הפרעת קשב וריכוז בגיל הילדות

הפרעת קשב וריכוז שכיחה מאד , ומהווה למעשה את הקושי ההתפתחותי השכיח ביותר בגיל הילדות ובית הספר.(5-9%)

הגורם המרכזי והשכיח להפרעת קשב וריכוז הוא גנטי- תורשתי, וכאשר קיים קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם ADHD, הסיכון לילד גבוה מ70%.

אפשר להגיע לאבחנה כבר בגיל 4 שנים, אך רוב הילדים יגיעו לאבחון בגיל בית הספר המוקדם. 

שם האבחנה מטעה  או מצומצם במידה רבה, כיוון שלילדים (או מבוגרים) הסובלים ממנה – ישנם קשיים נלווים נוספים פרט ל"קושי להקשיב" , או לנטייה ל"היפראקטיביות". 

מעל 60% מגלים קשיים נוספים:  מתקשים בהתארגנות ותכנון, מראים קשיים בלמידה וזיכרון וקשיים בתחום הרגשי התנהגותי-  עם נטייה להתנהגות "מתנגדת – מתריסה", קושי בקבלת סמכות, נוקשות, חרדה, וקושי מתמשך בניהול התקשורת החברתית עם בני גילם. הצורך להגיע לאפיון ההפרעה והטיפול בה , מיועדים לאפשר לילד מיצוי יכולותיו בתחומים החברתיים והתפקודיים, ולא רק בתחומי הלמידה. כאשר אין אבחון וטיפול נכון- נשמר פער בין היכולת, שהיא לרוב תקינה, לבין מימוש היכולת , הפוגע בדימוי ובביטחון העצמי לאורך זמן.

אם אורי בן ה5 , המוזכר בתיאור שלמעלה, לא יאובחן ויטופל בזמן, יתכן שיתקשה לרכוש בכיתה א' את מיומנויות הלמידה , יראה קשיים להסתגל לישיבה בכיתה , ויצבור "סטיגמה" של "ילד לא טוב"... עם התפתחות של בעיות רגשיות משניות.

האבחון של הפרעת קשב איננו "אינטואיטיבי", והוא דורש התייחסות יסודית לסימנים של הפרעת קשב, הערכה נוירולוגית – התפתחותית מקיפה ,תוך חשיבה רחבה גם על אבחנות  מבדלות אחרות הבאות בחשבון (כגון מחלות נוירולוגיות או פסיכיאטריות, תסמונות, קשיים התפתחותיים ) או על מצבים נוספים , אשר מלווים לעיתים קרובות את הפרעת הקשב ונוספים לה כגון קשיים בשינה, הפרעות בוויסות החושי, חרדה וכו'

לעיתים מזומנות האבחנה מתאחרת , כיוון שההורים חוששים מן ההמלצה לטיפול תרופתי("ריטלין"). החשש מהתרופות המומלצות לטיפול נובע לרוב מדעות קדומות מושרשות מאד בהקשר לתרופות הללו, ומונע אפילו את ביצוע ההליך האבחוני כדי להימנע או "לברוח" מהמלצה על טיפול תרופתי...

האבחון מתבצע ע"י רופא מומחה ומנוסה בתחום כגון נוירולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים\ משפחה אשר עבר הכשרה בתחום הזה. הרופא יבקש לאסוף פרטים על ההיסטוריה הרפואית וההתפתחותית של הילד, יבקש למלא שאלונים ייעודיים גם ע"י ההורים וגם ע"י הצוות החינוכי, ובהמשך יבצע בדיקה הכוללת התרשמות מתפקוד הילד\ ילדה בתחומי קשב , למידה והתנהגות. (ברוב המקרים אין כל צורך בבדיקות נוספות, כגון בדיקות דם או הדמיה ). בבית החולים "דנה- דואק" פועלת מרפאה ייעודית לאבחון הפרעות קשב, שבה רופאים מומחים בתחום, המבצעים אבחון מקיף, מכוונים לטיפול המתאים, ובהמשך מקיימים מעקב אחרי התגובה לטיפול

זה המקום להדגיש שהטיפול בהפרעת קשב אינו בהכרח תרופתי. חשיבות מכרעת יש להדרכת ההורים בהקשר ל"ניהול" ההתנהגותי של ילד עם הפרעת קשב במסגרת הבית והמשפחה, והתאמת סביבת הלמידה והפעילות כדי לסייע לילד להיות במיטבו. מקום מרכזי בטיפול יש למערכת החינוך באמצעות התאמות הניתנות בכיתה לילד המראה  קושי, ובאמצעות עזרה  בתחומי למידה, אם כך נדרש.

לטיפול התרופתי מקום חשוב, אך בוודאי לא בלעדי בטיפול. מערך כוללני של יעוץ והדרכה להורים , מעורבות של הצוות החינוכי , והבנה מלאה של היתרונות מול החסרונות של הטיפול התרופתי- הם אלו המובילים לשיפור ניכר, אותו ניתן לאמוד תוך שבועות ספורים מתחילת הטיפול.

 לפחות שליש מן הילדים מראים שיפור כמעט מוחלט לאחר גיל ההתבגרות, בעוד שאחרים ימשיכו להראות קשיים בדרגות חומרה שונות. ברור כיום שאבחון וטיפול מוקדם משפרים את התפקוד של אלו הסובלים מהתסמונת לאורך זמן , מביאים לשיפור בהישגים אקדמיים ותעסוקתיים, בתפקוד החברתי והמשפחתי, ומפחיתים את הסיכון לתחלואה בתחום הרגשי בבגרות.