פרופ' משה ענבר, פרופ' נדיר ארבר, ד"ר אורית גולן, ד"ר דן גריסרו,
ד"ר איילת רשפון, ד"ר יהודה שוורץ
פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין, הימנעות מעישון ומצריכה מוגברת של אלכוהול, הקפדה על צריכת המידע הרפואי המובא לציבור, כל אלה, עשויים למנוע תחלואי סרטן או לסייע בגילויו המוקדם. אם נוסיף ל'ארגז כלים' זה, את הבדיקות המומלצות לגילוי מוקדם של מחלות סרטן שונות, נתרום לעלייה בתוחלת החיים ובאיכותם. להניע את המניעה
"מניעה או גילוי מוקדם של מחלות סרטן, משמעותם ההבדל שבין חיים ומוות", מדגיש פרופ' משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי תל-אביב.
בפתח העשור השני של האלף השלישי, הפכה מחלת הסרטן לגורם התמותה מספר אחד בעולם. נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות מראים כי מידי שנה נוספים 230 אלף חולי סרטן חדשים בישראל.
מדוע מחלות הסרטן נפוצות כל כך?
"הסיבה העיקרית בגינה מחלות הסרטן יותר נפוצות בשנים האחרונות, היא העלייה המשמעותית בתוחלת החיים", מדגיש פרופ' ענבר.
לפיכך, אחת המטרות החשובות של עולם הרפואה היא מניעת סרטן, זאת באמצעות הגברת המודעות, חינוך והכוונה לאבחון ולגילוי מוקדם.
"אנו כבר יודעים כי הקפדה על אורח בריא, מסייעת במניעת סוגי סרטן שונים; ביצוע פעילות גופנית משמעותית- 5 פעמים בשבוע, מקטינה את הסיכויים לחלות בסרטן המעי הגס, שמירה על משקל גוף תקין, מסייעת אף היא במניעת מחלות סרטן שונות, עובדה היא כי אנשים שמנים, חולים יותר בסרטן. הפסקת עישון, תורמת באופן משמעותי לא רק להקטנת הסיכוי לחלות בסרטן הריאה אלא קשורה גם לסרטן הלבלב, חלל הפה, הלשון וצוואר הרחם. בשורה נוספת: צריכת אלכוהול מעל כמות מסוימת מגבירה את הסיכון לסרטן השד", מבהיר פרופ' ענבר.
כחלק מניהול אורח חיים בריא, ממליץ פרופ' ענבר לבצע בדיקות מסוימות לגילוי ואבחון מוקדם של סוגי סרטן שונים.
במרכז הרפואי תל-אביב, המרכז המשולב למניעת סרטן בראשותו של פרופ' נדיר ארבר. זהו מרכז ראשון מסוגו בישראל המהווה כתובת לאוכלוסיות בריאות ולאוכלוסיות המצויות בסיכון ממוצע לחלות בסרטן.
"המטרה העיקרית של המרכז היא להעלות את המודעות הציבורית למחלת הסרטן והשלכותיה, ולשם כך הוא מחנך ומדריך לאורח חיים בריא, מציע שירות מיטבי לגילוי מוקדם של סרטן ואף מבצע מחקר בסיסי וקליני תוך יישום טכנולוגיות חדישות לצורך מניעה וגילוי מוקדם של הסרטן", מסביר פרופ' ארבר.
המרכז מאחד תחת קורת גג אחת את כל פעולות האבחון והמניעה, כך שתוך מספר שעות ניתן לבצע את כל הבדיקות לגילוי מוקדם של 11 הסרטנים השכיחים ביותר - עור, חלל הפה, בלוטת המגן, שד, ריאה, המערכת המאספת, שחלה, רחם, צוואר הרחם, ערמונית, מעי גס וחלחולת ואשכים.
בדיקות הדמיה לגילוי מוקדם ואבחון סרטן השד
סרטן השד הינו השכיח ביותר בישראל ובשאר המדינות בעולם המערבי. בכל שנה מתגלים בישראל 3,800 מקרים חדשים של סרטן השד.
"לאיתור וגילוי מוקדם של המחלה עומדות לרשותנו מספר בדיקות הדמיה", מפרטת ד"ר אורית גולן מ"מ מנהלת המרכז להדמיית השד במרכז רפואי תל-אביב.
בדיקת ממוגרפיה – הינה הבדיקה השכיחה והמוכרת ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד. ממוגרפית סקר מיועדת לנשים ללא סימנים קליניים של סרטן השד, כדי לאבחן גידולים קטנים הניתנים לריפוי. מחקרים שבוצעו מאז שנות השישים, מצביעים על כך שהממוגרפיה הביאה לירידה של 20-30 אחוז בתמותה מסרטן השד בנשים בגיל 50-69. כיום ישנם מכשירי ממוגרפיה חדישים המאפשרים ביצוע ממוגרפיה ב"פרוסות" ומעלים את רגישות הבדיקה, בעיקר הנשים בעלות מבנה שד סמיך, הבדיקה נקראת טומוסנתזיס ונמצאת בשימוש שגרתי בכל הבדיקות שנעשות במרכז הרפואי תל- אביב. פיתוח נוסף חדש של הממוגרפיה נכנס לשימוש במרכז שלנו הוא ממוגרפיה עם הזרקת חומר ניגוד, בבדיקה זו מוזרק חומר ניגוד לוריד ולאחר מיכן מבוצעת ממוגרפיה בתכנה מיוחדת המאפשרת הדגשת תהליכים פתולוגים בשד.
