סרטן בעצמות ילדים

סרקומה היא גידול סרטני ראשוני שמתפתח ברקמות חיבור, כגון עצם, סחוס, שריר, כלי דם או שומן.

כאשר הסרקומה מתפתחת ברקמת העצם, מדובר בסוג של סרטן עצמות ראשוני. קיימים כמה סוגים של סרקומות בעצמות, והטיפול נקבע לפי סוג הגידול, מיקומו, גודלו ומידת התפשטותו.

אוסטאוסרקומה היא הסוג השכיח ביותר של סרטן עצמות ראשוני. היא נפוצה בעיקר בקרב מתבגרים וצעירים, ושכיחה יותר בבנים.

הגידול יכול להתפתח בכל עצם בגוף, אך מופיע בעיקר סביב מפרק הברך, בגפיים התחתונות, ולעיתים גם באזור הכתף והגפיים העליונות. אוסטאוסרקומה נקראת גם סרקומה אוסטאוגנית.

סרקומה על שם יואינג יכולה להתפתח בכל עצם, אך מופיעה לרוב בעצמות גדולות כמו עצמות האגן, עצם הירך, העצמות הארוכות של הרגליים והזרועות, ולעיתים גם בצלעות.

מחלה זו נפוצה יותר בגילאי 15 עד 25, ושכיחה יותר בקרב בנים.

כונדרוסרקומה היא סרטן שמתפתח בסחוס, בדרך כלל סביב מפרקים. היא שכיחה יותר במבוגרים בגיל העמידה, אך במקרים נדירים יכולה להופיע גם במתבגרים.

הגידול מתפתח לרוב באיטיות, ומופיע בעיקר באזור האגן, הכתף והחלק העליון של הידיים והרגליים.

כן. סרטן עצמות ראשוני שכיח יותר בילדים ובמתבגרים מאשר במבוגרים ובקשישים, בעיקר סוגים כמו אוסטאוסרקומה וסרקומה על שם יואינג. ברוב המקרים לא ידוע מה גורם להתפתחות סרטן עצמות ראשוני.

עם זאת, ידוע כי במקרים נדירים חשיפה למינון גבוה של קרינה עלולה להעלות את הסיכון למחלה. בנוסף, במקרים בודדים קיימים ליקויים גנטיים נדירים הקשורים לסיכון מוגבר להתפתחות גידולים בעצמות.

סרטן עצמות בילדים הוא מחלה נדירה יחסית, אך קיימים עבורה טיפולים מתקדמים המשלבים אונקולוגיה, כירורגיה אורתופדית, הדמיה, פתולוגיה ושיקום. אבחון מדויק, טיפול מותאם אישית ומעקב ארוך טווח הם חלק מרכזי בהתמודדות עם המחלה ובשמירה על איכות החיים של הילד.

התסמין השכיח ביותר הוא כאב בעצם. לרוב מדובר בכאב שאינו חולף, ולעיתים הוא מחמיר בשעות הלילה או בזמן מנוחה. בילדים, כאב כזה עלול להתפרש בטעות כ"כאב גדילה".

תסמינים אפשריים נוספים הם:

• נפיחות או בליטה מוצקה באזור העצם
• קושי בתנועה
• צליעה או הגבלה בתפקוד
• שבר בעצם שנחלשה באזור הגידול
• עייפות
• ירידה במשקל

• כאשר הגידול נמצא בעמוד השדרה, ייתכנו גם חולשה, חוסר תחושה או נימול בגפיים.

חשוב לדעת: תסמינים אלה יכולים להיגרם גם מסיבות רבות אחרות, שאינן סרטן. לכן רק בירור רפואי מסודר יכול לקבוע את האבחנה.

כדאי לפנות לרופא כאשר יש כאב בעצם שאינו חולף, כאב שמחמיר בלילה, נפיחות לא מוסברת, קושי בתנועה, צליעה מתמשכת או שבר שמתרחש ללא חבלה משמעותית.
אין פירוש הדבר שמדובר בהכרח בסרטן, אך במצבים כאלה חשוב לבצע בירור מתאים.

צילום רנטגן יכול לסייע בזיהוי מיקום הגידול, גודלו וצורתו. לעיתים ניתן לראות בצילום מאפיינים שמעלים חשד לגידול ממאיר, כמו אזור של הרס עצם או יצירה מוגברת של רקמת עצם סביב הגידול. עם זאת, ברוב המקרים צילום רנטגן אינו מספיק לאבחנה סופית, ונדרשות בדיקות נוספות.

מיפוי עצמות היא בדיקה שמסייעת לאתר אזורים בעצמות שבהם קיימת פעילות לא תקינה.
בבדיקה מזריקים לווריד כמות קטנה מאוד של חומר רדיואקטיבי. עצם שאינה בריאה קולטת יותר מהחומר בהשוואה לעצם תקינה, וכך ניתן לזהות אזורים חשודים.
הבדיקה יכולה לעזור לאתר את מיקום הגידול הראשוני ולבדוק האם קיימת מעורבות של עצמות נוספות.

