בדיקות סקר גנטיות

בבית החולים איכילוב מתבצעות בין היתר הבדיקות הגנטיות הבאות:

תסמונת ה-X השביר

תסמונת ה-X השביר הנה אחת הסיבות השכיחות לפיגור שכלי (כ- 1:1,250 בגברים ו-1:2,000 בנשים). התסמונת נגרמת על ידי שינוי בחומר התורשה (מוטציה) בגן FMR-1 הממוקם על כרומוזום X.

לנקבות יש שני כרומוזומי X ולזכרים כרומוזום X אחד המועבר מאמם. זכרים עם מוטציה בגן FMR-1 סובלים לרוב מפיגור שכלי הפרעות התנהגותיות אוטיסטית קשות, תווי פנים אופייניים, ועוד.
עד 60% מהנקבות עם המוטציה המלאה עלולות לסבול מפיגור התפתחותי או שכלי והפרעות אחרות.

הגן האחראי לתסמונת ה - X השביר (FMR-1) הנו בעל אופן תורשה ייחודי: המוטציה הגורמת למחלה מתבטאת במקטע DNA המכיל שלשות זהות של בסיסים (CGG) החוזרות על עצמן מספר רב של פעמים, כמו חרוזים זהים בשרשרת (CGG CGG CGG).
בגן התקין יש עד 50 חזרות. מקרה עם יותר מ - 200 חזרות נחשב למוטציה מלאה, המלווה בהשתקת פעילותו של הגן. מצב הביניים של 50 - 200 חזרות קרוי פרה-מוטציה(premutation) , ולו נטייה להפוך למוטציה מלאה במעבר מדור לדור. הסיכוי להגדלה במספר החזרות עולה ככל שמספר החזרות גדל.

באוכלוסיית הנשים הכללית בישראל, הסיכוי לגלות פרה מוטציה הנו כ- 1:80-1:120.
בדיקת דם באישה מהווה צעד ראשון והכרחי לאבחנה. רק אם נמצא כי האם נושאת פרה-מוטציה או מוטציה, מבוצע אבחון טרום-לידתי, בשבוע 10-12 על ידי דגימת סיסי שלייה, או החל משבוע 16 בדיקור מי-שפיר.
לבדיקה המולקולרית לגילוי תסמונת כרומוזום X השביר אמינות גבוהה (כ- 95%). במידה ונמצאה פרה-מוטציה או מוטציה אצל האישה, עליה לקבל יעוץ גנטי. 

דיסאוטונומיה משפחתית - Familial Dysautonomia

מחלת Familial Dysautonomia הידועה גם בשם תסמונת Riley-Day מאופיינת בלקוי של מערכת העצבים האוטונומית והסנסורית. הפגיעה מתאפיינת ברפיון כללי, התכווצויות, נסיגה בהתפתחות הפסיכומוטרית, ופגיעה מתפקודי הגוף הבסיסים  שאינם רצוניים, הנשלטים ע"י המערכת האוטונומית כגון: בליעה, נשימה, ויסות חום ולחץ דם, יצירת דמעות, קואורדינציה של השרירים ועוד. החולים מאופיינים בחוסר פפילומות (גבשושיות ) בלשון, חוסר תגובה להיסטמין, העדר דמעות ועוד.
המחלה אופיינית בעיקר ביהודים ממוצא אשכנזי עם שכיחות של 1/3600 לידות חי. המחלה מופיעה בשכיחות דומה בבנים ובבנות ונגרמת על-ידי שינוי בחומר התורשה (מוטציה) בגן IKBKAP הממוקם על גבי כרומוזום q319. המחלה מועברת בתורשה אוטוזומית רצסיבית, כלומר: לנשא בריא של המחלה יש עותק אחד תקין ועותק אחד פגום (מוטנטי). על מנת שייולד חולה במחלה על שני הוריו להיות נשאים. החולה ירש מכל הורה נשא את העותק הפגום של הגן. בהעדר רקע משפחתי של המחלה, הסיכון של אדם ממוצא יהודי אשכנזי להיות נשא הינו כ- 1:30. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן לזהות כ-99.5% מנשאי הגן הפגום למחלה ע"י בדיקת המוטציה העיקרית major 2507+6T®C במידה ושני ההורים נושאים מוטציה בגן IKBKAP, יש להם סיכון של 1:4 (25%) ללידת צאצא חולה בכל הריון.
בשלב הראשון נבדק רק אחד מבני הזוג. אם אצל בן-זוג זה לא נמצאה המוטציה השכיחה, אזי הסיכון ללידת ילד חולה ב-Familial Dysautonomia הינו נמוך מאד. אם לאחד מבני הזוג מתגלה מוטציה,  יש לעבור ייעוץ גנטי לבצע בדיקת מוטציות לבן הזוג השני. רק במידה ושני ההורים נושאים מוטציה מוכרת, ניתן לבצע איבחון טרום לידתי על ידי בדיקת סיסי שליה בשבוע ה- 10-12 להריון או בדיקת מי-שפיר בשבוע 16-20 להריון. בבדיקה זו ניתן יהיה לקבוע האם העובר ירש את שני עותקים מוטנטיים משני הוריו ויהיה חולה, או לא.,

