תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים

לשון קשורה, או בשם הלועזי Tongue-tie, היא תופעה המתייחסת לחיבור בין רצפת הפה ללשון. במקרה הפשוט, מדובר במיתר מרקמה דקה, שקופה כמעט ובמקרים אחרים מדובר במיתר עבה יותר, המכיל רקמת חיבור ולעיתים חלקים משריר.

הפרעה בתנועת הלשון בתינוקות תוארה כבר לפני אלפי שנים. למרות זאת, אין הסכמה גורפת על המשמעות הקלינית של "לשון קשורה" ועל ההתויות לשחרור כירורגי שלה. קיים מידע תומך בספרות הרפואית לפיו הפרעות מסוג של כאב בהנקה ותפיסה (latch) לא יעילה של השד יכולים להיות תוצאה של לשון קשורה בעלת משמעות קלינית.

רצוי שלפני כל טיפול בלשון קשורה, יתקיים ייעוץ הנקה, שכן - במקרים רבים הכוונה של האם, תוך תיקונים של התנוחה, מייתרים את הצורך בטיפול.

מומלץ לטפל בלשון הגורמת לסימנים ותסמינים, בהם הבולטים ביותר הם כאב עז בעת ההנקה, הינתקות חוזרת ונשנית במהלך ההנקה של פה התינוק מהשד ותינוק שאינו עולה במשקל. אין ביסוס מדעי לבצע חיתוך בילודים שאין להם תסמינים שניתן לשייכם למצב זה.

שחרור כירורגי של לשון קשורה, נעשה על ידי הרמה של הלשון וחיתוך סטרילי של המיתר בעזרת מספריים ייעודיים. הכאב הכרוך בטיפול בלשון קשורה גורם לבכי של שניות ואינו דורש הרדמה כללית כי אם מספר טיפות של מי סוכרוז על לשון התינוק לפני הפעולה. סיבוכי הפעולה הם בדרך כלל קלים, וכוללים בעיקר דימום קל שפוסק לרוב ללא טיפול נוסף.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון