סרטן השד. לא רק אצל נשים

חודש אוקטובר הינו חודש הגברת המודעות לסרטן השד, המחלה הממאירה השכיחה ביותר בארץ ובעולם המערבי. כ-4,000 נשים מאובחנות מידי שנה כחולות בסרטן השד. 900 מהן מתות מהמחלה מדי שנה. ככל שסרטן השד מאובחן בשלבים המוקדמים, סיכויי הריפוי עולים לכ-90 אחוז. ויש לנו הודעה חשובה גם לגברים: סרטן השד אינו נחלת הנשים בלבד. כ- 50 גברים בישראל, חולים במחלה מידי שנה. לדעת ולהבין.

מחלת סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי. בכל שנה מתגלים בישראל  כ-4,000 מקרים חדשים של סרטן השד אצל נשים. על פי חישוב הסתברותי, אחת מכל שמונה נשים בישראל עלולה לחלות בסרטן השד במהלך חייה.

הגורמים למחלה

גורמים תורשתיים - הכוללים מוטציות גנטיות המוכרות כיום ברפואה - כגון נשאיות הגן BRCA 1,2. נשאות זו באה לידי ביטוי בריבוי מקרי סרטן שד באותה משפחה, באבחון המחלה בגיל צעיר (מתחת לגיל 50) ובהופעת מספר גידולים ממאירים אצל אדם אחד.
למרות שמרבית מקרי סרטן השד אינם תורשתיים, בכ-10-15 אחוזים מהמטופלות, הממאירות נובעת מקיום גורם סיכון תורשתי.  פרופ' שלמה שניבאום, מנהל המרכז לבריאות השד ומנהל היחידה לכירורגיה מונחית איזוטופים, במרכז הרפואי תל-אביב. מסביר: "לנשאיות של מוטציה 1 BRCA סיכון של 50-80 אחוזים  לפתח סרטן שד במהלך חייהן, ל- 40-60 אחוזים  מתוכן סיכון לפתח סרטן שד שני ול-20-40 אחוזים סיכוי לפתח סרטן שחלות.
לנשאיות של מוטציה 2 BRCA  סיכון של 40-80 אחוז  לחלות בסרטן שד, ו-  10-25 אחוז לחלות בסרטן השחלות.
לגברים נשאים של המוטציה סיכון של 5 אחוזים לחלות בסרטן שד וסיכון מוגבר לחלות בסרטן הלבלב, כיס מרה, קיבה, ערמונית, ראש צוואר ומלנומה", כך הוא מציין.

מתי נדלקות נורות אזהרה באשר לנשאות המוטציה?
לדברי פרופ' שנייבאום יש לחשוד בנשאות למוטציה בגן ה-BRCA בכל אחד מהמקרים הבאים:
כאשר סרטן השד מופיע בגיל צעיר מ-50 ובמקרה של סרטן שחלות.
בגבר - כאשר לפחות שני קרובים מדרגה ראשונה לקו בסרטן.
בקרב נשים ממוצא יהודי אשכנזי, עיראקי או פרסי ובמקרה של סרטן שחלות.

מחקרים הראו כי הסיכון הכללי לפתח סרטן בבני משפחה של חולה הנשאית ל-BRCA זהה, בין אם חלתה בסרטן השחלה ובין אם בסרטן השד, אולם סוג הסרטן השכיח יותר בקרב בני משפחתה של החולה יהיה לפי סוג הסרטן בו חלתה. נמצא גם, שקיים סיכון גבוה יותר לחלות בקרב נשים שנולדו בשנים האחרונות: כאשר מדי עשור עולה הסיכון פי 1.2.

גורמים אישיים - כוללים בעיקר גיל מוקדם יחסית של תחילת המחזור, גיל מאוחר של הפסקת המחזור, לידה ראשונה בגיל מאוחר יחסית וביופסיות קודמות בהן אובחנו גידולים בעלי פוטנציאל גבוה לממאירות.
גורם אישי נוסף בעל חשיבות גבוהה הינו סמיכות השד. לנשים בעלות סמיכות שד גבוהה סיכון  גבוה פי חמש לחלות בסרטן השד.

גורמים סביבתיים -  קשורים בסביבת החיים ובמהלכם וניתנים לשליטה: עישון, תזונה ומשקל יתר.
ככל שמחלת סרטן השד מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ – 90 אחוז. מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד בישראל עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול. 

אבחון וגילוי מוקדם

במרכז הרפואי תל-אביב, פועל המרכז להדמיית השד, במסגרתו המרכז מתבצעות בדיקות שונות שמטרתן לאבחן ולגלות מוקדם ככל האפשר הימצאותו של גוש / גידול בשד.

בדיקת ממוגרפיה - היא הבדיקה הידועה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד. בדיקת ממוגרפיה הינה בדיקה המומלצת לנשים ללא סימנים קליניים של סרטן השד במטרה לאבחן גידולים קטנים הניתנים לריפוי. ומתבצעת באמצעות קרני רנטגן  בעלי עוצמת קרינה נמוכה. 
"האבחון המוקדם  של סרטן השד תלוי ביכולתו של הרדיולוג המבצע את הבדיקה, לאבחן שינויים עדינים במרקם השד, אשר ניתנים לאבחון רק ע"י בדיקות ברמה טכנית גבוהה. ממוגרפיה  באיכות גבוהה דורשת תשומת לב מרבית וממוקדת", מדגישה ד"ר ספרבר.