ציסטיק פיברוזיס

מחלת הציסטיק פיברוזיס ,(Cystic fibrosis - CF) הקרויה בעברית לייפת כיסייתית, הנה מחלה תורשתית חמורה ושכיחה יחסית (כ- 1:2,500- 1:3,600 ילדים לוקים במחלה). המחלה מתבטאת בדלקות ריאה חוזרות, בבעיות תזונה הנובעות מספיגה לקויה של מזון במעיים על רקע פגיעה בפעילות של הלבלב, ובמליחות יתר של הזיעה. המחלה נגרמת על ידי מוטציה בגן CFTR על כרומוזום 7.
שכיחות הנשאים: בהעדר סיפור משפחתי, הסיכון של אדם להיות נשא הנו כ-1:25-1:30.
שיעור הגילוי: תוארו מספר רב של מוטציות בגן, רוב המוטציות השכיחות מוכרות כיום.
אצל אנשים ממוצא אשכנזי ניתן לגלות כ-95% מהנשאים למחלה על ידי בדיקת חמש המוטציות השכיחות. אצל אנשים ממוצא אחר ניתן לגלות אחוז נמוך יותר של נשאים על ידי בדיקת המוטציות השכיחות האופייניות למוצא.
לדיווח המדויק לגבי המוצא העדתי חשיבות מכרעת לביצוע הבדיקה.

מחלת קאנוואן

מחלת קאנוואן (Canavan Disease) נובעת ממוטציה בגן הגורמת לחסר באנזים אספרטואצילאז (Aspartoacylase) ועקב כך, ישנה הצטברות של החומר NAA (N-acetylaspartic acid), הפוגע בעיקר במוח.
המחלה מופיעה זמן קצר לאחר הלידה, ומתבטאת בפגיעה במערכת העצבים המרכזית הכוללת פרכוסים, רפיון כללי, נסיגה בהתפתחות הפסיכומוטורית והיקף ראש גדול מהרגיל. הילדים הסובלים מהמחלה נפטרים בדרך כלל לפני גיל 3 שנים.
שכיחות הנשאים: בהעדר ספור משפחתי, שיעור הנשאים בקרב אשכנזים הנו 1:50.
שיעור הגילוי: מוכרות מספר מוטציות בגן למחלת קאנוואן. באשכנזים ניתן לזהות מעל 95% מהנשאים ע”י בדיקת 2 המוטציות השכיחות.

אנמיה ע”ש פנקוני FACC

האנמיה ע”ש פנקוני (Fanconi anemia) נגרמת על-ידי מוטציה באחד מהגנים האחראיים למחלה (קיימים לפחות 4 גנים שונים). באשכנזים, הצורה השכיחה יותר של המחלה הנה האנמיה ע”ש פנקוני- מקבוצת משלים (C  FACC)  המחלה מתבטאת באנמיה וחסר תאים שמקורם במוח העצם (פאנציטופניה) המופיעה בגיל הילדות. כמו כן יש שכיחות יתר של נטייה לסרטן הדם (לוקמיה) ומומים מולדים, בדרך כלל של הגפיים (חסר אגודל, קיצור ועיוות האמה). במקרים מסוימים יש גם קומה נמוכה, פיגור שכלי, וירידה בשמיעה. בשליש מהחולים יש הפרעות בכליות, כגון חסר כליה בצד אחד.
שכיחות הנשאים: בהעדר סיפור משפחתי, שיעור הנשאים בקרב אשכנזים הנו כ-90-80:1. 
שיעור הגילוי: ביהודים ממוצא אשכנזי ידועה מוטציה האחראית למרבית מקרי המחלה באוכלוסייה זו.