בדיקת CT - כאשר צילום רנטגן מעלה חשד לגידול בעצם, הרופא עשוי להפנות את הילד לבדיקת CT. בדיקת CT מאפשרת להדגים בצורה מפורטת יותר את מיקום הגידול, גודלו, צורתו והקשר שלו לרקמות סמוכות. לעיתים מבצעים גם CT של הריאות, משום שהריאות הן המקום השכיח ביותר שאליו סרטן עצמות ראשוני עלול לשלוח גרורות.

MRI היא בדיקת הדמיה המבוססת על שדה מגנטי, ללא שימוש בקרני רנטגן. הבדיקה יוצרת תמונות מפורטות של האזור הנבדק, ולעיתים כוללת הזרקת חומר ניגוד לווריד.
בגידולי עצם, MRI מסייעת להעריך את היקף הגידול, את מעורבות הרקמות הסמוכות, ואת התכנון לקראת ניתוח או טיפול אחר. הבדיקה מתבצעת בשכיבה בתוך מכשיר דמוי גליל, ונמשכת לרוב כחצי שעה. בילדים קטנים ייתכן צורך בהרדמה כדי לאפשר ביצוע מדויק של הבדיקה.

ביופסיה היא בדיקה שבה נלקחת דגימה מהרקמה החשודה ונשלחת לבדיקה במעבדה.זוהי הבדיקה שמאפשרת לקבוע באופן ודאי האם מדובר בגידול ממאיר, ומהו סוג הגידול. תוצאות הביופסיה חשובות מאוד לקביעת תוכנית הטיפול.

קיימות שתי גישות לביצוע ביופסיה:

• בביופסיית מחט, הרופא מחדיר מחט עבה אל אזור הגידול ולוקח דגימה מהרקמה. בילדים הבדיקה נעשית לרוב בהרדמה מלאה.
• בביופסיה פתוחה, מתבצע ניתוח קטן שבו מוסרת חתיכה מהרקמה החשודה. ביופסיה פתוחה נעשית כאשר לא ניתן לבצע ביופסיית מחט, או כאשר הדגימה שנלקחה במחט אינה מספקת אבחנה חד־משמעית.

בדיקה להימצאות גרורות -הבדיקות נקבעות לפי סוג הגידול ומצבו של הילד.
מאחר שהריאות הן המקום השכיח ביותר להתפשטות של סרטן עצמות ראשוני, לרוב מבצעים CT של הריאות. בנוסף, מיפוי עצמות יכול לסייע באיתור מעורבות של עצמות נוספות.

בדיקת מח עצם - במקרים של סרקומה על שם יואינג ייתכן צורך גם בבדיקת מח עצם, כדי לבדוק האם קיימת מעורבות של מח העצם.

הטיפול נקבע באופן אישי לכל ילד, בהתאם לגילו, מצבו הרפואי, סוג הגידול, מיקומו, גודלו ומידת התפשטותו.
באופן כללי, הטיפול בסרטן עצמות בילדים עשוי לשלב שלוש שיטות מרכזיות:

• טיפול כימותרפי
• ניתוח להסרת הגידול
• טיפול קרינתי / הקרנות
  
  

בחירת השילוב והסדר של הטיפולים נעשית על ידי הצוות האונקולוגי והכירורגי, בהתאם לפרוטוקולים המקובלים ולמאפייני המחלה.

מטרת הניתוח היא להסיר את הגידול ואת רקמת העצם הנגועה. מכיוון שסרטן עצם עלול לחזור באזור שבו הופיע לראשונה, המנתח מסיר בדרך כלל גם שוליים של רקמה בריאה סביב הגידול.

• במקרים רבים ניתן לשחזר את האזור שנותח באמצעות שתל מתכת, שתל עצם או מפרק מלאכותי. ניתוח שמאפשר לשמור על הגפה נקרא ניתוח משמר גפה.
• במקרים נדירים, כאשר הגידול גדול מאוד או מערב כלי דם מרכזיים, ייתכן צורך בקטיעה של גפה או חלק ממנה.

האם ניתוח עלול להשפיע על התפקוד בהמשך החיים?

• כן, לעיתים ניתוח בעצמות המעורבות בהליכה או בתנועה עלול לגרום להפרעה תפקודית בדרגות שונות.
• כאשר הטיפול נעשה לפני סיום הגדילה, ייתכנו שינויים באורך הגפה או צליעה. במצבים מסוימים ניתן לשקול פתרונות שיקומיים או תותבים מיוחדים, בהתאם למצב הילד ולשיקול דעת הצוות המטפל.