בדיקת אולטראסאונד - הבדיקה השנייה בחשיבותה במערך הבדיקות השיגרתיות לדימות השד. מטרתה לעלות את הספציפיות של הבדיקה הקלינית ושל בדיקת הממוגרפיה בנשים עם רקמת שד צפופה. בדיקה זו מאפשרת איפיון של גושים בשד ובהתאם החלטה על צורך בהמשך בירור או מעקב. בנשים צעירות (מתחת לגיל 40) לעיתים נבצע אולטרהסאונד בלבד, בעיקר כאשר האישה או הרופא ממששים גוש. רוב ביופסיות השד נעשות אף הן בהכוונת האולטרהסאונד.
בדיקת MRI - הבדיקה מתבצעת כחלק משגרת הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד בנשים בקבוצת סיכון (נשאיות, נשים בעלות סיפור משפחתי וכו') אחת לשנה, בנוסף היא מקובלת בחלק מהמקרים של הערכה טרום ניתוחית, כאשר אובחן גידול ממאיר בשד. אינדיקציה נוספת לבדיקה זו היא הערכת שלמות שתלי סיליקון במקרה של חשד לדלף משתל.
בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם - "כיום, אבחון מוקדם וטיפול ברקמה טרום סרטנית הם עדיין האמצעי היעיל ביותר למניעת סרטן צוואר הרחם. אי לכך הדבר החשוב ביותר הוא הזיהוי המוקדם. האבחון מתחיל אצל הגינקולוג, בבדיקת פפסמיר. הבדיקה מבוססת על נטילת משטח מצוואר הרחם, המאפשר לבדוק הימצאותם של תאים ממאירים בצוואר הרחם. אם הגילוי נעשה בשלב מוקדם, אחוזי ההחלמה עומדים על 95–90 אחוז, ואילו בשלבים מתקדמים מדובר ב-50 אחוזי ריפוי בלבד. בדיקת משטח צוואר הרחם נמשכת מספר דקות בלבד. בעזרת מגרדת עץ ו/או מברשת קטנה נאספת דגימת תאים מצוואר הרחם ומחלקו העליון של הנרתיק. התאים מונחים על זכוכית נושא ונשלחים למעבדה ציטולוגית או פתולוגית כדי לבדוק אם קיימים בהם שינויים חריגים", מסביר ד"ר דן גריסרו, מנהל השירות לגינקו-אונקולוגיה, במרכז הרפואי ת"א.
גילוי מוקדם של סרטן העור
מלנומה אינה נדירה בארץ שטופת השמש כמו שלנו. מדובר בסרטן העור הקטלני ביותר, ומדי שנה מתגלים בישראל למעלה מ- 1200 מקרים חדשים. הגידול נובע מן התאים אשר באופן נורמלי יוצרים את נקודות החן, ולכן יכול להראות כנקודת חן חדשה, או להתבטא כשינוי בנקודת חן קיימת. כאשר מלנומהמאובחנת בשלב מוקדם, כלומר ללא חדירה משמעותית לעומק העור, אחוזי הריפוי גבוהים. על כן, הדרך העיקרית להפחית את התמותה ממלנומה היא על ידי גילוי וטיפול מוקדם. לדברי ד"ר איילת רשפון, אחראית המרפאה לגילוי מוקדם של סרטן עור: "יש לבצע בדיקה עצמית של נקודות חן באופן שגרתי. יש לשים לב לנקודות חן חדשות, לנקודות חן שהשתנו מבחינת צבע, גודל, סימטריה או מרקם, לנקודות השונות משאר נקודות החן וכן לפצעים שלא מחלימים למעלה מחודש ימים. יש לפנות לבדיקה במידה ונצפה אחד השינויים. כמו כן מומלץ לבצע בדיקה כל גופית אצל רופא עור אחת לשנה.
גורמי הסיכון למלנומה
• נקודות חן מרובות ובעיקר שומות אסימטריות, בעלות גבולות לא ברורים ומספר גוונים ( המכונות לעתים נקודות חן "אטיפיות" או "דיספלסטיות")
• ריבוי נמשים
• עור בהיר ונטייה להיכוות בקלות ("להישרף") בחשיפה לשמש
• כוויות שמש בילדות
• הסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה
יש לזכור כי מלנומה לא בהכרח תופיע אצל בעלי גורמי הסיכון, אך עשויה להופיע גם אצל מי שאין לו כל גורמי סיכון.
המרפאה לגילוי מוקדם של סרטן העור
המרפאה לגילוי מוקדם של סרטן העור מציעה מעקב מדוקדק למטופלים בעלי סיכון מוגבר לסרטן עור אשר דורשים מעקב צמוד בתדירות גבוהה. לכל מטופל תקבע תוכנית מעקב אישית הכוללת בדיקות בתדירות המתאימה, ולפי הצורך יבוצעו צילומים כל גופיים וצילומים דרמוסקופים. כמו כן המרפאה מתמחה במעקב וטיפול אחר מטופלים עם סרטן עור שאינו מלנומה כולל קרצינומת תאי הקשקש SCC וקרצינומת תאי הבסיס BCC
אבחון וטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית, למניעת סרטן הריאות
כידוע, עישון מהווה גורם סיכון למחלות סרטן שונות ובכללן גם סרטן הריאות. מעשנים, נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות מחלת סמפונות ודלקות ובהן גם מחלת COPD, מחלת ריאות חסימתית כרונית.
"מעשנים אשר פיתחו מחלה זו, נמצאים בסיכון מוגבר של כ-17 אחוז, לפתח סרטן ריאות. לכן, קיימת חשיבות רבה לאבחון המחלה, כבר בשלביה הראשונים, כדי להקטין את הסיכויים להתפתחות סרטן הריאה. חולים מתקדמים, אצלם נתגלתה המחלה והם ממשיכים לעשן, מעלים את הסיכוי לחלות בסרטן הריאה", מסביר ד"ר יהודה שוורץ, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי תל-אביב.
