נגעי עור ויראליים

​

וירוסים עוריים מהווים מטרד רציני וגורמים להדבקה בקרב אחוז גבוה מאוד של האוכלוסייה. מרבית הנגעים העוריים הוויראליים נגרמים על ידי שתי משפחות וירוסים:
• משפחת הווירוסים מזן הפפילומה (Human papilloma virus- HPV) - הכוללת למעלה מ-100 זנים.
• משפחת הווירוסים מזן המולוסקום (Molluscum Contagiosu) - הכוללת 4 זנים בלבד.
הווירוסים משתי המשפחות באים לידי ביטוי בעור באזורים שונים של הגוף, והם מועברים במגע ישיר (רגיל או מיני), או עקיף - דרך משטחים או כלים מזוהמים.

עובדות על וירוס הפפילומה

• וירוס הפפילומה שכיח ביותר: כ-7%-12% מהאוכלוסייה הכללית, גברים ונשים כאחד, יסבלו מיבלות פפילומה באזור אברי המין. בגיל ההתבגרות יכולה שכיחות הווירוס להגיע גם עד 25%. רוב הילדים מבריאים ספונטנית בשנים הראשונות להדבקה, כך שכ- 2/3 מבריאים תוך שנתיים וכ-90% תוך 5 שנים.
  
• יבלות הנגרמות כתוצאה מווירוס הפפילומה באזור הגניטליה נקראות קונדילומות (Condyloma Acuminata). הן שכיחות בקרב כ-45% מהנשים הצעירות, כאשר הסיכוי להדבקה באוכלוסייה הכללית במהלך החיים מגיע עד 60%. 
  
• חלק מנגעי הקונדילומה עלולים לעבור התמרה סרטנית לאחר מספר שנים. 
  
• בדומה ליבלות מחוץ לאזור הגניטליה, גם הקונדילומות נעלמות ב-80% מהמקרים תוך שנה, לרוב באופן ספונטני. 
  
• יחד עם זאת, מטופלים רבים סובלים מיבלות במשך שנים, ופונים לטיפול רפואי בשל הבעיה הקוסמטית, הכאבים, ההגבלה הפיזית, ההשלכות הנפשיות, הדמוי העצמי הנמוך או כדי למנוע הדבקה של בני משפחה ואנשים קרובים. 
  

הטיפול ביבלות ויראליות

הטיפול ביבלות תלוי בגורמים שונים הקשורים למטופל, כגון: המצב החיסוני ורצון המטופל, ולחומרת הבעיה ברמה הקלינית, כגון: מספר הנגעים, גודלם, האזור האנטומי שבו הם ממוקמים.
ניתן לחלק את הטיפולים הקונבנציונליים המוצעים היום ל-3 סוגים:

• טיפולים שמטרתם להביא להרס היבלת - באמצעים פיזיים (כגון: הקפאת הנגעים, הסרה כירורגית, שימוש במחט חשמלית או אידוי עם לייזר) או באמצעים כימיים (שימוש בחומצות, כגון: חומצה סליצילית בריכוזים מעל 10%, או חומצה טריכלורואצטית בריכוז של 70-90%).
  
• טיפולים אימונולוגיים - שמטרתם לעורר ולהגביר את פעילות מערכת החיסון כנגד הוירוס, כגון: חומצה סקוארית (Squaric Acid), או קרם אימיקוימוד 5% (שם מסחרי Aldara).
  
• תרופות אנטי ויראליות שמטרתן לעכב את חלוקת הווירוס, כגון: תמיסת פודוקסיפילין (שם מסחרי Condylox), או תכשירים המכילים פלורואורציל (Verrumal). 
  

שיעורי ההצלחה של הטיפולים הקונבנציונליים נעים בין 40%-70% ולרוב נדרש מספר רב של טיפולים על מנת להגיע לריפוי. בנוסף, הם מלווים לעתים קרובות בתופעת לוואי, כגון: כאבים, תחושת צריבה, שינוי בצבע העור, או הצטלקות.

טיפולים חדשים

בשנים האחרונות פותחו טיפולים חדשים ויעילים לנגעי העור הוויראליים. חלקם מיושמים גם בארץ ואחרים עדיין לא. לפניכם, חלק מהטיפולים החדשים לטיפול ביבלות ויראליות.

