תוכן עניינים

לא קל לעמוד מול בקשה של ילד אשר אפילו לא יכול לטעום מעוגת יום ההולדת שלו עצמו כי הוא אחד מתוך אותם הילדים הלא מעטים בעולם המערבי הרגישים לרכיב מזון כלשהו.
רגישות למזונות ובעיקר בקרב ילדים תובעת מהם ומסביבתם התמודדות יומיומית המשפיעה לא פעם על אורח החיים והמסגרת המשפחתית כולה, וכמובן תובעת וויתורים גדולים מהילד עצמו. סביר להניח כי כל הורה היה רוצה לצמצם את האיסורים וההגבלות של ילדו הנובעים מאותה רגישות, ואולי אפילו באמת לאפשר לו ביום ההולדת לאכול מהעוגה שהוכנה במיוחד בשבילו, כדי שתתאים במיוחד לו ותהיה טעימה לכולם.

אחת הבעיות המרכזיות בהתמודדות עם רגישות למזון היא במקרה של מזונות המהווים מרכיב בסיסי בתזונה היומיומית שלנו כגון חלב או ביצה. רגישות לביצים למשל מחייבת הימנעות מכל מאכל אשר מכיל ביצים או רכיבי ביצים: עוגות, מאפים, חביתות, קרקרים, עוגיות, מוצרים מוכנים והרשימה נמשכת עד ועד.
האם באמת מתקיימת רגישות זהה  לכל אותם מזונות ומאכלים?
והאם יש דרך לבדוק זאת מבלי לגרום לתגובה מזיקה, וכדי לאפשר לאותו ציבור קצת פחות מגבלות ואיסורים?
עד לא ממש, אבל החדשות בנושא הן שעולם אבחון הרגישות בדרך לשם.

פרופ' ליזי פיירמן מנהלת המעבדה למחלות ריאה ואלרגיה במרכז הרפואי ת"א איכילוב מסבירה:
פריצות דרך מחקריות וטכנולוגיות מאפשרות כיום לרדת לבדיקה ברמה מולקולרית מעמיקה, בה ניתן להפריד את החלבון המצוי במזון לכמה תתי יחידות. אם בעבר בדיקות הדם בדקו רגישות למזונות כלליים באמצעות החלבון הגדול, כיום ניתן להפריד את החלבון לכמה תתי יחידות ולבחון את התגובתיות גם באופן צר ומעמיק יותר.
ניקח את הבוטנים הידועים כגורם אלרגני שכיח היכול להביא לתגובות חריפות ומסכנות חיים. אותה טכנולוגיה מתקדמת מספרת לנו כי בבוטנים אין חלבון אחד שהוא מסוכן, אלא הרכב של מספר חלבונים. כך גם בבביצים ובחלב.
ואם נחזור לאותו ילד או ילדה הנאלצים להימנע גם ביום ההולדת שלהם מלאכול עוגה, אז אולי אותן בדיקות מעמיקות החוקרות את החלבון ברמת תתי היחידות ויכולות לזהות את הרגישות לרכיבי מזון ברמה המולקולרית יאפשרו בעתיד להכין עוגה שתכיל ביצים אך תתאים גם לבעל השמחה.


איך זה עובד?
באמצעות זיהוי הרגישות ברמת התת החלבון תוכל להתאים דרך הכנת ועשיית העוגה (או במקרה הזה אפייה) אשר בה עובר החלבון שינוי מבני וכבר אינו מהווה גורם מסכן. אז עוגת מוס לא תתאים, אבל בעוגה שנאפתה קיימים חלבונים שאינם יציבים לחום ולכן יעברו שינוי מבני אשר בו יאבדו את התכונות האלרגניות שלהם.

למשל הרגישות השכיחה לבוטנים. זה מכבר ידוע כי אחוז הילדים הרגישים לבוטנים בישראל ובאמריקה נמוך ממקומות אחרים על פני כדור הארץ, וזאת ניתן להסביר בחשיפה המוקדמת לבוטנים בקרב אוכלוסיות אלו (דרך הבמבה וחמאת הבוטנים הפופולריות) סקר שנערך בנושא הרגישות לבוטנים העלה כי במדינות מסויימות באסיה אחוז הרגישים אפילו נמוך עד יותר. אחת הסברות היא כי את ההסבר לכך ניתן למצוא בתהליך ההכנה, כאשר במטבח האסיאתי נהוג לטגן או לקלות את הבוטנים וכך נגרם שינוי במבנה החלבוני המנטרל או ממתן את האלרגן.

תחום זה של חקר תת מולקולרי עדיין מחקרי ואינו בשימוש קליני, אך מספק הבנה עמוקה יותר של התהליך שבעתיד אולי תהיה מתורגמת לשינוי באורח החיים היומיומי בקרב אוכלוסייה הסובלת מרגישות למזונות.

 במעבדה למחלות ריאה ואלרגיה ניתן לבצע כיום בדיקה חדשנית לזיהוי רגישות למרכיבים מולקולריים של שלושה מזונות– בוטנים, ביצים וחלב.
בנוסף מבצעים במעבדה מגוון בדיקות מתקדמות וייחודיות לזיהוי רגישויות: למזון, לחמרים, למתכות וכן בדיקות אלרגיה תעסוקתית

ליצירת קשר ומידע נוסף:  03-6973749, 03-6947264 

 

 


 

תפריט ניווט תחתון