 בדיקת אולטרסאונד  - היא הבדיקה השנייה בחשיבותה במערך הבדיקות להדמיית שד. מטרתה  בדיקה זו מאפשרת את האבחנה המבדלת בין גוש המכיל נוזל (ציסטה) שאין לו כל משמעות קלינית, לבין גוש מוצק שיכול להיות שפיר  ועלול להיות ממאיר. לאחרונה הוכנסה לשימוש תוכנה חדשה המאפשרת למדוד את גמישות הגוש, ככל שהגוש פחות גמיש, הסבירות לממאירות עולה.

בדיקת MRI -  בדיקת MRI  לשד מומלצת על-מנת לאבחן סרטן שד אצל אישה  שאובחנה עם גידול  בבדיקת ביופסיה. "אנו מציעים את בדיקת ה- MRI כבדיקה שגרתית אצל נשים עם גורמי סיכון גנטי ובמקרים בהם יש צורך להגדיר את היקף המחלה אחרי שנתגלה גידול בשד", מדגישה ד"ר ספרבר.

בנוסף, לאור הממצאים, מתבצעות במרכז הרפואי תל-אביב, גם ביופסיות אבחנתיות טרום ניתוחיות שמתבצעות באמצעות ההדמיות השונות, דיוקן מגיע ל- 97  אחוז. הביופסיות מתבצעות בהרדמה מקומית באופן אמבולטורי עם חתך עורי של 2-3 מ"מ. כמות הרקמה המוצאת בביופסיה זו קטנה יחסית בהשוואה לביופסיות ניתוחיות אך יעילותה להשגת תוצאות פתולוגיות אבחנתיות  משתווה לביופסיה הכירורגית", מדגישה ד"ר ספרבר.

 

במרכז הרפואי ת"א פועלהמרכז המשולב לאבחון ומניעת סרטן בניהולו של פרופ' נדיר ארבר. המרכז מהווה כתובת לאוכלוסיות בריאות ואוכלוסיות המצויות בסיכון ממוצע ללקות בסרטן. המרכז מאחד תחת קורת גג אחת את כל הפעולות לאבחון סרטן ולמניעת סרטן, כך שתוך מספר שעות ניתן לבצע את כל הבדיקות לגילוי מוקדם של 11 סוגי הסרטן השכיחים ביותר, הניתנים לגילוי באמצעים זמינים, יעילים וזולים יחסית העומדים לרשותנו:

סרטן העור
סרטן חלל הפה
סרטן בלוטת המגן
סרטן השד
סרטן הריאה
סרטן השחלה
סרטן הרחם
סרטן צוואר הרחם
סרטן הערמונית
סרטן המעי הגס
סרטן החלחולת והאשכים.

בעת הקבלה למרכז ממלאים הנבדקים שלושה שאלונים מפורטים, שעוזרים למפות את החשיפה והסיכון של כל אחד לחלות במחלת הסרטן, וזאת על ידי איתור גורמי סיכון וחשיפה למחלות מצב בריאותי, תזונה ומצב נפשי.
במידה שנמצא תהליך סרטני או טרום סרטני, מופנה הנבדק להמשך טיפול אצל המומחה המתאים במחלקה הייעודית במרכז הרפואי שלנו. 

כריתה וכריתה מונעת

כריתת שד חלקית או מלאה מתבצעת בהתאם להחלטתם של הרופא האונקולוג והכירורג לאחר שסקרו את ממצאי בדיקות ההדמיה והביופסיה האבחנתית. במקרים של גילוי נשאות 1,2 BRCA מתבצעת כריתה מניעתית. כריתת השד מלווה לעיתים בשחזור השד המתבצע בו זמנית או לאחר הניתוח על ידי רופאים פלסטיקאים המתמחים בנושא.
"עקרונות שחזור השד מובילים לבנייה, פיסול ועיצוב מבנה תלת-ממדי, הנראה כמו שד, תוך השגת סימטריה תפקודית ואסטטית לאורך זמן וברמה אשר תשפר את איכות חייה של האישה", מסביר ד"ר יואב ברנע, מנהל היחידה לשחזור שד במחלקה לכירורגיה פלסטית.

לא לנשים בלבד

סרטן השד אינו נחלתן של נשים בלבד. גם גברים עלולים במקרים נדירים לחלות בסרטן השד. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים החולים בסרטן השד. אצל חלקם קיים סיפור משפחתי גנטי והם נמצאים כנושאי המוטציה BRCA.
"במרבית המקרים, הגברים מגלים בעצמם גוש מתחת לפטמת השד ומגיעים אלינו לבדיקות הדמיה. הטיפול במקרים של סרטן השד אצל הגבר, מתבצע בהתאם לפרוטוקול הטיפול המוכר והידוע אצל נשים והוא כולל ניתוח להסרת הגידול וטיפולי קרינה. גם כשהסרטן מפושט, מתבצע הטיפול בהתאם לפרוטוקול הטיפולי אצל נשים", מדגישה ד"ר תמר ספרא, אונקולוגית בכירה, במרכז הרפואי תל-אביב