תוכן עניינים

רוב האנשים מקבלים את הקיץ הקרב במחשבות אופטימיות על חופש, בילויים וכיף. אבל יש גם אנשים שעסוקים במחשבות אחרות, כמו: "לא מוצא כוח לקום בבוקר... אין לי חשק לכלום... דבר לא גורם לי לשמוח... אפילו לא הילדים שלי...". האם המדובר במצב רוח רע שיחלוף ככל הנראה מעצמו, או בדיכאון קליני שיש לאבחן אותו ולטפל בו? ואיך לזהות מצב דיכאוני מבעוד מועד ולצאת מחוזקים?
פרופ' מיקי בלוך, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה אמבולטורית במרכז הרפואי תל אביב, מסביר, עונה על שאלות ועושה סדר
.


אולי נתחיל בכמה מלים על מצב הרוח
כשמדברים על "מצב רוח" מתכוונים למצב רגשי מוגדר, הנמשך באופן עקבי לאורך פרק זמן מסוים. מצבי רוח נוצרים בדרך כלל בתגובה לאירוע כזה או אחר, הם זמניים והפיכים, והם קיימים במודע שלנו, היינו: אנחנו מודעים לעצם קיומם ולשינוי שחל בהם.
מצב רוח רע יכול להתקיים בסיטואציה חדשה בחיים, למשל, כאשר משאבי ההתמודדות העומדים לרשותנו, נמוכים מהעומס הרגשי.

ודיכאון? זה כבר עניין פתולוגי?

על פי מגדיר האבחנות הפסיכיאטרי הרשמי (DSM), מדובר בדיכאון מז'ורי, אם במשך שבועיים לפחות מתקיימים 5 מהתסמינים הבאים, הגורמים לנו לחוש במצוקה או שתפקודנו נפגע באופן משמעותי:

  • 1-2 מתסמיני הליבה, הכוללים: מצב רוח ירוד, ו/או חוסר הנאה ומוטיבציה
  • 3-4 מהתסמינים הבאים: עייפות וחוסר אנרגיה, הפרעות בשינה, הפרעות בתאבון, הפרעות בתנועה (איטיות או אי שקט), ירידה קוגניטיבית, מחשבות שליליות וחשיבה אבדנית.

איך נדע להבחין בין מצב רוח רע לבין דיכאון?
השוני בין מצר רוח רע לבין דיכאון אינו תלוי בספקטרום, אלא מדובר ב-2 מצבים שונים:
מצב רוח רע - הוא מצב נורמטיבי שבו יכולת הוויסות הרגשי נמצאת בגדר הרצף התקין. דיכאון – לעומת זאת, הוא מצב פתולוגי, שבו אין עוד לאנשים יכולת לשלוט ברגשותיהם.
חשוב לציין כי ההתנהגות של מי שנמצא בדיכאון קליני, לא חייבת להיות "דיכאונית". כמו שאנשים מדמיינים בדרך כלל.  היא גם יכולה לבוא לידי ביטוי באבדן תחושת החיוניות, כגון: חוסר הנאה, חוסר עניין, ירידה ביזמה או בחשק, וכן בעצבנות, כעס, חוסר סבלנות או בהצפה רגשית (כלומר, תחושה של פניקה וחרדה סביב אירועים יחסית מינוריים).

איך, איפוא, מאבחנים דיכאון?

אבחון של דיכאון הוא תהליך קליני לחלוטין, המתבצע על ידי בדיקה של פסיכיאטר ולעתים גם על ידי שאלונים סובייקטיביים. למרבה הצער, למרות שחלק מהמנגנונים הביולוגיים הפגומים המעורבים בדיכאון מוכרים לעולם הרפואה - עדיין אין בדיקות דם או הדמיה ספציפית היכולות להצביע באופן מהימן ואבחנתי על מצב של דיכאון.

