תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים


מהי מחלת האלצהיימר?

מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח ומהווה את הגורם השכיח ביותר לירידה קוגניטיבית ודמנציה בגיל המבוגר. 

במחלה זו מצטבר ברקמת המוח חלבון בשם עמילואיד, וחלבון נוסף בשם טאו מצטבר בתוך תאי העצב. תהליכים אלו ועוד רבים אחרים גורמים לפגיעה בתפקוד תאי העצב ובסופו של דבר למוות של תאי העצב במוח. זהו התהליך הניווני.
התהליך הניווני מתקדם עם הזמן ומערב חלקים שונים של המוח. בהתאם, נפגעות יכולות החשיבה, ובכלל זה יכולת הזיכרון והלמידה, השפה, עיבוד המידע החזותי, ההתמצאות, יכולת התכנון ועוד. בנוסף, יכול להיות שינוי בדפוסי ההתנהגות. כל אלו יבואו לידי ביטוי בירידה ביכולת התפקוד של האדם. 

מצב זה שבו יש פגיעה בתפקוד העצמאי בעקבות פגיעה ביכולות החשיבה נקרא "דמנציה". 
בעבר, מחלת אלצהיימר היתה מאובחנת כאשר כבר התפתחה דמנציה. המשמעות היא, שהאבחנה נעשתה כאשר כבר היה נזק עצום ובלתי הפיך לרקמת המוח. 
בשנים האחרונות חלה תמורה דרמטית בגישה למחלת אלצהיימר מתוך הבנה שניתן יהיה לטפל במחלה ואף למנוע אותה רק בשלבים המוקדמים, לפני שמתפתח מצב של דמנציה המשקף פגיעה מפושטת ברקמת המוח. 
ניתן להקביל זאת למצב בו אבחנה של מחלת הסרטן נעשית בשלב מוקדם בו יש תאים סרטניים בודדים ומממוקמים, ולא כאשר יש גרורות מפושטות. 


גורמי סיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר

  • גיל 65 ומעלה
  • גורמי סיכון למחלות כלי דם, הכוללים: יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, משקל עודף, עישון, צריכה מוגברת של אלכוהול, חוסר של פעילות גופנית.
    מחלות כלי דם של המוח מעלות את הסיכון למחלת אלצהיימר. 
  • קיים קשר בין רמת השכלה נמוכה לבין התפתחות המחלה
  • נמצא קשר לחבלות ראש בעבר, בעיקר אם היה איבוד הכרה
  • הפרעות שינה כרוניות
  • ירידה בשמיעה
  • דיכאון ובידוד חברתי


אבחון מוקדם של מחלת האלצהיימר

אבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר הוא קריטי על מנת לאפשר התאמת טיפול תרופתי. נכון להיום קיימים טיפולים תרופתיים חדשים שמעכבים את התפתחות המחלה ומאטים את הפגיעה בתאי המוח ומכאן את הפגיעה הקוגניטיבית והתפקודית. 
גם טיפולים תרופתיים המכוונים לשיפור התסמינים יהיו יעילים יותר ככל שהאבחנה תעשה מוקדם יותר ותהיה מדוייקת יותר. 
בנוסף, אבחון מוקדם מאפשר לאדם ולמשפחתו לקבל החלטות חשובות לגבי העתיד ולהיות שותף לתכנון הטיפול. 


שיטות מתקדמות לאבחון מוקדם של מחלת האלצהיימר

אבחון של מחלת אלצהיימר כולל סקירה של ההיסטוריה הרפואית, בדיקה נוירולוגית, הערכה קוגניטיבית ובדיקות עזר הכוללות הדמיות מתקדמות, בדיקות דם ולעיתים בדיקות נוספות כגון ניקור מותני. 

סקירת ההסטוריה הרפואית תסייע לזהות גורמי סיכון (כגון גיל, הסטוריה משפחתית, גורמי סיכון למחלות כלי דם, תרופות, חבלות ראש ועוד). בדיקה נוירולוגית תסייע לאתר פגיעה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. הערכה קוגניטיבית תסייע להעריך את תפקודי החשיבה השונים – זיכרון, שפה, ריכוז ועוד, ולאתר שינויים אופיניים למחלה. 

הדמייה של המוח באמצעות MRI מוח תסייע לקדם את האבחנה וההתאמה לטיפול. בדיקת מיפוי מוח (PET-Amyloid, PET-Tau) תאפשר זיהוי של חלבונים ספציפיים ברקמת המוח כגון עמילואיד וטאו המאפיינים של המחלה, וכן מיפוי של הפעילות המטבולית המוחית (PET-FDG). 

בבדיקת ניקור מותני ניתן היום למדוד סמנים ספציפיים למחלת אלצהיימר ומחלות ניווניות אחרות, וכן לשלול מצבים אחרים הגורמים לירידה קוגניטיבית ודמנציה. 

במרכז הרפואי תל אביב, הוטמעה טכנולוגיה ייחודית המאפשרת זיהוי סמנים של מחלת אלצהיימר גם בבדיקות דם. 

היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית במערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), מאמצת ומיישמת בפועל את הגישה המתקדמת לאבחון מוקדם והענקת טיפולים במטרה להאט את הפגיעה המוחית ומכאן את הפגיעה הקוגניטיבית והתפקודית. בנוסף, מתבצעים ביחידה מחקרים קליניים ואקדמיים, הבודקים גישות חדשניות לאבחון וטיפול במחלות ניווניות של המוח.


מתי כדאי לפנות להערכה? 

אחד המדדים החשובים ביותר לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר הוא התחושה הסובייקטיבית של האדם ו/או של האנשים הקרובים אליו, כי ישנה ירידה ביכולות החשיבה לעומת העבר.
במקרה של חשד לקיומם של 3 סימנים או יותר מהסימנים המתוארים ברשימה, מומלץ לפנות להערכה ולייעוץ רפואי.

סימנים אלו כוללים:
  • נטייה לשכוח אירועים שקרו או שנחוו לאחרונה, אף על פי שהזיכרון המתייחס לאירועים מהעבר הרחוק טוב
  • מיעוט בדיבור ו/או ירידה באוצר המלים בשימוש יום-יומי
  • קושי למצוא את המילה הנכונה תוך כדי שיחה
  • קושי בתכנון או בפתרון בעיות יום-יומיות
  • קושי בביצוע תפקודים מוכרים
  • שכחה הגורמת לשינוי בתפקוד יום-יומי, גם אם במידה קלה
  • בלבול או קושי בהתמצאות בזמן ובמקום (קושי לנווט באזורים מוכרים או בתחבורה ציבורית)
  • שינויים באישיות או במצב הרוח
  • נטייה לעצבנות יתר או חוסר סבלנות שלא היה בעבר
  • צמצום פעילויות חברתיות.

הערכה ראשונית 

מומלץ שתעשה במסגרת הקהילה ע"י רופא המשפחה או נוירולוג. ההערכה ראשונית תכלול ריאיון רפואי, בדיקה נוירולוגית, הערכה קוגניטיבית בסיסית, בדיקות דם רוטיניות והדמייה מבנית של המוח (CT או MRI). 

במידה ורופא המשפחה או הנוירולוג בקהילה מתרשמים כי יש צורך בהמשך בירור, מומלץ לפנות ולקבוע תור ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית

קביעת התור מתבצעת באמצעות זימון תורים של בית החולים בטלפון 03-6974000, או באמצעות מזכירות המרפאות הנוירולוגיות בטלפון 03-6973495
ניתן לפנות גם באמצעות דואר אלקטרוני: ne-c@tlvmc.gov.il



תפריט ניווט תחתון