תוכן עניינים

 סובלים ממחלה ניוונית תורשתית של הרשתית? יש אור בקצה המנהרה

שאלנו את ד"ר שולמית שורץ, מומחית במחלות וניתוחי רשתית, מנהלת המרפאת לרשתית כירורגית ומנהלת תחום הטראומה של העין במערך עיניים בי"ח איכילוב על הפיתוח פורץ הדרך ומי יכול להצטרף לניסוי הקליני

 

פיתוח רפואי חדשני ופורץ דרך הנועד להשבת יכולת הראייה לאנשים שהתעוורו ממחלה ניוונית של הרשתית, הופך בימים אלה מחלום למציאות, במערך העיניים באיכילוב.

שיתוף פעולה מחקרי ייחודי בין חברת 'ננורטינה' הישראלית - מרכז הננו־טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב לבין מומחי רשתית כירורגית מבי"ח איכילוב הוביל בשנים האחרונות לפיתוח חדשני של שתל רשתית מלאכותית. הטכנולוגיה אשר עשויה לאפשר להשיב ראייה תפקודית, מהווה פריצת דרך עולמית.

מערך העיניים באיכילוב עומד מזה למעלה מעשור בחזית האבחון והטיפול בחולים במחלות רשתית בארץ. צוות הרופאים מטפל בחולי רשתית מורכבים בטכניקות וטכנולוגיות ניתוחיות ייחודיות ופורצות דרך.

במה באה לידי ביטוי הפגיעה ברשתית במחלה ניוונית?

"הרשתית היא רקמה עצבית המכסה את פנים גלגל העין. היא מורכבת ממספר שכבות תאים כולל שכבה של קולטני אור אשר הופכת את קרני האור החודרות לעין לאותות חשמליים. אותות אלו מועברים דרך עצב הראייה למרכזי הראייה במוח שתפקידם לעבד את התמונה המתקבלת מהעין לראייה. במחלות ניווניות של הרשתית נפגעת שכבת קולטני האור וכתוצאה מכך נגרמת ירידה בראייה, לעיתים עד כדי עיוורון מוחלט", מסבירה ד"ר שולמית שורץ.

מהי עין ביונית?

לדבריה: "בשני העשורים האחרונים חלה התקדמות טכנולוגית ניכרת בפיתוח של פרוטזה ראייתית או מה שמכונה 'עין ביונית' לחולים עם מחלות ניוונית תורשתיות של הרשתית. ARGUS II היה שתל הרשתית הראשון שאושר לשימוש בשנת 2013 בארה"ב ואירופה. השתל שהכיל 60 אלקטרודות הונח בניתוח על גבי מרכז הראייה שברשתית וחובר דרך דופן העין למצלמה חיצונית. לאחריו אושר שתל נוסף Alpha AMS אשר דרש ניתוח מורכב מאוד. מאחר ושתלים אלו אינם בשימוש יותר כיום, לא היה מענה הולם לחולים אלו עד לאחרונה".

                 

במה שתל הרשתית החדש פורץ דרך?

פרופ' ברק מנהל יחידת הרשתית וד"ר שורץ מנהלת המרפאה לרשתית כירורגית, מבכירי מנתחי הרשתית בארץ, אשר היו שותפים בשנים האחרונות בפיתוח הכירורגי, מובילים כיום את המחקר הקליני הראשון בארץ מסוגו להשתלה של שתל רשתית ראשון מסוגו שפותח ע"י חברת 'ננורטינה' מקבוצת ריינבו מדיקל.

"שימוש בטכנולוגיות מזעור ייחודיות הביאו לפיתוח של המערכת" מסבירה ד"ר שורץ. המערכת כוללת:
1. מערכת שתל הממוקמת על גבי הרשתית ומקובעת לעין בניתוח בדומה לעדשת קטרקט סטנדרטית, מצלמה זעירה ומערך צפוף של אלקטרודות מיקרוניות החודרות לרשתית.
2. משקפיים חיצוניים המעבירים את האנרגיה הנחוצה לתפקוד השתל באמצעות אור בלתי-נראה.

לדבריה "בעזרת המערכת, האור החיצוני עובר באופן טבעי דרך האישון ומגיע אל השתל שעל הרשתית. המצלמה מתרגמת את הדמות הנקלטת לפיקסלים, ובהתאם האלקטרודות מופעלות ומעבירות אותות חשמליים לתאי הרשתית הסמוכים שעדיין מתפקדים ומשם למוח במקום קולטני האור הפגועים. חשוב לדעת, שראייה מלאכותית שונה מהראייה הטבעית לה אנו רגילים. השתל המניע את תהליך יצירת הראייה ע"י חיקוי פעולת קולטני האור ברשתית, יאפשר לחולים לסגל לעצמם ראייה תפקודית ושימושית בעזרת תהליך הדרגתי של שיקום ראייתי ותרגול. בדרך זו יביא השתל לשיפור באיכות החיים, בניידות ובעצמאות שלהם. השיקום הראייתי של חולים אלו דורש עבודת צוות ושיתוף פעולה רב-מקצועי לאורך זמן. לצד צוות המנתחים העומד בחזית הטיפול נמצאים גם האופטומטריסטים, הפסיכולוגים מתאמות מחקר והטכנאים".  



אלו תוצאות הושגו עד כה?

בטיחות השימוש בשתל הרשתית נבדקה כבר בחיות ונבחנת כעת במסגרת המחקר באנשים. עד כה, חמישה חולים במחלת הרשתית רטיניטיס פיגמנטוזה, הם הראשונים בעולם שעברו את השתלת השתל במסגרת ניסוי קליני בינלאומי ונמצאים כעת בתהליך של שיקום ראייה.  

מי מתאים להשתתף במחקר?

בשלב זה, המערכת מיועדת לשימוש במסגרת מחקר רק בחולים מעל גיל 18 עם אובדן ראייה מלא בשתי העיניים עקב מחלת רשתית ניוונית תורשתית (רטיניטיס פגימנטוזה) בלבד. תקינות מערכת ההולכה עצבית של החולים תיבדק טרם הניתוח.

חולים המתאימים לקריטריונים מוזמנים לפנות למחלקת עיניים

 במייל : shulamits@tlvmc.gov.ilhadaro@tlvmc.gov.ilבטלפון: 03-6973629, 03-6974165 

אנו נמצאים אמנם רק בתחילת הדרך אך כבר רואים את האור בקצה המנהרה.

תפריט ניווט תחתון