• טיפול פוטודינמי (PDT- Photodynamic therapy) - שיטת טיפול זו מסתמכת על שימוש בחומר פלורסנטי שנספג באופן סלקטיבי לתוך תאי מטרה, כמו אותם תאי יבלת שעברו הדבקה ויראלית, וגורם להם להיות רגישים לאנרגיית אור. שיטת טיפול זו, כמו המצאות רבות אחרות ברפואה, התגלתה במקרה בשנת 1900, על ידי סטודנט לרפואה. היום, היא משמשת לטיפול במגוון בעיות עוריות, כמו: גידולים סרטניים וטרום סרטניים, מחלות דלקתיות של העור, כגון: אקנה (פצעי בגרות), מחלות זיהומיות של העור, כגון: שושנת יריחו, וכן לשיפור איכות העור וטיפול ביבלות ויראליות. בטיפול, נמרח חומר פלורסנטי בשם ALA (אמינו לבוליניק אסיד) על פני היבלות, ולאחר המתנה בת 3 שעות לצורך חדירת החומר לתאי היבלת, נחשף האזור למקור אור אדום או כחול. הטיפול גורם נזק ישיר לתאי היבלת, ומשפעל את מערכת החיסון כדי להתגייס למלחמה נגדם.
  מדובר בטיפול פשוט ולא פולשני, המתבצע אחת לשבוע –שבועיים, ומאפשר לטפל במספר רב של נגעים בו זמנית עם תוצאות קוסמטיות מצוינות. אחוזי ההצלחה מגיעים ל-88%-100% לאחר כ-5-6 טיפולים ליבלות מחוץ לגניטליה, ול-95%-100% לאחר 1-2 טיפולים ליבלות באזור הגניטליה או בפנים. ניתן לשלב את הטיפול הפוטודינמי ליבלות עם שיטות טיפול נוספות, כמו לייזר מסוג CO2, כדי להקטין את מספר הטיפולים ושיעורי ההישנות של היבלות ולהעלות את שיעורי ההצלחה.
• טיפול  בלייזר מסוג CO2 - השימוש בלייזר מסוג CO2 לטיפול ביבלות ויראליות מוכר לרפואה משנות ה-80'. הלייזר גורם להרס לא סלקטיבי של היבלות ודורש הרדמה מקומית. בתום הטיפול נוצר במקום פצע פתוח שמתרפא תוך שבועיים. הטיפול מלווה בדרגות שונות של אי נוחות בטווח הקצר, ובסיכוי לפיגמנטציה והצטלקויות בטווח הארוך (עד 50% מהמקרים).
  
• טיפול  בלייזר מסוג PDL - בסוף שנות ה-90' הוחל בשימוש בלייזר מסוג PDL (Pulse Dye Laser), הפוגע בכלי הדם המספקים חמצן לווירוס. לייזר זה נחשב לטיפול הבחירה בסוגים שונים של נגעים עוריים שמכילים כלי דם רבים, כמו כתמים מולדים. העובדה כי בנגעים הוויראליים יש כלי דם רבים, היא-היא הגורם להצלחות המרשימות של טיפול זה, כאשר יעילות הטיפול תלויה באזור המטופל, ונעה בין 48%-93%. הטיפול מבוצע בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים ונדרשים בין 3-6 טיפולים למיגור הבעיה. בימים הראשונים לאחר הטיפול תיתכן רגישות קלה באזור הטיפול ושינוי צבע הרקמה לסגול-אדום. בניגוד לטיפול בלייזר מסוג CO2, הטיפול ב-PDL נחשב קל יותר ואינו גורם לפצעים פתוחים, מה שהופך את סיכויי הפיגמנטציה וההצטלקות לנמוכים עד אפסיים. טיפול זה נחשב לטיפול הבחירה באזורים רגישים מבחינה קוסמטית, כגון: פנים, אזורי גוף חשופים, וסביב הציפורניים - ששם הטיפול בלייזר מסוג CO2 עלול לגרום לעיוות תמידי במבנה הציפורן.
  

תכשירים חדשים

• Canthadrin - חומר זה מופק מחיפושיות וגורם לשלפוחיות בעור. החומר היה בשימוש ברפואה העממית מאז שנת 50 לספירה, אך רק בשנת 1998 קיבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול ביבלות ויראליות משניות לווירוס הפפילומה והמולוסקום. הטיפול אינו ניתן לשימוש ביתי והוא חייב להתבצע על ידי רופא. יעילות הטיפול מגיעה לכ-80% לאחר מספר שבועות. תופעות לוואי צפויות, הן: שלפוחיות (92%), אודם (37%), וכאבים (14%) באזור הטיפול. החומר הגיע לאחרונה ארצה והשימוש בו יתפוס ככל הנראה תאוצה בשנים הקרובות, הן כחומר בודד והן בשילוב עם חומרים נוספים.
  
