תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים

בי"ח איכילוב מצטרף למאבק העולמי כנגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, מתוך מטרה לצמצם את היקף התופעה של זיהומים בקרב אוכלוסייה השוהה בביה"ח, וקורא לך להרתם למאבק באמצעות שמירה על מספר כללי התנהגות פשוטים:

  1. שמירה על הגיינה אישית וסביבתית נאותה, בכל עת.
  2. רחיצת ידיים במים ובסבון לאחר שהות בשירותים.
  3. "שאלת אותי אם רחצתי ידיים?" - פנייה יזומה לכל אחד ואחת מאנשי הצוות המטפל בך בבקשה לחטא את ידיו טרם תחילת הטיפול.

כחלק מהמאבק, הוגדרו 5 סוגים של חיידקים כ"משפחת חיידקי על", הכוללים את ה: Acinetobacter ,VRE ,MRSA, ה - Clostridium Difficile וה-KPC (קלבסיאלה).
הסיכוי להידבק בחיידקים אלו בקרב אוכלוסייה המאושפזת בביה"ח הינו רב ללא נקיטת פעולות מניעה הכרחיות, ולכן בית החולים איכילוב החליט למקד את חיצי המאבק נגדם.

מי היא "משפחת חיידקי העל"? 

  • KPC -  Klebsiella (קלבסיאלה) - מדובר בחיידק הנמצא במעי, אשר מינים שונים שלו עשויים, במקרים מסוימים, לגרום לזיהומים בדרכי השתן, בדם, בחלל הבטן ובפצעים כרוניים. בנוסף, החיידק עשוי לגרום לדלקת ריאות. לאחרונה הגיע לישראל זן חדש של הקלבסיאלה, אשר עמיד לרוב התכשירים האנטיביוטיים, והוא נמצא רק בבתי החולים ובמוסדות אשפוזיים נוספים, כגון בתי אבות ומוסדות סיעודיים. בזן העמיד עלולים להדבק חולים, אשר המערכת החיסונית שלהם מוחלשת ו/או חולים קשים ומורכבים, המאושפזים למעלה מ-3 שבועות בביה"ח.
  • VRE - Vancomycin Resistant Enterococci - ה- VRE הוא אחד הזנים של חיידק ה- Enterococci  שהינו חיידק השוכן דרך קבע במערכת העיכול שלנו, מבלי לגרום כלל למחלה. החיידק עלול לגרום לזיהומים במידה שהוא עובר לחלקים אחרים בגוף. החל מאמצע שנות ה-80, מספר זנים של חיידק זה פיתחו עמידות גבוהה לאנטיביוטיקה מסוג Vancomycin.
    זנים עמידים אלה נקראים: Vancomycin Resistant Enterococci, או בקיצור: VRE. חיידק זה יכול לשכון במערכת העיכול ולא לגרום כלל לבעיה, אך בחולים מאושפזים הוא עלול לגרום לזיהומים בעור ובפצעי ניתוח, זיהומים בדרכי השתן, במערכת הדם או באיברי הבטן הפנימיים.
  • MRSA - Methicillin Resistant Staphylococcus Aureus - ה-Staphylococcus aureus הינו חיידק שכיח, החי על עור הגוף וברקמות האף ,בקרב 20%-30% מהאוכלוסיה. מרבית הזנים של החיידק רגישים לאנטיביוטיקה וניתנים לטיפול ביעילות. ברבות השנים, התפתחו מספר זנים של החיידק, בעלי עמידות גבוהה לסוגים שונים של אנטיביוטיקה בשם  Methicillin Resistant Staphylococcus Aureus  (או בקיצור: MRSA). זנים אלה עלולים לגרום לזיהומים בעור או בפצעי ניתוח; לדלקת ריאות; לזיהומים במערכת הדם; ולזיהומים בצנתרים תוך-ורידיים בקרב אוכלוסיה המאושפזת בבתי-חולים.
  • Acinetobacter - ה-Multidrug Resistant Acinetobacter הינו חיידק בעל כושר הישרדות גבוה ויכולת השרדות בסביבה. החיידק ניזון מסוגים שונים של פחמן, או ממקורות אנרגיה אחרים, והוא יכול לשרוד בתנאים רטובים ויבשים כאחד. קיימים למעלה מ- 20 זנים שונים של Acinetobacter השוכנים בסביבה שלנו - באדמה ובמקורות מים. רבים מזנים אלה אינם גורמים למחלה באדם, אך מספר זנים עלולים לגרום לזיהומים בעור או בפצעי ניתוח. חיידק זה פוגע כמעט אך ורק בקרב אוכלוסיה המאושפזת תקופה ארוכה; המטופלת באנטיביוטיקה; ואשר מערכת ההגנה שלה ירודה. בשנים האחרונות, עם העליה בשימוש באנטיביוטיקות רחבות טווח, עלתה שכיחותו ועמידותו של החיידק.
  • Clostridium Difficile - ה-Clostridium Difficile  הינו חיידק הנמצא במעיים, בקרב כ-3% מהאוכלוסיה הבריאה. ישנם מספר זנים של החיידק - חלקם אינם עוינים וחיים בידידותיות במערכת המעי שלנו, ואילו  אחרים גורמים לשלשול ולפגיעה בתאי המעיים לאחר טיפול אנטיביוטי, עקב ייצור של רעלנים. התסמין השכיח ביותר של חיידק זה, הינו הופעת שלשול. עם זאת, קיימים גם תסמינים נוספים כגון: חום גבוה, כאבי בטן, התייבשות ולעיתים דלקת חמורה במעי הגס.

