מה עובר לכם בראש כשאתם שומעים את המילה "פסיכולוג"? טראומות? דכאון? קשיים? ובכן, יש לנו חדשות בשבילכם: בעשור האחרון מתפתח בפסיכולוגיה תחום חדש ואופטימי: חקר הצחוק. למה הצחוק יפה לבריאות ומדוע לא מצחיק בכלל לחקור את הצחוק? ד"ר נצח גורן, פסיכולוג קליני ביחידה לטיפול בכאב, במרכז הרפואי תל-אביב, מסביר (ברצינות). ויש גם משימה.
חידה: מה עושה אדם ממוצע 20 פעמים ביום? תשובה: מחייך, או לפחות מפעיל את שרירי הפנים באופן המבטא חיוך, לא כולל אימוג'ים.
מטיפול לטיפוח
עד לעשור האחרון. התעסקה הפסיכולוגיה בפתולוגיות של מחלות, בעיות נפשיות, ומצבי לחץ ודחק. אולם בעשור האחרון החל להתפתח בפסיכולוגיה תחום חדש, שזכה לשם "פסיכולוגיה חיובית", המתמקד דווקא בחקר האושר והשפעתו על החוסן הנפשי וטיפוח החוזקות של האדם.
במילים אחרות, אפשר לומר כי בעוד שהפסיכולוגיה המסורתית מנסה להוביל אנשים ממצבי מצוקה למצב "נורמלי", הרי שהפסיכולוגיה החיובית מנסה להביא את האנשים ממצב "נורמלי" לצמיחה ומימוש עצמי.
יחד עם הפסיכולוגיה החיובית, החל להתפתח חקר הצחוק.
חיוך, צחוק והגדרות אקדמאיות
חקר הפיזיולוגיה של הצחוק הוא תחום מחקר במדעי ההתנהגות, הבודק את השפעת הצחוק על בני האדם, פיזיולוגית ונפשית כאחד.
ובכן, מסתבר כי מבחינה פיזיולוגית, חיוך הוא הבעת פנים הנוצרת כתוצאה מהתכווצות של 15 שרירי פנים, במיוחד משני צידי הפה, ובאזור העיניים.
צחוק, לעומת זאת, הוא פעילות פיזיולוגית קולית, המשנה את הבעת הפנים (בדומה לחיוך), ומתעוררת בעקבות רגשות או מצבים מסוימים, כמו מצבי הומור ושמחה. כאשר אנחנו צוחקים, נוצרת התכווצות של שרירים שונים בגופנו, בעיקר בפנים ובסרעפת, ויציאת האוויר מהריאות יוצרת את הצליל המוכר לכולנו כ"צחוק".
אגב, צחוק יכול להיות תגובה לא רק להומור אלא גם ללחץ, פחד או מבוכה, שאז תפקידו הוא להפיג את המתח ולשדר לסובבים אותנו שליטה במצב.
איך עושה אורנג אוטנג?
עוד מעניין לגלות, כי צחוק בתגובה להומור היא תכונה המיוחסת אך ורק לבני אדם, בעוד שבכי הוא תגובה אופיינית לכל ממלכת החי הגבוהה. היוצאים מן הכלל הם האורנגאוטנים, הנקראים גם קופי-אדם. חוקרים מצאו כי כאשר אחד האורנגאוטנים הציג פה פתוח ופעור שיניים – האחרים חיקו אותו ופרצו בצחוק כחצי שניה מאוחר יותר. בין שמדובר בצחוק ובין שלא, לטענת החוקרים, מדובר בתגובה המשמרת ומלכדת את הקבוצה כולה, וזה אחד הדברים החשובים ביותר שהצחוק תורם לנו, כבני אדם: הוא מחזק את הקשר בינינו.
