פסיכולוגיה שיקומית הינה ענף בתחום הפסיכולוגיה אשר מתמקד באבחון ושיקום אנשים המתמודדים עם מגבלה פיזית, קוגניטיבית, נפשית, או תפקודית.
מטופלים אשר מאושפזים במחלקת שיקום מתמודדים עם פציעה או מחלה, הכרוכה בשינוי בתפקוד הפיזי או הקוגניטיבי (כדוגמת פציעה אורטופדית לאחר תאונת דרכים או קשיים בחשיבה בעקבות אירוע מוחי). לעיתים מדובר במצב זמני לאחריו ישנה חזרה לתפקוד מלא, אך במקרים אחרים מדובר במצב הדורש הכרה וקבלה של המגבלה או הנכות, לצד התמודדות עם תהליך שיקומי של חזרה לעצמאות מירבית. תהליך זה כרוך בהסתגלות רגשית משמעותית, אליו יכולים להתלוות לעיתים סימפטומים של חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה, כאב ועוד.
הטיפול הפסיכולוגי-שיקומי מתמקד בהתמודדותו וברגשותיו של האדם בתקופת אשפוזו ובמידת הצורך גם של בני משפחתו. הטיפול מותאם לצרכיו האישיים של המטופל תוך שימוש במגוון גישות: טיפול תמיכתי, טיפול דינמי, עבודה בדגש נוירופסיכולוגי, כלים קוגניטיביים-התנהגותיים ועוד. הטיפול הפסיכולוגי מתקיים במהלך תקופת האשפוז, מותאם למשכו ונערך תוך שיתוף פעולה עם אנשי הצוות הרפואי והרב-מקצועי.