• תכשיר Sinecatechin - תכשיר טיפולי נוסף, שטרם הגיע לישראל, מכיל חומר בשם Sinecatechin 15%-Polyphenon E. החומר מופק מתמצית צמח התה הירוק ויש לו פעילות אנטי אוקסדנטית, אנטי ויראלית ואנטי סרטנית מוכחת. מנגנון הפעולה של החומר טרם הובהר לחלוטין, אך ככל הנראה הוא מעורר תגובה אימונולוגית נגד התאים המודבקים בווירוס. מחקרים מראים יעילות של 58% בריפוי יבלות באזור הגניטליה, עם אחוזי חזרה נמוכים לאחר 3 חודשי  טיפול. תופעות הלוואי של הטיפול קלות עד בינוניות, והן כוללות: אודם, גרד, הרגשת צריבה ולעתים נפיחות באזור הטיפול.
• קרם IMIQUIMOD - קרם IMIQUIMOD בריכוז 5%, מוכר וידוע לטיפול בגידולי עור, נגעים טרום סרטניים ויבלות ויראליות באזור הגניטליה (עם כ-51% ריפוי). הטיפול מעורר תגובה חיסונית כנגד הווירוס וכל ידי כך גורם לחיסול היבלות. בשנת 2010 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) טיפול בקרם מקומי חדש המכיל IMIQUIMOD בריכוז 3.75%. יתרונו של תכשיר זה הוא במשך טיפול קצר יותר, ללא תופעות לוואי. התכשיר טרם הגיע לארץ. 
  

טיפול משולב

המלחמה נגד נגעים עוריים ויראליים רחוקה מלהסתיים, כאשר מדי שנה יש אלפי נדבקים חדשים. למרות העובדה שבספרות הרפואית מתוארות למעלה מ-30 שיטות טיפול, רובן ככולן מיושמות במסגרת מחקרית בלבד ואינן זמינות לאוכלוסייה הכללית. הטיפולים הקיימים במסגרת קופות החולים כוללים: חנקן נוזלי, חומצות מקלפות (כגון: חומצה סליצילית וחומצה לקטית), תרופות אנטי-ויראליות או הסרה כירורגית. רק כשני שליש מהמטופלים יגיבו לשיטות טיפול אלה, בעוד מטופלים רבים יישארו ללא מענה אמיתי. במקרה של מטופלים שלא הגיבו לטיפולים המקובלים, מטופלים הסובלים מיבלות באזורים רגישים, או ילדים, שבהם הטיפולים הכואבים בלתי אפשריים - רצוי לפנות לטיפול ייעודי במרכז רפואי, המציע טיפולים משולבים בלייזרים (CO2 או PDL), עם טיפולים פוטודינמיים ותכשירים מקומיים. זאת, במטרה למקסם את סיכויי הריפוי ולהפחית את תופעות הלוואי.

בין השילובים השכיחים:

• שימוש בחומצה סליצילית עם טיפול בלייזר מסוגPDL, ליבלות באזור כפות הרגליים
  

• שימוש בקרם אימיקוימוד עם טיפול בלייזר מסוג CO2, לנגעים באזור הגניטליה 
  

• טיפול פוטודינמי לאחר ביצוע לייזר מסוג CO2 לייזר, ליבלות עבות באזורי גוף שונים ועוד.
  

מניעת התפשטות הוירוסים העוריים

• רחצו את הידיים. שמירה על הידיים נקיות יכולה לסייע במניעת התפשטות הנגיף.
  
• הימנעו ממגע, שפשוף או גירוד הנגעים העוריים. גילוח של האזורים הנגועים יכול גם להפיץ את הנגיף.
  
• הימנעו משיתוף פריטים אישיים כגון בגדים, מגבות, מברשות ואחרים. 
  
• הימנעו ממגע מיני במידה וקיימים נגעים עוריים באבירי המין (איזור הגניטליה), אצלך או אצל הפרטנר שלך.
  
• אם אתם נוהגים לשחות בבריכה, יש לכסות עד כמה שניתן את הנגעים העוריים ע"י שימוש בתחבושת אטומה למים.