האם יש אוכלוסיות שמועדות יותר מאחרות ללקות בדיכאון?

הדעה הרווחת היא שמבוגרים סובלים מדיכאון יותר מצעירים, אך הנתונים בפועל מצביעים על כך שהגיל שבו מתחיל להתעורר דיכאון הוא דווקא
20-40. יתרה מכך. סקר שערך משרד הבריאות מצא, כי למעלה מ-6% מבני 18-35 חוו דיכאון לפחות פעם אחת בחייהם.

נשים או גברים?
כ-20% מהנשים וכ-10% מהגברים יסבלו מדיכאון לפחות פעם אחת במהלך חייהם. שכיחות התופעה בנקודת זמן מסוימת מגיעה לכ-6% בקרב נשים ולכ-3% בקרב גברים.

בעלייה או בירידה?
סקר של ארגון הבריאות העולמי מצא עלייה מתמדת בשכיחות הדיכאון הקליני בעולם. למרות שכל אחד עלול לסבול מדיכאון, קיימים אנשים שמועדים ללקות בדיכאון יותר מאחרים. מגמה זו מושפעת ממכלול רחב של גורמים, הכולל: גנטיקה, התפתחות מוקדמת, אירועי חיים שונים, עומסים רגשיים ועוד.


האם דיכאון מופיע תמיד לאחר אירוע קטסטרופלי?
ברוב המקרים, אך לא תמיד, יופיע דיכאון לאחר תקופה ארוכה של עומס נפשי או דחק (סטרס). כמחצית מהסובלים מחרדה כרונית, יסבלו בהמשך גם מדיכאון.
אירוע ראשון של דיכאון יקרה פעמים רבות לאחר אירוע קשה כגון אבדן, סכנה קיומית משבר אישי וכו', אך בהמשך החיים ייתכנו אפיזודות שונות של דיכאון ללא כל קשר ל"אירועי חיים" ספציפיים. דיכאון שאינו מטופל על ידי אנשי מקצוע, עלול להימשך כ-10 חודשים, בממוצע.

האם אדם שנמצא בדיכאון יכול לתפקד?

כן ולא. מחד, לא כל אדם הנמצא במצב של דיכאון קליני, אינו יכול לתפקד. אך מאידך, בכל מצב דיכאוני קיים טווח של עצמת הדיכאון ושל יכולת התפקוד.
חשוב להבין כי אנשים יכולים להתאים לכל הקריטריונים המגדירים דיכאון קליני, ועדיין לדחוף את עצמם להמשיך ולתפקד כרגיל, לכאורה. ברוב המקרים, תפקוד זה יהיה פגום, והוא יושג תוך מצוקה נפשית וסבל רב.

האם אפשר למנוע התפתחות של דיכאון?

אפשר בהחלט לצמצם את הסיכון ללקות בדיכאון בעזרת מודעות:

  • לא חייבת להיות "סיבה מוצדקת" לדיכאון. היו ערים לתחושות שלכם, ללא קשר למצב האובייקטיבי סביבכם.
  • היו ערים לטריגרים שעלולים להשפיע עליכם לרעה. זהו נקודות תורפה, כגון:  מצב דחק / אובדן של אדם קרוב / שינויים הורמונליים / אורך היום – שעות אור / מחלה / תרופות שאתם נוטלים.

גם כאשר מתפתח מצב של דיכאון, אבחון מוקדם של איש מקצוע יכול למנוע התדרדרות!

  • אל תיכנעו לבושה
  • על פי נתוני משרד הבריאות, רק כ-60% פונים לאבחון מחשש לסטיגמה.

מה תפקידה של הסביבה במניעת מצבי דיכאון?

כאשר קיים חשש לדיכאון אצל מישהו קרוב לכם – אל תשאירו אותו לבד עם תחושותיו.

דבר ראשון, הימנעו ממשפטים שיפוטיים, כגון: "אם תרצה מספיק, תוכל להתגבר"... או "אתה מוותר לעצמך בקלות ולא מתאמץ..."...