כיצד נדבקים בחיידק מ"משפחת חיידקי העל"?

במידה והנך נשא/ית יתכן ורכשת את החיידק עוד בטרם הגעתך לביה"ח, וייתכן כי רכשת אותו במהלך שהותך בביה"ח. במרבית המקרים, החיידק עובר מחולה אחד למשנהו באמצעות מגע בחולה, הנושא את החיידק או בחפצים בסביבתו ולאחר מכן, מגע בחולה אחר.

האם קיימת אוכלוסיה בסיכון?

כן. אוכלוסיה השוהה ממושכות בבתי-חולים, בבתי אבות סיעודיים או שעברה טיפולים רפואיים אחרים. מדובר בחולים הסובלים ממחלה ממושכת, חולים המקבלים טיפול אנטיביוטי ממושך וחולים בעלי צנתר בגופם.

כיצד מאבחנים?

  • VRE - האבחון מתבצע באמצעות לקיחת דגימה מאזור הפצע, מנוזלי הגוף או מהצואה.
  • MRSA ו- Acinetobacter -  האבחון מתבצע באמצעות נטילת דגימה מהעור, מהנחיריים, מאזור הפצע או מנוזלי הגוף- בהתאם למקרה והצורך.
  • Clostridium Difficile - האבחון מתבצע באמצעות נטילת דגימה מהצואה, לרוב בשל הופעת שלשול בקרב חולים, אשר טופלו באנטיביוטיקה לאורך זמן.

האם האבחנה מעידה על מחלה?

כאשר קיימת אבחנה של אחד מ"חיידקי העל" על סמך ממצאי בדיקה מיקרוביולוגית, ייתכנו 2 מצבים:
א. נשאות – החיידק נמצא בגופך, אולם אין כל עדות למחלה או לזיהום. במצב זה, אין כל צורך בטיפול רפואי בחיידק. הנך מתבקש/ת להיות בבידוד מגע על מנת למנוע העברת החיידק לחולים אחרים.
ב. מחלה (זיהום) – החיידק נמצא בגופך ומתבטא בתסמינים פעילים, כגון: חום, כאבים וכו'. במצב זה, ייתכן שהנך זקוק/ה לטיפול אנטיביוטי נגד הזיהום, בהתאם להחלטת הרופא/ה המטפל/ת.

מה עושים במקרה שאובחנתי כנשא/ית?

  • הנך מתאשפז/ת בחדד בודד, או בחדר עם חולים אחרים, בתנאי בידוד. במטרה למנוע את התפשטות החיידק בקרב חולים אחרים במחלקה. 
  • כל אחד ואחת מאנשי הצוות המטפל והמבקרים חייב/ת ללבוש חלוק וכפפות חד-פעמיים,  בעת המגע איתך או בסביבתך. 
  • בעת היציאה מהחדר, על המבקרים בחדר להוריד את החלוק והכפפות ולהשליך אותם לפח האשפה, המצוי בחדר של החולה השוהה בבידוד ולחטא את הידיים עם אלכוהול. 
  • המיטה שלך תסומן בסימון מיוחד, אשר נועדו ליידע ולהזהיר את כולם על המצאות חיידק עמיד לאנטיביוטיקה בסביבה, במטרה למנוע התפשטותו.

אילו סוגי בידוד קיימים? 

קיימים 3 סוגי בידודים, הנקבעים בהתאם  לסוג החיידק / הוירוס שגורם למחלה / נשאות:
  1. בידוד מגע - מחייב לבישת חלוק וכפפות חד-פעמיים לפני כל מגע עם החולה.
  2. בידוד נשימתי - מחייב חבישת מסכה ייעודית, לפני כל כניסה לחדר החולה וכן, סגירת דלת החדר, בכל עת.
  3. בידוד טיפתי - מחייב חבישת מסכה כירורגית, לפני כל כניסה לחדר החולה.

האם אני מדבק או מהווה סכנה למבקרים בביה"ח? 

ככלל, לא. Clostridium Difficile ,Acinetobacter ,MRSA ,VRE וקלבסיאלה אינם מהווים סכנה לאוכלוסיה הבריאה, לרבות נשים בהריון, ילדים ותינוקות. כמו כן, בידוד אינו מהווה עדות להחמרת מצבו של החולה.
עם זאת, אוכלוסייה בעלת מערכת חיסונית ירודה נמצאת בקבוצת סיכון להידבק בחיידקים אלו.
יש לציין כי נגיעה באזור המזוהם ולאחריה נגיעה באזורים אחרים בגוף או בחפצים בסביבתך עלולה לגרום להתפשטות החיידק. על כן, עליך לחטא ידיים באלכוהול לאחר כל נגיעה באזור המזוהם. יש לציין, כי חיידק ה- VRE, ה-  Clostridium Difficile והקלבסיאלה הינם חיידקים המצויים במעיים ולכן, קיימת חשיבות רבה לרחיצה במים ובסבון לאחר הימצאותך בשירותים. 

מה יקרה לאחר שחרורי מבית-החולים? 

עם השחרור מביה"ח, כל שנדרש הינו הקפדה על היגיינת ידיים בבית. אין צורך לנקוט באמצעי בידוד מיוחדים. במידה והנך מתגורר/ת עם אדם הנזקק לטיפול סיעודי או סובל מדיכוי במערכת החיסון, מחלת עור או פצעים פתוחים, עליך להיוועץ עם הצוות המטפל בטרם שחרורך הביתה. 


האם ישנן השלכות לנשאות החיידק על אשפוזים בעתיד? 

כן. לצערנו, "משפחת חיידקי העל" הינה בעלת עמידות גבוהה ויכולת הישרדות לאורך זמן, ולכן קיים חשש שגם באשפוז הבא את/ה עדיין נשא/ית והנך עלול/ה להדביק את חבריך למחלקה.
אי לכך, עליך לידע את הצוות המטפל במחלקה בדבר נשאותך את החיידק, מיד עם הגעתך למחלקה. ייתכן שיתעורר הצורך בבידוד מגע גם בעת אשפוזים עתידיים.

תפריט ניווט תחתון