אנצפליטיס - דלקת המוח

רקע

אנצפליטיס היא דלקת של רקמת המוח. התסמינים העיקריים של אנצפליטיס כוללים כאב ראש, בלבול ועייפות. סימנים מתקדמים וחמורים יותר כוללים פרכוסים, רעד, הזיות ובעיות זיכרון. אנצפליטיס יכולה להיגרם כתוצאה מזיהום כגון הרפס ויכולה להיגרם כתוצאה מתהליך דלקתי.  

דלקת אוטואימונית הינה מצב בו ישנה תגובה של מערכת החיסון כנגד הגוף. במקרים בהם מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים ובכלל זה את המוח יכולים להופיע תסמינים נוירולוגיים שונים כגון אלו של אנצפליטיס.

אבחון

ישנה חשיבות גבוהה לאבחון נכון של גורם הדלקת המוחית (אנצפליטיס) מאחר והטיפול שונה בין הגורמים השונים (זיהום לדלקת) והנזק האפשרי ללא טיפול מתאים יכול להיות משמעותי ובלתי הפיך. במקרים מסוימים, מאחר והתסמינים של אנצפליטיס אוטואימונית יכולים לחקות תסמינים של מחלות נוירולוגיות ניווניות או גנטיות, יש קושי באבחנה, למרות שמהלך המחלה בד"כ מהיר יותר משל מחלות ניווניות ויש לרב, שילוב של תסמינים קוגניטיביים והתנהגותיים לעיתים בשילוב פרכוסים.

לעתים הפגיעה המוחית הינה משנית לתהליך ממאיר באזור מרוחק בגוף אשר נגדו מערכת החיסון מנסה לפעול, וב"טעות" תוקפת את מערכת העצבים.
על מנת לאבחן מצבים אלו, יש צורך בביצוע מגוון בדיקות וביניהן הדמיית המוח, ניקור מותני לדגימת נוזל השדרה, בדיקות דם לאיתור נוגדנים הידועים כמתווכים דלקת מוחית ובמרבית המקרים תבוצע גם בדיקת EEG לאיתור הפרעה חשמלית בתפקוד רקמת המוח.

טיפול

הטיפול במחלה תלוי בגורם. במידה ואותר זיהום, יינתן טיפול כנגד הזיהום. במידה והמחלה היא אוטואימונית יש צורך בהרחקת הנוגדנים בעזרת החלפת פלסמה – תהליך בו "מסננים" את הדם כדי להוציא את הנוגדנים, אימונוגלובולינים (IVIG) – נוגדנים שניתנים למטופל מתוך כוונה שיפסיקו את הפעילות הלא רצויה, או טיפול בסטרואידים שמחלישים את פעילות מערכת החיסון שפועלת ב"טעות" כנגד הגוף. לעתים נדרשים אמצעים אגרסיביים יותר כגון טיפול בתכשירים כימותרפיים. כאשר המחלה מיוחסת לתהליך ממאיר, הצעד החשוב ביותר הינו הטיפול בממאירות באמצעות ניתוח, כימותרפיה או הקרנות.