אבי העורקים הינו העורק הראשי של הגוף, נקרא גם ותין או אאורטה בלעז. זהו כלי הדם הגדול ביותר בגוף וקוטרו באדם מבוגר הוא כ-2.5 ס"מ. אבי העורקים יוצא מן הלב, ומספק דם לכל אברי הגוף. אב העורקים בנוי בצורת מקל הליכה. שורשו במוצא הלב ולאחר מהלך קצר בקדמת בית החזה (אב העורקים העולה) הוא פונה לאחור בצורת קשת (קשת אב-העורקים). מכאן, יורד אב העורקים לאורך עמוד השדרה בבית החזה והבטן (אב העורקים החזי-בטני). אב העורקים הבטני מספק דם למעי, לעמוד השדרה, לכליות, לאגן ולגפיים התחתונים.
מפרצת (אנוריזמה בלעז, Aneurysm) הינה קטע התרחבות אשר יוצר בלט, כעין בלון. מכאן, מפרצת באבי העורקים הינה התרחבות של העורק הראשי בגוף. מפרצת באאורטה יכולה להתרחש לכל אורכה, אך המקום השכיח להתפתחות מפרצת באאורטה הוא בבטן באזור שמתחת לעורקי הכליות. הקוטר הנורמלי של אאורטה בטנית באדם צעיר הוא בממוצע 2.1 ס"מ. כאשר האאורטה הבטנית עוברת קוטר של כ-3 ס"מ היא מוגדרת מפרצת. ככל שהמפרצת גדולה יותר, גוברת הסכנה של פריצה או קרע (rupture) כפי שקורה כאשר בלון מנופח יתר על המידה. מפרצת קטנה עשויה לדרוש מעקב תקופתי בלבד אולם כאשר היא עוברת קוטר של 5 ס"מ יש צורך לטפל/להתערב. התוצאה של קרע של מפרצת עלולה להיות מסכנת חיים בעקבות דימום מסיבי.
ההערכה היא כי בישראל כ-10,000 איש הנמצאים בסיכון לפתח מפרצת בטנית. ברוב המקרים מדובר במפרצת שממדיה קטנים ולא מדאיגים שאינה דורשת טיפול אלא מעקב בלבד. בין הלוקים במפרצות צפוי שתידרש התייחסות בכ- 1000 מקרים, כאשר בפועל, פחות מ-400 מקרים של מפרצת אאורטה מטופלים באופן אלקטיבי מדי שנה, ומאות חולים אינם מאובחנים. בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית, באמצעות בדיקת אולטרסאונד חד-פעמית, עשויות להציל את חייהם של מאות חולים בשנה בישראל.
מהלך המחלה
מפרצות של אב-העורקים נגרמות בדרך כלל כתוצאה מנזק בדופן אב-העורקים. מקורו בדרך כלל בטרשת עורקים אשר נגרמת על ידי הצטברות כולסטרול ומשקעי שומן אחרים על דופן כלי הדם. מצב זה שכיח יותר אצל גברים, קשור בגיל ומוחמר בנוכחות מחלות, כדוגמת יתר לחץ דם, סוכרת ועישון. עם זאת, ישנם גם מצבים מולדים בהם קיימת חולשה של דפנות כלי דם בגוף. במצבים אלו, עלולות להתפתח מפרצות של אב העורקים באנשים צעירים יותר - בעשורים הראשונים לחייהם.
החולשה בדופן אבי העורקים עלולה להוביל להתרחבות העורק, לקרע ולדימום מסכן חיים ללא סימנים מקדימים.
בקבוצות הסיכון ללקות במפרצת בטנית נכללים: גברים מעל גיל 65, מעשנים בהווה או בעבר, קרובי משפחה של אנשים עם מפרצת אאורטה, חולי לב וחולי טרשת העורקים.
מפרצות אאורטה קיימות ביותר מ-3% מאנשים מעל גיל 60, ומהווה סיבת מוות ב-1/250 מהאנשים מעל גיל 50.
ניתן לגלות מפרצת אאורטה בטנית לפני שיופיע סיבוך קטלני בקלות רבה על ידי בדיקת אולטרסאונד בודדת, פשוטה ולא פולשנית. ואכן נוכח ההכרה שמדובר באבחון חסר במספר מדינות מערביות, כולל ארה"ב ואנגליה, הונהגו תוכניות לאומיות לגלוי מוקדם של מפרצות אאורטה בקרב האוכלוסייה.
סיכויי ההישרדות במקרי קרע וניתוח דחוף קטנים ביותר, עד כ-90% תמותה ורק 10% הישרדות. לעומת זאת סיכויי ההישרדות בטיפול אלקטיבי ומתוכנן הם 95-99%. לכן הצורך בזיהוי מוקדם וטיפול אלקטיבי הינו צורך חיוני המציל חיים.
אבחון
במרבית המקרים המפרצת באבי העורקים הבטני מתגלה באקראי, ללא סימנים מקדימים ולא פעם מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. אבחון אנאוריזמה בטנית מתבצע בד"כ בעזרת בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד בטני, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או MRI.
הסימן הראשון של מפרצת אאורטה הינו פעמים רבות קרע אשר עשוי להסתיים במוות ולעתים המפרצת אינה מאובחנת כלל. סימני קרע של מפרצת כוללים כאבי גב או בטן פתאומיים והתעלפות בעקבות ירידת ל"ד מהירה.
אנשים בסיכון מגבר למחלה הם גברים, מעשנים, אנשים עם יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם וקרובי משפחה של אנשים עם אנוריזמות. מאחר ואין סימנים מקדימים ואין תכנית לסריקת אוכלוסיה, מפרצות רבות מתגלות באופן אקראי בעת בדיקת הדמיה, אולטרסאונד או CT המבוצעות בשל סיבה אחרת. יש הצדקה לבצע סקר באוכלוסיה בעזרת בדיקת אולטרסאונד אחת בגיל 65 על מנת לשלול קיומה של מפרצת האאורטה.
על אנשים המשתייכים לקבוצות הסיכון לעיל לשקול פנייה לרופא המשפחה ולבקש בדיקת אולטראסאונד לגילוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית:
• גבר מעל גיל 65
• אישה מעל גיל 65 עם היסטוריה משפחתית
• היסטוריה של עישון
גורמים המגבירים את הסיכון:
• מחלת לב כלילית
• מחלת כלי דם וטרשת עורקים
• יתר לחץ דם
בדיקת אולטרסאונד תקינה אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת.טיפול ותרופות
קיימות שתי שיטות טיפול מקובלות: האחת -
ניתוח בטני פתוח והחלפת הקטע העורקי המורחב; השנייה -
פעולה זעיר-פולשנית, בצנתור, קלה וחדשנית יותר, של השתלת סטנט גרפט בתוך אבי העורקים.
הטיפול הסטנדרטי במפרצות האאורטה, הוא על יד ניתוח בטני פתוח אשר בו מוחלף הקטע המורחב באאורטה על ידי שתל סינטטי אשר נתפר למקום. זה ניתוח אשר קיים עם שינויים כבר משנות ה-60 ואשר הוכח ביעילותו במניעת פריצה ובעמידותו לאורך עשרות שנים. לאחרונה התפתח ניתוח נוסף בגישה פחות חודרנית (minimally invasive) בשיטה אנדו-וסקולרית שיכול להתאים לחלק מהחולים עם מפרצות בטניות. כאשר האנטומיה של כלי הדם איננה מתאימה לתיקון אנדו-וסקולרי יש לבצע תיקון פתוח.