לעומת זאת, שקפו לו את התנהגותו בצורה מדויקת כפי שאתם חווים אותה. הציעו לו לפנות לרופא משפחה, פסיכולוג או פסיכיאטר, להערכה ולקבלת טיפול.

אם נתקלתם בהתנגדות - גייסו אנשים קרובים אחרים שיכולים להשפיע ולשכנע.

והכי הכי: אל תשתפו פעולה עם סטיגמות! סטיגמות הנוגעות למצבים נפשיים, מונעות מאנשים לפנות לעזרה.

 

איזה טיפול מומלץ לאנשים הסובלים מדיכאון קליני?

  • שינוי באורח החיים ומעבר לאורח חיים בריא, הכולל: ספורט, תזונה נכונה והפחתת עומסים, יכול לסייע במצבי דיכאון שונים. גם חשיפה לאור באמצעות טיפול באור עשויה לסייע.
  • טיפול פסיכולוגי דינמי קלאסי או קוגניטיבי - התנהגותי.
  • טיפול תרופתי, ובכלל זה: תרופות טבעיות, כימיות, הורמונליות או מודולציה מוחית (טכניקות שונות של גירוי חשמלי/ מגנטי של אזורים במוח).  
  • טיפול בנזעי חשמל (ECT) – יצירת זרם חשמלי במוח, שנועד "לאפס" מערכות ביולוגיות רבות הקשורות בוויסות מצב הרוח. הטיפול נעשה בהרדמה, וכרוך לרוב באשפוז קצר.
  • ביופידבק ונוירו פידבק -  שיטות המכוונות לשליטה עצמית גבוהה יותר בתגובות הפיזיולוגיות (ביופידבק) והמוחיות (נוירופידבק), על ידי תהליך של היזון חוזר ולמידה, המוביל לוויסות עצמי טוב יותר.
    הטיפול מותאם לכל מטופל בצורה פרטנית, בהמלצת הפסיכיאטר המטפל.

מהן אופציות הטיפול החדשניות בתחום?

יש היום טיפולים חדשניים, המציעים פתרונות לאנשים הסובלים מדיכאון כרוני "עמיד" לטיפול.

  • אחד מהם הוא dTMS - גירוי מוחי מגנטי עמוק. המדובר בטיפול טכנולוגי חדשני, ללא תופעות לוואי, המתבצע במרפאה לטיפול בדיכאון בגרייה מגנטית.
    הטיפול מתבצע באמצעות קסדה מיוחדת, היוצרת שדה מגנטי ממוקד, שתפקידו ליצור גירוי של אזור מסוים במוח. הטיפול ב- dTMS מומלץ במקרים בהם הטיפולים הביולוגיים האחרים נכשלו, או גרמו לתופעות לוואי קשות, או כאשר המטופל מתנגד לטיפול תרופתי.
    ניתן להיעזר ב- dTMS בטיפול בדיכאון אוניפולארי וביפולארי, אצל אנשים מבוגרים, נשים מניקות (דיכאון לאחר לידה) ובמקרים אחרים, בהם השימוש בתרופות מוגבל.
  • טיפול חדשני ומבטיח אחר הוא DBT – החדרת אלקטרודות לגירוי חשמלי של המוח. מדובר בטיפול חודרני, הרלבנטי במקרים בהם שום טיפול אחר לא עזר. הטיפול נעשה בניתוח נוירוכירורגי.

בשורה התחתונה:
יש הבדל מהותי בין סתם מצב רוח רע לבין מצב פתולוגי של דיכאון, אבל הבשורה הטובה היא שדיכאון אינו גזרה משמים. יש מה לעשות. יש איך לטפל. וחשוב לפנות לגורם המתאים מבעוד מועד, כדי למנוע התדרדרות במצב.

תפריט ניווט תחתון