מהי קולונוסקופיה?
קולונוסקופיה היא בדיקה נפוצה ומבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות של המעי הגס. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה בחלל המעי הגס, ומכאן שמה (קולון – מעי גס, סקופיה – מבט). ניתן לבצע בעת בדיקת הקולונוסקופיה פעולות שונות כגון כריתת פוליפים, נטילת דגימת רקמה (ביופסיה) והרחבת היצרויות. הבדיקה מבוצעת ע"י רופא גסטרואנטרולוג (מומחה במחלות דרכי העיכול) באמצעות החדרת אנדוסקופ דרך פי הטבעת של הנבדק. האנדוסקופ הוא צינור דק וגמיש, בעובי של אצבע, שבקצהו מצלמת וידאו זעירה. במהלך הבדיקה, רואה הרופא על מסך את צילומי הווידאו של המעי הנבדק, בהגדלה ניכרת, המאפשרת לו לאתר ממצאים חריגים ושינויים קטנים ברקמות.
מהי המטרה בביצוע בדיקת קולונוסקופיה?
החשיבות הגדולה של ביצוע קולונוסקופיה היא במניעת סרטן המעי הגס – המחלה הממארת השנייה בשכיחותה במערב ובמדינת ישראל (אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים). מדי שנה מתגלים בארץ כ-3,300 חולים חדשים במחלה, וכשליש מהמאובחנים נפטרים ממנה.
סרטן המעי הגס מתחיל בדרך כלל כפוליפ (גידול שפיר), שגדל במעי באיטיות ובמשך תקופה ארוכה (אפילו 6-7 שנים). משך זמן ארוך זה מאפשר זיהוי הנגע והסרתו במהלך קולונוסקופיה לפני שהספיק להפוך לממאיר. ולכן סרטן המעי הגס נחשב למחלה ברת מניעה וקולונוסקופיה נחשבת לבדיקת סקר מוצלחת.
באילו מקרים מומלץ לבצע את הפעולה?
- כל מטופל/ת בגיל 50 ומעלה
- שינויים בהרגלי היציאות
- דימום בלתי מוסבר מפי הטבעת
- בירור חוסר דם – אנמיה, או ירידה במשקל שאינה מוסברת
- כאב בטן תחתונה מסיבה לא ברורה
- מעקב אחר נבדקים המצויים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס (למשל: בעקבות סיפור משפחתי)
- מעקב בחולים עם מחלות מעי כרוניות (לדוגמא: מחלות מעי דלקתיות)
כיצד מבוצעת הפעולה?
בדיקת קולונוסקופיה מבוצעת תוך שימוש בסדציה (טשטוש), המאפשרת לנבדק לעבור אותה במינימום של אי-נעימות. זריקת הטשטוש ניתנת לווריד, לפני תחילת הבדיקה, ולאחריה מתבקש הנבדק לשכב על צדו השמאלי. לפני תחילת הבדיקה הרופא בודק את החולה באמצעות האצבע ע"מ להרגיש ממצאים באזור פי הטבעת. לאחר מכן הוא מחדיר אנדוסקופ (מעין צינור ארוך וגמיש, עם מקור תאורה ומצלמה בקצהו) דרך פי הטבעת של הנבדק.
במהלך הבדיקה ממלאים את חלל המעי הגס באוויר ע"מ "לנפח" אותו. פעולה זו נעשית כדי לשפר את תנאי הראות. לעתים נבדקים מדווחים על תחושה קלה של לחץ ואי נעימות בעקבות הניפוח. לאחר מכן, מתקדם הרופא לאורך המעי הגס, וסוקר את המבנה שלו ואת שלמות ותקינות הרקמות. ההתקדמות בתוך המעי אורכת כ-20 דקות ומתבצעת באיטיות, כדי שלא לפספס ממצאים פתולוגיים.
פרט לאבחון וצפייה, בדיקת הקולונוסקופיה מאפשרת גם לנקוט בשורה של פעולות: לדגום רקמה (ביופסיה) מאזור חשוד ולשלוח לבירור פתולוגי במעבדת ביה"ח; לכרות או לצרוב פוליפים: להרחיב היצרות במעי באמצעות בלון או להניח תומכנים (סטנטים) בחלל המעי.
במכון למחלות דרכי העיכול והכבד (גסטרו) של בית החולים איכילוב, אנו משתמשים בטכנולוגיה ובציוד החדישים ביותר בתחום, הנחשבים ל"מילה האחרונה" של תחום גסטרואנטרולוגיה בעולם. טכניקות משוכללות אלו כוללות:
- קולונוסקופיית HD בהפרדה גבוהה (High Definition Colonoscopy), המשמשת לאיתור נגעים שטוחים ושינויים מזעריים ברקמות;
- כרומואנדוסקופיה (Chromoendoscopy), הכוללת שימוש בצבע ביולוגי, ומשמשת לאבחון מחלות מעי דלקתיות;
באיזו הרדמה מבוצעת קולונוסקופיה?
בדיקת קולונוסקופיה מבוצעת בסדציה (טשטוש, conscious sedation), באמצעות זריקה לווריד. הסדציה פועלת במהירות ומקנה למטופל תחושה של ישנוניות ומונעת ממנו לחוש כאב או אי נעימות במהלך הבדיקה. ורוב החולים ישנים בזמן הפעולה . לעיתים, אם קיים סיכון מיוחד או מסיבות אחרות, ניתן לבצע את הבדיקה בהרדמה מלאה בנוכחות מרדים.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
בדיקת קולונוסקופיה נמשכת כ-30 דקות
האם יש סיכונים בבדיקת קולונוסקופיה?
בדיקת הקולונוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה ומהימנה עם פרופיל סיכונים נמוך ושיעורי הצלחה גבוהים (סקירת המעי וגילוי ממצאים חשודים). במכון למחלות דרכי העיכול והכבד של המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב, אנו מבצעים בהצלחה יותר מ-6,000 בדיקות קולונוסקופיה מדי שנה.
כאב בטן, נפיחות ובחילות שכיחים לאחר הבדיקה, אולם הם קלים וחולפים מעצמם. הסיכון המרכזי של הבדיקה הוא דימום קל שנעצר באופן ספונטני מאזור נטילת הביופסיה או מאזור כריתת הפוליפ. סיבוך נדיר (אך מוכר) הוא התנקבות של המעי (פרפורציה) – מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש אבחון מהיר והתערבות ניתוחית דחופה.
לפני הבדיקה מסבירים למטופל את פרטי הבדיקה והסיכונים והוא נדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת המפרט את הסיכונים. הטופס גם נשלח אל המטופל לביתו ומאפשר קריאה מדוקדקת והבנת התהליך.
מה יקרה לאחר הבדיקה?
- לאחר הבדיקה מועבר המטופל למנוחה בחדר התאוששות למשך כשעתיים. שתייה ואכילה יותרו לאחר הבדיקה לפי הוראות רופא (רצוי להביא כריך). לעיתים יש תחושת לחץ של גזים לאחר הבדיקה, רצוי לשחררם. לשירותים יש לגשת עם מלווה.
- לפני השחרור הרופא המבצע את הבדיקה, ייפגש עם החולה וימסור לו את תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לאחר כשבועיים.
- אסור לנהוג לאחר הבדיקה במשך 12 שעות לפחות עקב השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש ויש להיעזר בנהג מלווה (האיסור כולל נהיגה ברכב/ אופניים חשמליות/ קורקינט וכדומה).
- בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות או כאב בטן מתמשך, יש ליידע את הרופא המבצע. מחוץ לשעות הפעילות המכון יש להגיע לחדר המיון.
- תחושה כללית רעה מאוד, פעולת מעיים דמית, כאבי בטן עזים וסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים מחייבים פנייה דחופה לחדר המיון עם מכתב סיכום הבדיקה, כדי לשלול אפשרות נדירה אך מוכרת של התנקבות המעי (פרפורציה) – מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש התערבות ניתוחית דחופה.
איך להתכונן לבדיקת קולונוסקופיה?
ההכנה לבדיקה היא חלק קריטי והכרחי להצלחת הבדיקה והיא באחריות המטופל. מטרת ההכנה היא לרוקן את חלל המעי מהתוכן שבתוכו על מנת שניתן יהיה לראות היטב את דופן המעי. הכנה לא טובה תפגום באיכות הבדיקה וביכולת האבחנה ולפעמים תצריך קולונוסקופיה חוזרת.
ההכנה לקולונוסקופיה מחולקת לשלב התזונה/דיאטה ושלב החומרים המשלשלים. שלב התזונה משותף לכל הנבדקים. להמלצות להכנה תזונתית עבור מטופלים צמחונים/טבעונים הקליקו כאן.
שלב המשלשלים משתנה מנבדק לנבדק. קיימים מספר חומרי הכנה והבחירה ביניהם נקבעת ע"י הרופא ע"פ מחלות הנבדק, גילו ונתונים רפואיים אחרים. כל החומרים מחייבים מרשם רופא.
חייבים להקפיד על כל הוראות ההכנה כולל הפסקת טיפול תרופתי רלוונטי.
הנחיות הכנה לבדיקת קולונוסקופיה
מומלץ לקרוא בעיון לפחות שבוע לפני מועד הבדיקה את הפירוט המלא להכנה לבדיקה, על פי המלצת הרופא. ההוראות בדפי המידע בקישורים הבאים:
דפי מידע לבדיקות המבוצעות בשעות הבוקר (08:00-14:00):
דפי מידע לבדיקות המבוצעות בשעות אחר הצהריים (15:00-18:00):
- לקביעת תור,
יש לשלוח הפניה רפואית עם פרטי קשר מלאים ואנו נחזור אליכם בתוך 4 ימי עסקים.
