מאז שהוא זוכר את עצמו, רונן אתלט. רץ, קופץ ושוחה.
אבל בחודשים האחרונים, הוא מרגיש שמשהו חורק, וזה רק הולך ומתגבר. פתאום נהיה לו קשה לשבת לאורך זמן. היציאה והכניסה לרכב הפכו להיות מסע של אי נוחות ואפילו מדרגה גבוהה יכולה להפוך לאתגר בימים מסוימים. לעיתים, הוא חש כאבים במפשעה ולעיתים בברך. על הפעילות הגופנית החביבה עליו אין מה לדבר.
האורתופד ששלח אותו, בתום בדיקה גופנית, ל- MRI עם הזרקת חומר ניגוד למפרק, לא השאיר מקום לספק: "יש לך קרע בלברום" ושלח אותו לפיזיותרפיסט. אחרי מספר חודשים של טיפולי פיזיותרפיה ותרגול עצמי, לא חל כל שיפור.
רונן חזר אל האורתופד שהמליץ על ארתרוסקופיה של מפרק הירך.
כתב: ד"ר אהוד ראט מנהל היחידה לאורתופדיה זעיר פולשנית
מה זה קרע בלברום ולמה זה קורה?
מפרק הירך הינו מפרק דמוי מכתש ועלי, המאפשר לירך לנוע קדימה, אחורה, לצד ובתנועה סיבובית.
הלברום היא טבעת של סחוס שעוטפת את המכתש, שהוא בעצם שקע בעצם האגן (האצטבלום) והיא זו שאחראית על פיזור עומסי המשקל ועל היציבות של המפרק (בדומה למיניסקוס בברך). במצבים בהם הלברום נפגע קיים סיכון לפתח שחיקה של הסחוס במפרק הירך מצב המלווה בכאב, מגבלת תנועה ותפקוד.
הלברום יכול להיקרע מסיבות שונות. השכיחה ביניהן – תסמונת הצביטה (Femoroacetabular impingement). בתסמונת הזו הלברום נצבט בין בליטות עצם משני צדי המפרק. הנזק ללברום יכול להצטבר לאורך שנים אבל יכול להיגרם גם מאירוע בודד. בהיותו מבנה כה חשוב יש לשמר את הלברום. בניתוח משמר מפרק הירך מסירים את הבליטות הגרמיות משני צדי המפרק ותופרים את הלברום למקומו הטבעי בניתוח ארתרוסקופי (זעיר פולשני). במהלך הניתוח, ניתן לטפל בפגיעה בסחוס המפרק ולשייף את העצם הבולטת הגורמת לפגיעה. הניתוח מביא לשיפור תפקודי, להפחתת כאב מהירה וכנראה גם לעצירת קצב הרס המפרק. הניתוח מבוצע באמצעות 2-3 פתחים זעירים בעור, בצד הירך, דרכם מוחדר אנדוסקופ וכלים ניתוחיים דקיקים.
מה קורה כשאי אפשר לתקן את הלברום?
כאשר לא ניתן לשמר לאברום יש צורך לשחזרו. בשנים האחרונות התפתחו שיטות לשיחזור הלברום במצבים בהם לא ניתן לתקן את הלברום המקורי. בדומה לניתוח שיחזור רצועה בברך, ניתן לשחזר את הלברום באמצעות גיד שיוצמד לשפת האצטבלום (המכתש) במקום ובצורה האנטומים במטרה לשמר את תפקידיו החשובים של הלברום.
ניתן לשחזר לברום באמצעות גיד של המטופל (שתל עצמי) או גיד מאדם אחר. היתרונות של שתל עצמי הם היעדר דחייה, אין סיכון של העברת מחלות והיעדר עלות נוספת. החיסרון העיקרי הוא בצורך להרחיב את הניתוח לאזור נוסף ממנו נוטלים את השתל.
באיכילוב, פיתחנו שיטה חדשנית וייחודית שבה נוטלים חלק מגיד שמונח צמוד למפרק ומשחזרים באמצעותו את הלברום. בשיטתנו הייחודית אין צורך בהרחבת החתך הניתוחי שכן הפעולה מבוצעת דרך אותן נקודות כניסה למפרק שבארתרוסקופיה רגילה והגיד מונח סמוך ליעד ההשתלה. נטילת חלק מהגיד לא פוגעת בתפקוד המפרק.
במרכז הרפואי תל אביב בוצעה השתלת הלברום הראשונה בשנת 2012 (ראשונים בארץ). מאז פותחה השיטה עד לשיטה הנוכחית עם תוצאות קליניות טובות מאד.
ואיך נגמר הסיפור עבור רונן?
אחרי הניתוח הוא נאלץ ללכת עם קביים כשבועיים ואז לעבור שיקום לטווח התנועה ולחזק את השרירים באמצעות פיזיותרפיה.
לפעילות הגופנית האהובה עליו הוא חזר בהדרגה כעבור שלושה חודשים.
חידושים נוספים בטיפול במפרק הירך, מוזמנים להגיע להרצאתו של דר' אהוד ראט, מנהל היחידה לאורתופדיה זעיר פולשנית בפעילות שישי אישי בתאריך 27.4.18.