צחוק מועיל לחיי החברה
הצחוק מסייע בשבירת מחסומים בין-אישיים, ובכך הוא מועיל ביותר לקשרים עסקיים, כמו גם למשיכת בני זוג. הוא תורם לשיפור הזיכרון - אירוע נצרב טוב יותר בזיכרון כשיש אסוציאציה של הומור, ומניע את היצירתיות - אנשים שמרבים לצחוק מאופיינים בגמישות מחשבתית (ואולי להיפך...) – הם יצירתיים יותר, ונוטים לראות את העולם על כל גווניו, ולאו דווקא בשחור-לבן.
אפילו הורה נקשר טוב יותר לתינוק שמחייך אליו, והתגובה הרגשית הנוצרת בעקבות כך, מובילה לרצון לשמור ולגונן על התינוק.
צחוק יפה לבריאות
מאז הוחל לחקור את ההשפעות הפיזיולוגיות והנפשיות של הצחוק, נמצאו לצחוק יתרונות בריאותיים רבים:
- הורדת לחץ דם – הן צחוק והן לחץ נפשי משפיעים על רמות הקורטיזון בגוף וגורמים לעוררות פיזיולוגית המשפיעה על לחץ הדם. אך בעוד שבמצבי לחץ – יעלו רמות הקורטיזון ויעלה לחץ הדם, הרי שהשפעת הצחוק תהיה הפוכה, ותגרום לירידה בלחץ הדם.
לדוגמה: ניסוי שבחן 10 גברים בריאים שצפו בסרטונים מצחיקים במשך שעה, בהשוואה לקבוצת ביקורת שישבה בשקט, הראה ירידה בלחץ הדם אצל הקבוצה שצפתה בסרטונים המצחיקים.
- תוחלת חיים ארוכה יותר – מחקרים מצאו כי לאנשים שצוחקים יותר במשך היום, יש סיכון מופחת לחלות בטרשת עורקים, אירועי לב ואירועים מוחיים. זאת, בהשוואה לתוחלת חיים קצרה יותר אצל אנשים הנוטים יותר לכעוס.
- התמודדות טובה יותר עם כאב – במחקר שנערך בארה"ב, ביקשו מאנשים להכניס את ידיהם לקרח. חלק ממשתתפי הניסוי נחשפו במקביל גם לסרט מצחיק. תוצאות המחקר הראו כי מי שצחקו בזמן שידיהם היו בתוך הקרח, חוו פחות כאב. מחקר אחר מצא כי אנשים שצוחק יותר - משתמשים פחות בתרופות הרגעה.
- בריאות נפשית טובה יותר - הצחוק משחרר דופמין במוח ובכך תורם לאיזון נפשי. מחקר שנערך בישראל השווה בין חולי סכיזופרניה מאושפזים שנחשפו לסרטים מצחיקים לבין מאושפזים שטופלו באופן הרגיל. נמצא, כי בקרב המאושפזים שנחשפו לסרטים המצחיקים, חלה ירידה בתסמיני הדיכאון.
זהירות! אפשר גם למות מצחוק!
לאורך ההיסטוריה, קיים תיעוד של מקרי מוות נדירים, שנגרמו מדום לב או מחנק, בעקבות התקף צחוק ממושך ובלתי נשלט. על פי הממצאים ההיסטוריים, מרטין ה-1 מלך אראגון, מת בשנת 1596, משילוב קטלני של קשיי עיכול וצחוק בלתי נשלט, ואילו מלך בורמה מת מצחוק ב-1599, לאחר ששמע מפי סוחר איטלקי כי ונציה היא מדינה חופשית ללא מלך.
המקרה המאוחר ביותר המתועד התרחש ב-1989, כאשר פורסם כי רופא אזניים דני, ד"ר אולה בנצן, מת כשצפה בסרט "דג ושמו וונדה". על פי ההערכה, הגיע הדופק שלו ל-250-500 פעימות בדקה, לפני שהכריע אותו דום הלב.
תנו עוד חיוך
ולסיום – משימה: מצאו לכם מקום לשבת בו לבדכם, וחייכו לעצמכם במשך 5 דקות תמימות. כן, זאת לא טעות: הפעילו את שרירי הפנים ופשוט - חייכו. אין צורך לצחוק בקול.
האם השתנתה הרגשתכם?
פורים שמח!
