תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

הופעות בתקשורת

ד"ר גרוסמן: גידולים במוח - אבחון וטיפול מתקדם
נוירוכירורגיה - מערך
המרכז לטיפול בגידולי מוח מטפל בסובלים מגידולי מוח ראשוניים וכן בסובלים ממחלה גרורתית למוח. הטיפול הנוירואונקולוגי הוא רב-מקצועי וכולל, בנוסף לנוירוכירורג, צוות המורכב מרופאים נוירואונקולוגים; אחות מתאמת הנותנת תמיכה ועזרה לחולים ולמשפחותיהם; ועובדת סוציאלית, הזמינה 24 שעות ביממה.
פעולות התיאום כוללות את ליווי המטופל מרגע אישפוזו ובמשך כל המסלול הטיפולי שעליו לעבור, תוך סיוע לו בביצוע תיאומים בין הגורמים הרפואים השונים ובפתרון בעיות פרה-רפואיות, לצד מתן תמיכה נפשית - במידת הצורך.

גידולי מוח

גידולי המוח נחלקים, לפי קריטריונים מסויימים, למספר סוגים:
  • גידולים שפירים
  • גידולים ממאירים
  • גידולים ראשוניים
  • גידולים משניים (גרורות).
גידולי מוח מהווים גורם משמעותי לתחלואה ואף לתמותה, בעיקר בקבוצות גיל צעירות יחסית.
בעוד שהגידולים השפירים ניתנים בדרך-כלל לריפוי מלא, הרי שבגידולים הראשוניים השכיחים (כ-60% מכלל גידולי המוח), הנמנים בדרך-כלל על קבוצת הגידולים הממאירים, תוחלת החיים של החולים נעה בין חודשים ספורים למספר שנים - בהתאם לדרגת הממאירות (עם זאת, יש לציין, כי גרורות סיסטמיות מגידולי מוח ראשוניים הינן נדירות ביותר). בחלק מהמקרים, ניתנים הגידולים הללו לריפוי מלא.
 

