ההסתמנות הטיפוסית של המחלה שגורם וירוס הקורונה (COVID-19), נעה בין מחלה דמוית שפעת ועד למחלה ריאתית קשה וכשל מערכתי. בילדים ובני נוער המחלה לרוב קלה והם יכולים להיות נטולי תסמינים לחלוטין או לסבול מחום, נזלת או דלקת ריאות. פריחה איננה מאפיין של מחלה זו.
כמו בכל מחלה ויראלית בילדים, יש לטפל בתסמינים, כלומר להוריד חום, לטפל בגודש באף, לדאוג למנוע התייבשות ושיהיה לילד נוח. בקרב ילדים הסובלים ממחלות רקע או מחלות כרוניות, כל פגיעה יכולה להיות מסובכת יותר ולכן חשוב מאוד להיבדק על ידי רופא בדחיפות. במצבים בהם הילד לא יציב, כשחל שינוי במצב ההכרה שלו, כשהוא לא מגיב (אפאטי), מתקשה לנשום או סובל מחולשה ניכרת, פנו בדחיפות למיון.
דגשים לגבי חום
• תינוקות עד גיל 3 חודשים: בכל מקרה בו מופיע חום של 38 מעלות ומעלה יש להיבדק ע"י רופא ילדים. בקבוצת גיל זו חשוב להקפיד על מדידת חום רקטלית (בפי הטבעת), מכיוון שהיא מדויקת יותר.
• בפעוטות מעל גיל 3 חודשים: ההורה צריך להתייחס למדד אחר, הרבה יותר אמין, לקביעת חומרת מצבו של הילד - "מצבו הכללי" של הילד. הכוונה היא לתפקוד הילד כאשר יורד החום, כפי שהוא מתבטא ביכולת של הילד להגיב בחיוך, להתעניין בסביבה ולרצות לשחק. סימנים נוספים למצב כללי רע כוללים: אפטיה, אי שקט, אנחות או קושי בנשימה.
• ילדים בכל גיל, עם חום גבוה מ-41 מעלות צריכים להיבדק בהקדם.
מה לעשות כאשר הילד קיבל הוראה לבידוד בית?
יש להישמע להנחיות משרד הבריאות לגבי ההתנהגות בבידוד. על הילד לשהות בחדר נפרד, מאוּורר היטב, עם דלת סגורה. יציאה מהחדר תהיה רק לצורך פעולות הכרחיות ולזמן קצר ככל הניתן, תוך כדי כיסוי הפה והאף במסכה או בבד.
כמובן שתינוקות ופעוטות בבידוד זקוקים למטפל שישהה איתם בבידוד, ואז כללי הבידוד יחולו גם על המטפל.
