תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מאת: פרופ' אורן שבולת, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי


מחלות כבד בכלל, ומחלות כבד נגיפיות בפרט, הינן תחום מתחדש עתיר התפתחויות והישגים, הן מבחינה אבחנתית והן מבחינה טיפולית. עד לפני 35 שנה, היו רוב החולים מאובחנים בשלבים מאוחרים מאוד של מחלת הכבד, בשלב של שחמת וסיבוכיה. תוחלת החיים של החולים הייתה קצרה, ונמדדה ברוב המכריע של המקרים בחודשים או בשנים ספורות.
בימינו, לעומת זאת, מאובחנים רוב החולים בשלבים מוקדמים של המחלה. שלבים כה מוקדמים, עד שברוב המקרים לחולים אין כל תלונה ואפשר לעצור, או אף לרפא לחלוטין את מחלתם באמצעות טיפולים תרופתיים חדשים. טיפולים תרופתיים חדשניים אלה, נבדקים בתהליך הקרוי ניסוי קליני. תרופה חדשה נבדקת כנגד תרופה מוכרת. הניסוי מתנהל לפי מערכת מחמירה של חוקים ותקנות, ומדווח לרשויות הבריאות האמריקאיות או האירופאיות.

ההשגחה על החולה במסגרת ניסוי קליני, הינה מחמירה הרבה יותר מאשר ההשגחה על חולה במסגרת טיפול רגיל. החולה נדרש להגיע לביקורות תכופות, מתבצעות בדיקות דם ובדיקות אחרות, ומתבצע מעקב על תופעות לוואי שמתפתחות.

תוצאות הטיפול במסגרת ניסויים קליניים, הן טובות בהרבה מהתוצאות של טיפולים מקבילים בתנאים  "רגילים". צריך לזכור, שבחלק מהמקרים ישנה קבוצה במחקר שבה המטופל מקבל תרופת דמה (אינבו). 

מחקר כזה מתבצע, רק כאשר אין תרופה שיעילותה הוכחה במחלה, וזאת על מנת שלא לפגוע בקבוצת האינבו. בחלק מהמחקרים, לא החולה ולא הרופא המטפל, יודעים האם המטופל מקבל את התרופה או את האינבו, וזאת בכדי למנוע שינויים קטנים שיכולים להטות את המחקר.

בנוסף, במרבית המחקרים קיימת זרוע המאפשרת לחולים שקיבלו אינבו, טיפול בתרופת המחקר, אם יעילותה מוכחת. הודות לניסויים קליניים, נהנים החולים ביחידת הכבד מתרופות חדישות ויעילות, שנים רבות לפני שהתרופות נכנסות לסל  הבריאות.

תפריט ניווט תחתון