תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים

מדוע מבוצעת הפעולה?

נאורומה (או נוירינומה) אקוסטית (Acoustic Neuroma) היא גידול שפיר המתפתח על עצב השמע ושווי המשקל, עצב המכונה עצב הגולגולת מס' 8.
עצב מס' 8 מורכב משלושה עצבים עיקריים הסמוכים זה לזה: אחד המעביר אותות שמע מהאוזן למוח, והשניים האחרים מעבירים אותות מאיבר שווי המשקל באוזן הפנימית אל מרכז שווי המשקל במוח.
עצב מס' 8 עובר דרך תעלה גרמית צרה, מהאוזן הפנימית אל המח. תעלה זו, שאורכה כ -1 סנטימטר, מכונה תעלת השמע הפנימית. מקורה של נאורומה אקוסטית, בתאים העוטפים את עצב הגולגולת השמיני.
על פי רוב, הגידול מתפתח בתעלת האוזן הפנימית, בה גם עובר עצב הגולגולת מס' 7, המכונה "עצב הפנים", האחראי להפעלת שרירי הפנים, לעפעוף לסגירת העין, חיוך וכל שאר הבעות הפנים, שליטה על בלוטות הדמעות ועוד.

ברוב המקרים נאורומה אקוסטית מתפתחת על תאים העוטפים את עצב שווי המשקל. תאים אלה מכונים "תאי שוואן", ומכאן ההעדפה בספרות הרפואית לשם "שוונומה וסטיבולרית" (שפירושו גידול שפיר של תאי שוואן, העוטפים את עצב שווי המשקל).

שכיחות התופעה מעט יותר גבוהה בקרב נשים. רוב הגידולים מאובחנים באנשים בין גילאי 30 ל-60. אין יודעים את הגורם למקרים השכיחים של נאורומה אקוסטית. ישנה קבוצה קטנה של חולים הסובלים מנאורופיברומאטוסיס מסוג 2,  NFT 2, מחלה נדירה ממקור גנטי, אשר מתאפיינת על פי רוב במספר גידולים בו זמנית ולעיתים קרובות בנאורומה אקוסטית דו-צידית.
נאורומה אקוסטית גדלה בדרך כלל באיטיות במשך שנים. הגידול מתפתח על פי רוב סביב העצב השמיני בתוך תעלת השמע הפנימית, ודוחק בגידולו גם את העצב השביעי (עצב הפנים). הגידול צומח לאיטו אל מחוץ לתעלת האוזן הפנימית, אל תוך חלל המוח. עם התרחבות הגידול במוח לאורך השנים, הוא עלול ללחוץ על עצבים סמוכים כמו, לדוגמא, עצב הגולגולת החמישי האחראי על התחושה בפנים.
קיימים שלושה סימפטומים שכיחים בחולים הסובלים מגידולי אקוסטיק נוירינומה: התסמין (סימפטום) השכיח ביותר אצל חולי נאורומה אקוסטית הוא ירידה בשמיעה באוזן בצד של הגידול (אין פגיעה בשמיעה בצד השני). הירידה בשמיעה מלווה לעתים קרובות בשמיעת צליל או רעש בלתי פוסקים ( מכונים גם "טינטון" או טיניטוס).

בדרך כלל, הירידה בשמיעה איטית מאד והדרגתית, אם כי בהחלט תיתכן גם ירידה חדה ומהירה יחסית בשמיעה. סימפטום שכיח נוסף הוא הפרעת יציבות ושיווי משקל. תופעה זו יכולה להיות קשה או קלה באנשים שונים.
עם התפשטות הגידול, לחצו עלול להשפיע על עצבים סמוכים וחולפים ולגרום להפרעת תחושה בפנים בגלל לחץ על העצב התחושתי של הפנים (העצב הטריגמינלי – מספר 5), לצרידות או הפרעת בליעה בגלל לחץ על עצבי הבליעה (עצבים 9-10 ).

הגדלה נוספת יכולה להוביל לעלייה בלחץ התוך גולגולתי ואז יופיעו כאבי ראש ויתכנו בחילות והקאות. . לבסוף, אם לא יטופל, הגידול עלול ללחוץ על גזע המוח ולסכן את החיים.

האבחון מתבצע על ידי בדיקת ההולכה העצבית מהאוזן למוח (BERA) שהיא בדיקה לא פולשנית שאינה כרוכה בכאב. בהמשך ולפי תוצאות בדיקת ההולכה העצבית, תבוצע בדיקת תהודה מגנטית (MRI) לצורך אבחון סופי.
ישנן מספר אפשרויות טיפוליות: כשהגידול קטן ומלווה במעט תסמינים (סימפטומים), לעיתים יהיה נכון, להסתפק במעקב אחר התפתחות הגידול במשך תקופת זמן מסוימת.

ידוע כיום, שאחוז לא מבוטל מגידולי האקוסטיק נוירינומה אינם גדלים ואינם גורמים להפרעות לכן אין הכרח לטפל מייד כשמגלים בכל המקרים. בגידולים גדולים יותר או בכאלה שגדלים לאורך הזמן בבדיקות MRI עוקבות, יש צורך בטיפול.


כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

כאשר הטיפול שנבחר הינו ניתוחי, הניתוח יתבצע בהרדמה כללית. ישנן מספר גישות ניתוחיות להסרת הגידול בהתאם לגודלו ומיקומו של הגידול, בהתאם לאפשרות להציל את שמיעתו של המטופל, ובהתאם לגישה המועדפת ולהתמחותו של הצוות המנתח.
הגישה השכיחה ביותר היא הגישה הרטרוסיגמואידית (Retrosigmoid). בגישה זו יש פתיחה של עצם הגולגולת מאחורי האוזן, הגעה לאיזור הגידול ווצאה שלו תוך כדי הפרדתו מכל מה שסביבו. בגישה זו, ניתן לנסות לשמר שמיעה אם קיימת שמיעה טובה לפני הניתוח. זו גישה מתאימה לגידולים גדולים וקטנים וכאמור, היא הגישה השכיחה ביותר בקרב מנתחי האקוסטיק.
גישה נוספת נקראת "Middle Fossa" - בגישה זו הפתיחה של עצם הגולגולת היא מעל האוזן. משתמשים בה במקרים בהם מעוניינים לשמור על שמיעה וכאשר הגידול קטן יחסית, עד סנטימטר אחד מחוץ לתעלת השמע לעבר גזע המוח. בגישה ה"טראנסלבירינטית" (Translabyrinthine Approach), מבוצע החתך מאחורי האוזן, תוך הסרת אברי השמע באוזן הפנימית. על כן, גישה זו נבחרת כאשר השמיעה באוזן כבר נפגעה קשה, או שהגידול כה גדול שלהערכת המנתח לא ניתן לשמר את השמיעה.
לאחר חשיפת הגידול המנתחים נעזרים במיקרוסקופ כירורגי ובכלים מתקדמים בעת הסרתו, וכך נמנעים מפגיעה בעצבים וברקמות הסמוכות לגידול תוך סיכון מינימאלי לחיי המנותח.
במהלך הניתוח עוקבים המנתחים אחר תפקודו של עצב הפנים באמצעות מכשור מיוחד, דבר המקטין את שעור הפגיעות בעצב ואת חומרתן. בניתוחים בהם קיים סיכוי סביר לשימור השמיעה, עוקבים המנתחים גם אחר תפקודו של עצב השמיעה.


באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

כל הגישות הניתוחיות מבוצעות בהרדמה כללית.
רדיוכירורגיה מבוצעת בהרדמה מקומית.


כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

תלוי בשיטת הניתוח שנבחרה.

אחוזי ההצלחה וסיכונים

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוחים לנאורומה אקוסטית אינם חפים מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח.
סיבוכי הניתוח להסרת הגידול כוללים סיבוכים ספציפיים לניתוח עצמו וסיבוכים כלליים. תתכן פגיעה בשמיעה ובעצב הפנים. הסיכוי לפגיעות אלה הוא ביחס ישר לגודל הגידול המנותח – בגידולים הקטנים הסיכוי לשימור התפקוד גבוה וככל שהגידול גדול יותר, סיכויי הפגיעה עולים.
פגיעות אחרות כוללות דימום, זיהום ודליפת CSF (הנוזל המוחי). הסיכוי לסיבוכים אלה נמוך יחסית.


איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. נוסף על כך יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה. לרוב יש צורך בבדיקות הדמיה כגון CT ו-MRI, ובבדיקת הולכה עצבית של עצב השמע (BERA).
במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קומדין), עליך להפסיק נטילתם שבוע טרם הניתוח ולהיוועץ ברופא המטפל אם יש צורך בתחליפים.
על המנותח להיות בצום מוחלט 8 שעות טרם הניתוח.

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר סיום ההליך הכירורגי,  שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.  בהמשך, נשארים החולים להשגחה בטיפול נמרץ ללילה אחד ולאחר מכן מאושפזים למספר ימים נוספים במחלקה. אורך האשפוז תלוי בסוג הניתוח שבוצע, בגישה הניתוחית שננקטה ובמצבו הרפואי של המנותח טרם הניתוח.
אם הטיפול בוצע בשיטת הרדיוכירורגיה, ברוב המקרים, המטופל משתחרר לביתו מיד לאחר הסרת המסגרת הסטריאוטקטית. יתכן ותחווה כאב ראש קל לאחר הטיפול בו ניתן לטפל בעזרת תרופות לשיכוך כאבים כגון אקמול או אופטלגין.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

אם לאחר שחרור המטופל לביתו חום גופו עולה על 38 מעלות או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית.
במידה ובוצעה הסרה מלאה של הגידול, החולה יידרש למעקב ראשון באמצעות  MRIחצי שנה עד שנה לאחר הניתוח ובהמשך מעקב נוסף כל שנה בנשים אחרי הניתוח.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.radiologyinfo.org/en/info.cfm?pg=stereotactic

תפריט ניווט תחתון