תוכן עניינים

הזעת יתר, הינו מצב שבו ייצור מוגבר של זיעה גורם להפרעה ניכרת בפעילויות היומיומיות, ולפגיעה באינטראקציה החברתית ובתפקוד במקום העבודה. 

בעבודות מדעיות קיימת הגדרה כמותית הנמדדת עבור מצב של הזעת יתר  - למעלה מחמישים מ"ג זיעה בדקה.

אולם, במציאות היומיומית שלנו, הבדיקה והאפיון אינם מתבצעים באופן כמותי, אלא מתבססים על תלונות המטופל.

הזעה מוגברת סובייקטיבית, תאופיין ככזו המסבה אי נוחות קשה וכרוכה במבוכה חברתית, ובהרגלים כמו:

  • מקלחות והחלפת חולצות תכופות
  • לבישת ביגוד שחור בלבד או שכבות, על מנת להסתיר את כתמי הזיעה
  • הימנעות ממגע פיזי - כאשר המדובר בהזעת יתר בכפות ידיים.

לעתים קרובות, המטופל לא יזיע בעת הביקור במרפאה, כיוון שיגיע לאחר שהתקלח.

חשוב להבחין בין הזעת יתר מפושטת - אשר יש לברר את הגורם להיווצרותה, לבין הזעת יתר מקומית, המופיעה בבתי השחי, בכפות הידיים או בכפות הרגליים.

הזעת יתר זו, נובעת מגורם לא ידוע ("אידיופטית" בשפה מדעית), מושפעת ממצב רגשי, ובשליש עד שני שליש מהסובלים ממנה, קיים רקע משפחתי להיווצרותה.

הטיפול בהזעת יתר מקומית

האפשרויות לטיפול בהזעת יתר מקומית, הינן מוגבלות יחסית, ועליהן נמנות: 

  • שימוש בדיאודורנטים אנטי-פרספירנטים, המכילים מלחי אלומיניום והיעילים בחלק מן המקרים.
  • נטילת תרופות אנטי-כולינרגיות, הכרוכה בתופעות לוואי אשר לרוב אינן מצדיקות את השימוש בהן.
  • שימוש במכשירי יונטופורזיס (לדוגמה,DRIONIC, אשר ניתן לרכוש באינטרנט ובחנויות בארץ). מכשירים אלוה כרוכים בהשריית האיבר המזיע מדי יום בתוך אמבט, אשר דרכו עובר זרם חשמלי נמוך, ויעילותם גבוהה: לפי עבודות שנעשו, הם מביאים לעד 85% הפחתה בזיעה. מטבע הדברים, כיוון שנדרשת השריה, הם פחות מתאימים לטיפול בבתי השחי, אך בהחלט מומלצים להזעת יתר בכפות הידיים / רגליים.
  • הזרקת בוטולינום טוקסין, שבה תדון הכתבה.
  • הליכים כירורגיים שונים דוגמת סימפטקטומיה - הסרת הרקמה המזיעה בבתי השחי, ואחרים.

הזרקת בוטולינום טוקסין

כיום, לגיטימי ומקובל  לטפל בהזעה בבתי השחי, מטעמים אסתטיים בלבד, גם ללא כל התסמינים של הזעת יתר.

הטיפול בהזעה בבית השחי כרוך באלחוש עם קרם למשך 30-60 דקות, ולאחר מכן הזרקת הבוטולינום טוקסין ("בוטוקס" או "דיספורט") לעור בית השחי במרווחים קטנים.

הטיפול כרוך באי נעימות קלה בלבד, נמשך מספר דקות, ולמעשה אין כל הגבלות לאחריו, למעט המלצה לא להשתמש בדאודורנט ביממה שאחרי, באזור שעבר את הזריקות, על מנת למנוע גירוי מקומי.

שבוע עד שבועיים לאחר מכן, ניתן לצפות היעלמות של מרבית ההזעה - באחוזים הנעים בין 70 ל-90 אחוזי הפחתה בזיעה.

הטיפול בהזעה בכפות הידיים או הרגליים, הינו שונה במספר היבטים:

ראשית, נדרשת הרדמה עמוקה יותר – אשר כשלעצמה כרוכה בכאב מסוים, ונעשית בהזרקה לשורשי כפות הידיים. פעולת ההזרקה של הטוקסין כרוכה באי נעימות, ולבסוף - צפויות תופעות לוואי כחולשת שרירים זמנית - שכן, כזכור הטוקסין משפיע לא רק על הבלוטות, אלא גם משתק שרירים. יחד עם זאת, אותם מטופלים הסובלים מהזעה קשה בכפות הידיים / רגליים, ונמנעים מהליך ניתוחי מכל סיבה שהיא, ייהנו מאוד מהשפעות הטיפול.

לאחר ההזרקה של בוטולינום טוקסין כטיפול בהזעת יתר, ניתן לצפות להשפעה הנמשכת שישה עד תשעה חודשים, שלאחריהם יש לחזור על ההזרקה.

בפועל, מרבית המטופלים בוחרים להגיע בתחילת הקיץ לטיפול, והמהדרין מקפידים לשמור על היובש עם הזרקות דו-שנתיות - כתלות בכמות ההזעה, ובאפשרות הכספית לכך.

תפריט ניווט תחתון