ליפומה, ליפוסרקומה ומה שביניהם.

מאת ד״ר אמיר שטרנהיים, מנהל המחלקה הארצית לאורתופדיה אונקולוגית במרכז הרפואי תל-אביב, איכילוב  

אנשים רבים מפתחים גידולי רקמה רכה שומניים. רק חלק קטן מהגידולים האלה גדלים וחלק עוד יותר קטן יכולים להפוך לסרטן של רקמות רכות הידוע בשם סרקומה. מתי צריך לדאוג ומה כדאי לעשות? 

הסוג הנפוץ של גידולי רקמה רכה הוא גידולים בעלי תוכן שומני (Lipomatous Tumors). במישוש מדובר בגוש רך יחסית. חלקם יכולים לגדול עד כדי עשרות סנטימטרים ומשקלם יכול להגיע לק"ג.

מרביתם של הגידולים השומניים אינם סרטניים והם מכילים תאי שומן תקינים המוקפים במעטפת ברורה. כאשר הגוש השומני גדול מ - 5 ס"מ וממוקם בשרירים הוא מצריך התייחסות ובירור על ידי אורתופד אונקולוג.  

מתי צריך לדאוג מגוש שומני ומה צריך לברר?

הבירור חשוב במיוחד אם מדובר בגוש שגדל בשנה האחרונה. MRI היא בדיקת הבחירה לבירור אופיים של גידולי רקמה רכה הגדולים מ- 5 ס״מ ושאינם תת-עוריים. הבדיקה מדגימה את גודלו של הגוש, המיקום האנטומי יחסית לכלי הדם, העצבים והשרירים ואת אופיו של תוכן הגוש. בדיקת אולטרה-סאונד ובדיקת סיטי נותנות מידע פחות מדוייק ולכן מתאימות יותר לבירור ראשוני בלבד.

ארגון הבריאות העולמי -WHO הוא שקובע את החלוקה הפתולוגית בגידולי סרטן וגידולים שפירים. בהגדרתו לגבי גידולים שומניים הופיע עדכון משמעותי בשנים האחרונות. בעבר היו מבדילים בין ליפומה (גוש שומני המכיל שומן בלבד) ל- Low Grade Liposarcoma (גוש שומני המכיל שינויים קלים בשומן, מחיצות מרובות יותר, ותאי שומן מסוג ליפובלסטים). כיום מאוגדים שני הגידולים לקבוצה אחת המכונה גידולים שומניים אטיפיים (Atypical Lipomatous Tumors). לגידולים בקבוצה זו יש נטיה לגדול עם הזמן ואף להגיע לגדלים משמעותיים. הם לרוב אינם גורמים לכאב מקומי או לחץ משמעותי. הם אינם מגבילים בתנועה או בתפקוד למרות המראה הבולט שלהם. גידולים אלה אינם סרטניים היות שהם אינם שולחים גרורות ואינם מסכנים את חיי המטופל. 

מהו ההבדל העיקרי בין ליפומה וליפוסרקומה?

ההבדל העיקרי בין ליפומות וליפוסרקומות בדרגה נמוכה הוא בסיכוי לחזרה מקומית אחרי הוצאה בניתוח. השוני הוא בין 1%-2% לליפומות לבין 5%-7% לליפוסרקומות בדרגת ממאירות נמוכה. מחקר שבדק את היכולת של מנתחי סרטן ורדיולוגים להבדיל ב-MRI בין ליפומה ולליפוסרקומה בדרגת ממאירות נמוכה הראה שיכולת זו מוגבלת ביותר. לאור זאת נכון עוד יותר להתייחס לשתי הקבוצות כקבוצה אחת גם מבחינת המראה ב-MRI.

בבדיקת MRI ניתן גם להבדיל בין שומן תקין לבין שומן שהוא חלק מגידול ממאיר. גידולי שומן ממאירים מכונים ליפוסרקומה בדרגת ממאירות גבוהה (High-Grade Liposarcomas). ישנם מספר סוגים של ליפוסרקומה בדרגמת ממאירות גבוהה. מדובר על גידול אלים עם יכולת לשלוח גרורות לריאות ולאיברי גוף נוספים ואף לגרום למוות.

החשיבות של אורתופד אונקולוג, כמומחה סרטן, היא ביכולת שלו להבדיל בין הסוגים. כרופא וכמנתח הוא מביא ניסיון רב במעקב אחרי חולים, בירור של גושים דומים וניסיון בניתוחי סרטן. אמנם מרבית הגושים השומניים אינם ממאירים אך רק מי שצבר ניסיון בטיפול בגידולים ממאירים מסוג ליפוסרקומות יכול לאבחן בביטחון את כל אותם גושי שומן שאינם ממאירים. במחלקה הארצית לאורתופדיה אונקולוגית אנחנו מטפלים בלמעלה מ-65 מקרים מידי שנה של סרקומה של רקמה רכה בדרגת ממאירות גבוהה.

תפקידה של הביופסיה בגידולי שומן מוגבל בעיקר למצבים בהם הגידול השומני חשוד לממאיר במראה שלו ב-MRI. לא מקובל לבצע ביופסיה לכל גוש שומני בשל החשש מהטייה בתשובת הבדיקה.

לסיכום, מרבית גידולי השומן אינם מסוכנים. אלה שגדלים ונמצאים עמוק יותר מצריכים בירור אצל אורתופד אונקולוג. כמנתחי סרטן, שמכירים ליפוסרקומות בדרגת ממאירות גבוהה, אנו מנוסים ביכולת להבדיל על סמך בדיקה ו-MRI, בין גושים חשודים המצריכים ביופסיה לבין אלה שיש צורך במעקב בלבד או בניתוח להוצאתם ללא צורך בטיפול נוסף.