תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

כל מה שחשוב לדעת

אפילפסיה והריון: לפני ההריון, במהלך ההריון, הלידה, אחרי הלידה, בדיקות, תרופות ועוד.
לחצו כאן
אפילפסיה ו-EEG

מרפאה ייעודית לליווי הריון אצל מטופלות אפילפסיה פועלת במסגת היחידה לאפילפסיה במערך הנוירולוגיה באיכילוב. 
המרפאה מעניקה ליווי מלא משלב טרום ההריון, מהלך ההריון הלידה ואחריה. 

​חשוב לדעת - נקודות עיקריות

  • פרכוסים בזמן היריון עלולים לסכן את האם והעובר.  
  • עם טיפול נכון לאם עם אפילפסיה, הסיכון לעובר קטן. ברוב המקרים ההיריון תקין והתינוקות נולדים בריאים.
  • מומלץ לבצע ייעוץ עם נוירולוג.ית מומחה.ית אפילפסיה כשנה לפני מועד ההיריון המתוכנן. יש לדון עם הנוירולוג.ית לגבי היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאופציות הטיפוליות והשפעתה על ההיריון המתוכנן. 
  • הרבה מההריונות בנשים עם אפילפסיה אינם מתוכננים. מסיבה זו מומלץ לכל אישה בגיל הפוריות הנוטלת תרופות נוגדות פרכוסים (אנטיאפילפטיות) ליטול חומצה פולית באופן קבוע במינון 0.4 מ"ג ליממה גם אם אינה מתכננת היריון.  3 חודשים לפני הריון מתוכנן מומלץ להעלות
  • את המינון
  • חלק ממקרי האפילפסיה הם גנטיים. ניתן לפנות לייעוץ גנטי ולבצע בדיקות (רובן בתשלום) לאיתור גורם גנטי לאפילפסיה. ראוי לציין כי במרבית המקרים הבסיס הגנטי למחלה לא ימצא גם לאחר בירור גנטי מקיף.
  • בנשים עם אפילפסיה מאוזנת, אין המלצה מבחינה נוירולוגית לזירוז לידה, להרדמה אפידורלית  או לניתוח קיסרי.
  • בנשים שבהן האפילפסיה לא מאוזנת, יש לדון עם הנוירולוג.ית ורופא.ת הנשים המטפלים לגבי מועד הלידה ושיטת היילוד האופטימליים. 
  • אין הוכחה שהלידה עצמה עלולה להיות טריגר (גורם) להתקף אפילפטי אך חסך שינה סביב הלידה עלול להוות טריגר. 
  • נשים עם אפילפסיה סובלות משיעור גבוה יותר של דיכאון בהיריון ולאחר לידה. במידה ואת חושדת  כי את סובלת מדיכאון, מומלץ לפנות בהקדם לגורם מקצועי להתייעצות.  
  • חשוב לקחת את התרופות נוגדות הפרכוסים כפי שהן נרשמו.  אין להפסיק נטילת התרופות נוגדות הפרכוסים או להפחית את המינון שלהן ללא התייעצות עם רופא.
  • במהלך ההיריון, כתוצאה משינוי בקצב חילוף החומרים, הרמה של התרופות בדם עלולה לרדת ויש צורך בניטור הרמה שלהן בדם והתאמות מינון לעיתים תכופות למניעת התקפים. 
  • תרופות שנבדקו ונמצאו כבטוחות לשימוש בהיריון הן: למוטריג'ין ולווטיראצטם. גם  אוקסקרבזפין נחשבת בטוחה יחסית אך יש פחות מידע לגביה. 
  • ישנן מספר תרופות נוגדות פרכוסים שנטילתן במהלך ההיריון מעלה במידה מסוימת את הסיכון למומים מולדים בתינוק. בקבוצה זו נכללות גם קרבמזפין  וטופירמאט 
  • חשיפה תוך רחמית לתרופה וולפרואט, המוכרת בשם דפלפט, מעלה משמעותית את הסיכון למומים מולדים, IQ נמוך, הפרעות למידה ואוטיזם בתינוק. הסיכון גבוה יותר בנטילת מינונים גבוהים של התרופה. 
  • ישנן תרופות נוגדות פרכוסים שאין עדיין די מידע לגבי מידת הבטיחות של השימוש בהן במהלך ההיריון לדוגמה לקודסמייד ובריווראצטם 
  • כל התרופות נוגדות הפרכוסים מועברות בחלב אם. אף על פי כן, לרוב, היתרונות בהנקה עולים על החסרונות גם בקרב נשים הנוטלות תרופות נוגדות פרכוסים. 
  • לרוב, התרופה הניתנת בתקופת ההנקה היא אותה תרופה שניתנה במהלך ההיריון והתינוק היה חשוף אליה במינונים גבוהים יותר בזמן ההתפתחות העוברית.  
  • יש לעקוב אחר התינוק על מנת לנטר השפעות אפשריות של התרופה ובעיקר ישנוניות יתר. יש לוודא שהתינוק ערני מספיק כדי לינוק ועולים במשקל כמצופה.  במידה ומופיעים תסמינים אצל התינוק החשודים כתופעות לוואי מהטיפול (לדוגמה ישנוניות יתר) יש לפנות לרופא ילדים על מנת לבצע הערכה מקיפה ולשלול גורם אחר.
  • במקרים שבהם ישנה השפעה שלילית של התרופות נוגדות הפרכוסים על התינוק היונק ניתן לשקול שילוב של הנקה ותחליפי חלב אם או הימנעות מהנקה. 
  • יש חשיבות לשמירה על סביבה בטוחה לתינוק. נקיטת אמצעי זהירות מפחיתה את הסיכון לחבלה במקרה של התקף אפילפטי בעת הטיפול בתינוק. 


תפריט ניווט תחתון