רקע
כמחצית מגידולי ההיפופיזה הם גידולים שפירים (אדנומות) שאינם מפרישים אף אחד מההורמונים של בלוטת ההיפופיזה. גידולים מסוג זה הם לרוב גדולים יחסית בזמן הגילוי (מעל 1 ס"מ, מאקרו-אדנומות) וגורמים לסימפטומים בשל לחץ על עצבי הראיה או הפרעה להפרשה התקינה של ההיפופיזה (היפופיטואיטריזם).
אבחנה
לעיתים גידולים מסוג זה מתגלים במקרה בשל ביצוע הדמיית מוח מסיבה אחרת. אם מתעורר החשד, יש צורך לבצע הדמיית מוח – MRI, ובמידה ואכן הודגם גידול - בדיקות דם של כל הורמוני ההיפופיזה כדי לוודא שאין הפרשת יתר או חסר של אחד מהם. במידה ומתגלה חסר – החולה יקבל טיפול בהורמון החסר לפי הצורך. אם הגידול גדול ויש חשד ללחץ על עצבי הראיה תבוצע גם בדיקת עיניים הכוללת בדיקת שדות ראיה.
הטיפול
אם הגידול קטן לעיתים מספיק מעקב בלבד, אולם בגידולים גדולים יותר לרוב הטיפול הוא ניתוח. הניתוח מתבצע לרוב בגישה טרנס-ספנואידלית (דרך חלל האף). לאחר הניתוח למרבית החולים יהיה שיפור בכאבי הראש והראיה, ולעיתים גם תתחדש הפרשת חלק מההורמונים של ההיפופיזה שלא הופרשו בשל לחץ מהגידול. אם בניתוח לא הוסר כל הגידול, אפשר לשקול טיפול תרופתי בדוסטינקס (CABERGOLINE, תרופה המחקה את הפעילות של דופמין בגוף) כדי למנוע את הגדילה מחדש של הגידול, ולעיתים אף להקטין את נפח הגידול השארתי. במקרים נדירים יש צורך בטיפול קרינתי משלים כדי לעצור התפשטות של הגידול ולחץ מקומי. הטיפול בגידולים אלה נעשה במכון האנדוקריני באיכילוב בשילוב עם הנוירוכירורגים ורופאי ההדמיה, בצוות רב מקצועי, המבטיח טיפול בכל היבט דרוש לצורך תוצאה מיטבית.