אבחון והדמיה

פיתוח אמצעי ההדמיה, הנצפה בכל אחד משטחי הרפואה האחרים, לא פסח כמובן גם על תחום גידולי המוח, הנסמך בצורה "נכבדת" על בדיקות הדמיית המוח. 
מעבר לבדיקות הרגילות המבוצעות בשגרה, כגון CT ו-MRI, מפותחות מערכות הדמיה תפקודית המאפשרות זיהוי איזורי מוח האחראים לתפקודים שונים, עוד לפני הניתוח. בהתאם לתוצאות ההדמיה, יכול המנתח לדעת מבעוד מועד היכן ממוקמים איזורים קריטיים ביחס לגידול המוחי ומסוגל לתכנן את הניתוח באופן שימנע או ימזער את הנזק.
שיטות הדמיה אחרות המתבססות על טכנולוגית Diffusion-Weighted MRI) DWMRI), מאפשרות זיהוי המסילות של החומר הלבן באיזורי מוח עמוקים יותר ומאפשרות למנתח לתכנן את הניתוח, כך שמסילות אלו לא תפרענה למרכזי תנועה (לדוגמה: זיהוי המסילות הפירמידליות ימנע הופעת שיתוק).
כל תוצאות הבדיקות הנערכות באמצעי ההדמיה הקיימים לרשותנו (CT, MRI, MRI תפקודי, DTI להדגמת מסילות החומר הלבן, PET ועוד), ניתנות להזנה למערכות ניווט ניתוחיות, כאשר המנתח עושה בהן שימוש בזמן הניתוח לצורך התמצאות מרחבית בחלל התלת-מימדי של המוח. 
מערכות אלו מהוות את הציוד השגרתי ברוב ניתוחי המוח. הן מאפשרות זיהוי מדויק, בטווח של מ"מ, של מיקום הגידול ובכך מונעות צורך בפתיחת גולגולת נרחבת; מביאות לדיוק רב יותר בהגעה למטרה הניתוחית; מקצרות את משך הניתוח; ומונעות סיבוכים מיותרים.
רוב מערכות הניווט הניתוחי עושות שימוש בבדיקות הדמיה המבוצעות טרם הניתוח. מכאן, שהמהימנות והדיוק של מערכות אלו נפגעות במהלך הניתוח, כתוצאה משינויים במבנים האנטומים ובנפח המוח (למשל כתוצאה מכריתה חלקית של הגידול או איבוד נוזל המוח). 
בכדי לתת מענה לבעיות אלו, פותחו מספר מערכות המאפשרות הדמיה תוך-ניתוחית ועדכון מערכת הנווט מבוססת ההדמיה "בזמן אמת". על מערכות אלו נמנים MRI תוך-ניתוחי ואולטרה-סאונד תוך-ניתוחי, המחוברים למערכת המחשוב של יחידת הניווט. 
ה-MRI התוך-ניתוחי מהווה אתגר טכנולוגי משמעותי, לאור העובדה שסביבת ה-MRI הינה "עוינת" למנתח: על המכשור להיות עשוי מחומרים שאינם מגנטיים ועל המערכות האלקטרוניות להיות ממוסכות, בכדי למנוע "רעשים" הפוגעים באיכות התמונה. בנוסף לכך, ברוב המקרים מערכות ה-MRI הינן גדולות יחסית ומסורבלות לשימוש.
קיימים 5 דגמים עיקריים של מכשירי MRI תוך-ניתוחיים. הדגם המוביל הינו פרי פיתוח של חברה ישראלית ("Odin"), המייצרת מכשיר MRI קומפקטי הניתן להרכבה בכל חדר ניתוח. המכשיר משלב בתוכו מערכת ניווט ניתוחי, עושה שימוש בשדה מגנטי בעל עוצמה נמוכה (0.12 Tesla) ומייצר תמונות MRI באיכות סבירה, אם כי מוגבלת משהו, בזמן סריקה תוך ניתוחית.
מערכת חדישה אחרת, המאפשרת הדמיה תוך ניתוחית, משלבת בין מערכת ניווט סטנדרטית, לבין הדמיה ברזולוציה גבוהה של על-קול. המערכת יודעת לתרגם את תמונות האולטרה-סאונד לתמונות תלת ממדיות של המוח ומאפשרות זיהוי גידולים ברזולוציה גבוהה (לפעמים אף טובה יותר מאשר בבדיקת MRI) והתאמת ההדמיות למערכת הניווט.
כל המערכות המאפשרות הדמיה תוך ניתוחית, מספקות יכולת של Resection Control, לווידוי כריתה מלאה של גידולים; זיהוי מיקום עדכני בחלל המוח למרות התנודות והשינויים החלים בו; והימנעות מפגיעה באזורים חיוניים בשל היכולת לאיתורם המדויק בזמן הניתוח.
 

טכנולוגיות ניתוחיות

בחלק הניתוחי, המהווה בדרך-כלל את השלב הטיפולי הראשון בחולים, נעשה שימוש בטכניקות ניתוחיות מתקדמות, המבטאות את השיפור שחל בטכניקות ההדמיה הניתוחית; במערכות המיקרוכירורגיה; האנדוסקופיה; והניתוחים המשלבים מומחים ממספר תחומים.
לדוגמה, ניתוחים לכריתת גידולים מסובכים של בסיס הגולגולת, נעשים בשילוב צוותי מנתחים נוירוכירורגים ומנתחים מתחום האא"ג והכירורגיה הפלסטית, המתמחים בניתוחי בסיס הגולגולת; ניתוחים לכריתת גידולים הגורמים לאפילפסיה נעשים בשילוב נוירולוגים ונוירופסיכולוגים, ועוד.
 

