תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מחלה תעסוקתית היא כל מצב בריאותי חריג שנגרם לעובד עקב עיסוקו. הופעה של מחלות תעסוקתיות היא כמו קרחונים: הם בדרך כלל מראים רק את הקצה. מתחת לקצה הקרחון מסתתרות מחלות תעסוקתיות רבות נוספות, אשר אינן מדווחות ואף אינן מזוהות.

אבחון מחלת הבריליום הכרונית

בריליום היא מתכת נפוצה בטבע, קלת משקל, קשה, בעלת הולכה חשמלית טובה, שאינה יוצרת שדה מגנטי ונוחה לשימוש. 

מחלת הבריליום הכרונית, הינה תסמונת סיסטמית הנגרמת עקב שאיפה של אדי מלחי הבריליום לתוך דרכי הנשימה. המחלה נפוצה בעיקר בתעשיות שפותחו במאה ה- 20 כגון תעשיות האלקטרוניקה, תעשיות עיבוד מתכות בצורה טהורה או ביחד עם אלומיניום ונחושת, תעשיות קרמיקה, טכנאות שיניים, תעשיות גרעיניות, תעשיה אווירית, מיצוי מתכות, ותעשיות פלואורסנטים.

למרות שהתעשיות הללו קיימות במדינת ישראל לא היו דיווחים על הופעת המחלה בארץ. בשנת 2000, דיווחנו על מקרה ראשון של טכנאית שיניים, אשר אובחנה בשלב הראשון כסובלת מסרקואידוזיס (מחלה דומה אשר לא ידוע המחולל עדיין).

לאור העבר התעסוקתי, הועלה החשד על ידי רופא תעסוקתי שמדובר במחלת הבריליוזיס, והחולה הופנתה לבדיקה.

עקב התוצאות החיוביות של בדיקת הדם, המהווה "מבחן רגישות לימפוציטים לבריליום" (BELT - Beryllium Lymphocyte Transformation Test), שונתה האבחנה והחולה הוגדרה כמקרה ראשון של מחלת הבריליום הכרונית בישראל.

הדרך הטובה ביותר להבדיל בין שתי המחלות היא באמצעות מבחן BELT. בדיקה זו הינה בדיקת דם בה חושפים את התאים לבריליום. במקרה שהנבדק נחשף לבריליום בעבר, המבחן הוא חיובי, כלומר: התאים מתחלקים בקצב מהיר יותר בנוכחות הבריליום. להוכחה סופית של המחלה, דרושים סימנים קליניים נוספים כגון צילום ריאות פטולוגי, הפרעה בתפקודי ריאות ועדות ריקמתית למחלה.

בדיקת הדם נעשית באופן בלעדי במעבדתנו אשר הוכרה במשרד הבריאות כמרכז ארצי. ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות טופס התחייבות מקופות חולים/ תשלום.

לאחר איבחון המקרה הראשון וגילוי מקרים נוספים בחודש יוני 2001, הודיע משרד העבודה והרווחה, בשיתוף משרד הבריאות, על איסור השימוש בבריליום בטכנאות שיניים, לאור העובדה שקיימים בשוק תחליפים לא רעילים (הודעה זו לא כוללת תעשיות אחרות).

לאור העובדה, שזמן כה רב מתכת זו הייתה בשימוש נרחב, סביר שקיימים עובדים רבים אשר נחשפו למתכת זו וחולים במחלת הבריליום, אשר בהעדר מודעות ואבחנה תעסוקתית מלאה אובחנו בטעות כסובלים ממחלת הסרקואידוזיס.

6% - 1% מאלה העובדים עם בריליום, מפתחים את המחלה, אך בתעשיות מסוימות נמצא כי השכיחות יכולה להגיע ל- 16%. בנוסף, ידוע שקיים קשר גנטי למחלה זו (40% מהאוכלוסיה הכללית הם בעלי גן הנמצא קשור לרגישות יתר לפיתוח מחלת הבריליוזיס).

במאמר שהתפרסם בעיתון היוקרתי Occupational and Environmental Medicine, דיווחנו על 20 חולים במחלת הבריליום הכרונית: 12 מתוכם טכנאי שיניים, והאחרים עובדים אשר נחשפו לבריליום בעבודתם כרתכים, בנאים, אלקטרונאים וכיוצ"ב. כל החולים אובחנו במעבדה שלנו.

בדיקה מיקרוסקופ אלקטרוני לזיהוי מתכות בריאה

באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק, ניתן להוכיח נוכחות של סיבי אסבסט, סיליקה ומתכות בריאה. הבדיקה יכולה להתבצע ברקמה מביופסיה ריאתית, במידה שהנבדק עבר ברונקוסקופיה. לחילופין ניתן גם לבצע בדיקה זו על גבי דגימה מכיח מגורה אשר התקבל באופו לא חודרני.

אבחון אסתמה תעסוקתית

אסטמה תעסוקתית על רקע תגובה אימונית מאופיינת בתקופה לטנטית (רדומה), שבה יש חשיפה לחומר, ללא הופעת סימפטומים. באסטמה הנובעת מגירוי הסימפטומים מופיעים בסמוך לחשיפה.חשוב להבחין בין אסטמה תעסוקתית אמיתית לבין חולי אסטמה שסובלים מתדירות תכופה יותר של סימפטומים בעקבות חומרים מגרים (טריגרים). חולים אלו סובלים מאסטמה גם ללא חשיפה תעסוקתית, אבל חשיפה זו מחמירה את מחלתם הבסיסית.
הצורה הטובה ביותר לאבחן אסטמה תעסוקתית אצל ניבדק שעדיין עובד, היא לבצע את הבדיקות הבאות:

  • בדיקת מטכולין
  • בדיקת כיח מגורה
  • בדיקת PFM

את הבדיקות יש לבצע באופן הבא:

  • לאחר שבועיים בעבודה עם החומרים שאליהם הוא נחשף
  • ולאחר שבועיים ללא מגע עם החומרים
  • אם יש הבדל בתוצאות סימן שהחומרים האלו גורמים לו לריגוש בדרכי הנשימה

בדיקה לזיהוי מתכות בריאה

באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק ( SEM), או באמצעות מכשיר הפולט קרני X
(XRF) ניתן להוכיח נוכחות של סיבי אסבסט, סיליקה ומתכות בריאה. 
הבדיקה יכולה להתבצע ברקמה מביופסיה ריאתית, במידה שהנבדק עבר ברונקוסקופיה.
לחילופין ניתן גם לבצע בדיקה זו על גבי דגימה מכיח מגורה אשר התקבל באופו לא חודרני.

אפיון וכימות חלקיקי אבק מזיק

באמצעות מכשיר לייזר, ניתן לכמת ולאפיין את צורת חלקיקי האבק, אשר חדרו לדרכי הנשימה בעקבות עיסוק הכרוך בחשיפה חריפה וכרונית.

  • הבדיקה מתבצעת על דגימה של כיח מגורה. 
  • זוהי בדיקה מחקרית ואין צורך בטופס התחייבות.

קבלת חוות דעת תעסוקתית

לאחר סיום כל הבדיקות הקשורות לחשיפה בזמן העבודה, ניתן לקבל במקום חוות דעת מעבדתית מורחבת בעניין הקשר האפשרי בין חשיפה למחלה.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון