הנגיף הגורם לשפעת העופות, H5N1, הינו נגיף מקבוצת נגיפי השפעת. הנגיף מדביק בטבע עופות וציפורי בר. הציפורים לרוב אינן חולות, אולם מאחר שהנגיף מדבק מאוד, הן יכולות להדביק עופות בית דוגמת תרנגולות, ברווזים ותרנגולי הודו שיחלו וימותו.
הציפורים הנגועות מפרישות את הנגיף ברוק, הפרשות אף וצואה וכך מדביקות ציפורים/עופות אחרים. נגיף זה לרוב אינו מדביק בני אדם, לכן הסיכון לפתח שפעת העופות נמוך ביותר. במהלך התפרצות של המחלה בקרב עופות, קיים סיכון להדבקה של בני אדם המצויים במגע ישיר עם העופות או עם הפרשות שלהם.
הדבקת בני אדם אינה שכיחה, ובמידה שאדם נדבק, הדבקת אדם אחר היא נדירה ביותר וכרוכה במגע הדוק וממושך. משנת 1997, דווחו בני אדם שנדבקו וחלו בנגיף. רוב החולים נדבקו במגע ישיר עם הפרשות של עופות נגועים או מגע עם משטחים שזוהמו ע"י הפרשות של עופות נגועים. המחלה בבני אדם נעה בין מחלת שפעת - חום, שיעול, כאב גרון וכאב שרירים לדלקת ריאות קשה ומסכנת חיים.
כאמור, הסיכון להדבקה של בני האדם נמוך אולם כ-50% מהחולים שנדבקו, נפטרו. רב החולים היו צעירים שהיו במגע קרוב עם עופות נגועים או משטחים הנגועים בהפרשות העופות. החשש משפעת העופות נגרם מהידיעה כי נגיפי השפעת משתנים. על ידי שינויים אלו, עלול להיווצר זן המדביק בקלות רבה בני אדם. מאחר שבני האדם אינם מחוסנים כנגד נגיפי העופות, עלולה להתרחש התפרצות שפעת עולמית וקטלנית.
מתחילת שנת 2005 דיווחו מעל 50 מדינות על תחלואה ותמותה של עופות. רוב החולים הינם ממדינות אסיה (ויאטנם, אינדונזיה, סין ותאילנד), אולם גם במצרים אובחנו חולים. מטיילים עלולים להחשף לשפעת העופות בנסיעה לאזור התפרצות ובמגע עם בעלי חיים נגועים, או עם הפרשות שלהם, או באכילת ביצים או בשר עוף מזוהם שלא בושל כהלכה.
הסיכון להדבקות מחולים אחרים אינו ידוע, אולם נחשב לנמוך מאוד ודורש מגע הדוק וממושך. לחולים ניתן טיפול תרופתי בתרופות נגד שפעת, אולם לא הוכחה יעילותו.
המלצות משרד הבריאות למטיילים לאזורים נגועים בשפעת העופות
במהלך השהיה במדינות האלה:
- יש להימנע מלבוא במגע עם עופות (חיים או מתים), כגון בחוות לגידול עופות ובשווקים
- יש להימנע ממגע עם צואה של עופות
- יש לוודא שביצים ומוצרי עוף אחרים יהיו מבושלים לפני האכילה
- יש לרחוץ ידיים עם סבון לעיתים קרובות
אחרי החזרה לישראל
אם היה מגע קרוב עם עופות וציפורים מתים או חיים במהלך שבעת הימים הקודמים, ואם מופיעים חום ותסמינים נשימתיים (שעול או קוצר נשימה) תוך 7 ימים לאחר המגע, יש לפנות בהקדם לרופא המטפל.