ניתוחי מוח בערות מלאה

לעיתים נמצאים גידולי המוח בסמיכות למרכזי מוח חיוניים, האחראים על פעולות כגון תנועת הגוף (האזור המוטורי), תחושה, תפקודי שפה (מרכזים לדיבור ומרכזים להבנת הדיבור) ואזורים נוספים החשובים לתפקודים קוגניטיבים שונים (כגון זיכרון והתמצאות במרחב). אחד האתגרים החשובים בביצוע מוצלח של ניתוחי מוח, הינו לשמר את אותם תפקודים חיוניים.
בחולים מסויימים, ניתוחי מוח בערות מלאה מאפשרים להשיג מטרה זאת: גירוי חשמלי של פני המוח בזמן הניתוח גורם להפרעה זמנית וחולפת בתפקוד באותו איזור. במידה שהגירוי החשמלי יופעל באזור בעל חשיבות תפקודית, כגון דיבור, תופיע הפרעה בדיבור למשך זמן הגירוי.
עוצמת הגירוי החשמלי היא נתונה לשינויים, ובמהלך המיפוי המוחי מנסים להשתמש בעוצמה המינימלית הגורמת להפרעה (זאת על-ידי העלאה הדרגתית של העוצמה במהלך המיפוי).
אזורי מוח המתגלים כבעלי חשיבות תפקודית, מסומנים על-ידי 'פתקיות' סטריליות ומהווים תמרור אזהרה למנתח במהלך הניתוח, כאזורים האסורים לחלוטין לפגיעה.
עירנות החולה מאפשרת גם גירוי חשמלי של "החומר הלבן" (בו עוברות המסילות העיצביות), בכדי לזהות קרבה של איזור הניתוח המסכנת את שלמות המסילות.
בזמן ביצוע כריתת גידולים בעומק המוח (להבדיל מקליפת המוח), ניטור מתמיד של תפקוד החולה (בדיקה שוטפת של יכולת מוטורית או דיבור שוטף, למשל), יכולה לזהות בשלב מוקדם הופעת חולשה או הפרעת דיבור המסמנת למנתח על הצורך בשינוי טכניקת הניתוח, שינוי גישה, או לפעמים הפסקת הפעולה כדי לא לפגוע בתפקוד החולה.

Interventional Neuroradiology

זהו תחום נוסף, המאפשר כריתת גידולים בעלי ואסקולריזציה ניכרת, בהם קיים סיכון גבוה ביותר לאובדן מסיבי של דם במהלך הניתוח, אשר עלול למנוע את כריתת הגידול או לסכן את חיי החולה.
במקרים כאלה, מבוצעת סגירת כלי הדם של הגידול באמצעות צנתור קדם ניתוחי, במהלכו מוזרקים חומרים שונים החוסמים את אספקת הדם של הגידול - פעולה המאפשרת ניתוח החולה תוך מיזעור הסיכון לדימום במהלך הניתוח.

Advanced Endoscopic Procedures

השימוש באנדוסקופיה תוך ניתוחית מאפשר הגעה בטוחה לאיזורי מוח עמוקים, תוך מיזעור היקף הניתוח והעלאת בטיחותו.
פעולות כגון ביופסיה של גידולים הממוקמים בסמיכות לחדרי המוח, או אף כריתה מלאה של גידולים הממוקמים בחללים התוך-חדריים, מבוצעות כשיגרה יחד עם היכולת לשיחרור חסימות במסלולי נוזל השידרה, הנוצרות פעמים רבות במקרים של גידולי מוח. הפעולות האנדוסקופיות יכולות להתבצע בשילוב אמצעי ההדמיה והניווט כפי שתואר לעיל.

מעקב והמשך טיפול

כאשר אובחן סוג הגידול כממאיר, הטיפול בחולה מרוכז על-ידי צוות רב-תחומי, הכולל: נוירוכירורג, נוירואונקולוג, פתולוג, רדיולוג ומתאמת נוירואונקולוגית. המתאמת, שהיא עובדת סוציאלית, מרכזת את הטיפול בחולים ובבני משפחותיהם, תומכת, מסייעת ואחראית לרצף הטיפולי.

תפריט ניווט תחתון