תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

 

אור ירוק למתן חיסון קורונה לחולי סרטן המטופלים בתרופות אימוניות

 

למגפת הקורונה השפעות רבות על חולי הסרטן, החל מעיכוב בברור ואבחנה וכלה בסיכון מוגבר לתמותה. מדיווחים שונים בעולם עולה כי לחולי סרטן המקבלים טיפול פעיל למחלתם ואשר נדבקו בקורונה, הסיכון למוות מקורונה מגיע עד 40%. מסיבה זו הוגדרו חולי הסרטן ע"י משרד הבריאות כאוכלוסייה בסיכון ובהתאם הומלץ לחסנם כבר בתחילת מבצע החיסון.

 

חולי סרטן רבים מטופלים בטיפול אימוני, שמטרתו להגביר את פעילות מערכת החיסון כנגד הגידול. עם זאת, לעיתים גורם הטיפול האימוני לשפעול מערכת החיסון כנגד איברים בריאים ועלול לגרום לשורת תופעות לוואי אימוניות, חלקן אף מסכנות חיים.

מומחים בארץ ובעולם העלו את החשש כי השילוב של טיפול אימוני ביחד עם החיסון כנגד נגיף הקורונה, עלול לגרום הן לתופעות לוואי קשות של החיסון והן לתופעות לוואי אימוניות קשות. חלק מהמומחים אף הזהירו מפני מתן חיסון באוכלוסייה זו. למרות זאת, המלצת המערך האונקולוגי בבית החולים שלנו הייתה לחסן גם חולים המקבלים טיפול אימוני.

 

במחקר חשוב שפורסם בכתב העת היוקרתי Lancet Oncology, ביקשו ד"ר' ברליז ויזנגרין, רופאה מומחית במערך האונקולוגי ומנהל המערך פרופ' עידו וולף, לברר האם מתן החיסון מתוצרת פייזר לקורונה כרוך בתופעות לוואי חריגות בקרב קבוצת חולים ייחודית זו.

 

במסגרת המחקר, שבוצע בשת"פ עם המרכז הרפואי בני ציון, אותרו 134 חולים אשר טופלו בתרופות אימוניות וקיבלו את שתי מנות החיסון לקורונה. הרופאים בדקו האם הופיעו אצלם תופעות לוואי חריגות כשבועיים לאחר כל אחת ממנות החיסון, וזאת בהשוואה לקבוצת ביקורת של עובדי המרכז הרפואי אשר קיבלו גם הם שתי מנות חיסון והשתתפו בסקר תופעות לוואי. תופעות הלוואי שנבדקו היו חום, בחילות, כאבי שרירים, שלשול וכדומה וכן תופעות לוואי הכרוכות בטיפול האימוני ובפרט תופעות אוטו-אימוניות דוגמת דלקת ריאות אימונית או פגיעה בבלוטת התריס ובכבד.

 

נמצא כי החולים לא סבלו משכיחות יתר של תופעות לוואי אימוניות. בנוסף, לא נמצאה עליה בתופעות לוואי חמורות של החיסון עצמו.

 

לסיכום, למחקר חשיבות רבה מאד מאחר שהוא מספק, לראשונה, מידע רב ערך בדבר בטיחות החיסון בקרב חולים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לתמותה. הרופאים מקווים כי בזכות המחקר ינוסחו מחדש הקווים המנחים הבינלאומיים באופן שיעודד חיסון גם בקרב קבוצת חולים ייחודית זו.

בתמונה: ד"ר ברליז ויזנגרין


תפריט ניווט תחתון