגות.
- כאב או נפיחות במפרק אחד בלבד - בנוסף לסיפור משפחתי של המחלה.
- כאבים בעלי אופי דלקתי - המעירים אתכם בלילה ומלווים בנוקשות בוקר.
יתרונות האבחון והטיפול המוקדם
- סיכוי טוב יותר למחלה בהפוגה - לחולה המגיע לטיפול בדלקת מפרקים בשלב מוקדם של המחלה, יש 70-80% סיכוי לחיות עם המחלה במצב של הפוגה, עם טיפול קל יחסית. לעומת זאת, חולים המאובחנים לאחר שנים, מורידים את סיכויי ההפוגה במחלה לכ-40% בלבד.
- הפחתת תופעות הלוואי מהתרופות - התרופות הניתנות למי שמאובחנים במחלה בשלב מוקדם, כרוכות בפחות סיבוכים. לעומתן, התרופות המתקדמות יותר, הניתנות למי שמאובחנים במחלה בשלב מתקדם יותר, עלולות לדכא את המערכת החיסונית של הגוף ולגרום לסיבוכים נוספים.
בשורה התחתונה:
לאנשים הנמצאים בקבוצות הסיכון למחלה, מומלץ להיות עם "אצבע על הדופק", להימנע מחשיפה לגורמי הסיכון ולהיות ערים לשינויים המתחוללים בגופם.
הבשורה הטובה היא, שעם הטיפולים הנכונים הקיימים היום, כאשר הם ניתנים בזמן הנכון - ניתן לקיים חיים תקינים עם איכות חיים טובה, גם עם מחלות ראומטולוגיות.
