מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי 8 מיליון איש מאובחנים כחולי שחפת מידי שנה, כשההערכה היא כי בעשור הקרוב ימותו כ- 10 מיליון מהמחלה הפעילה. נתונים אלו לא כוללים את מספר האנשים הנגועים בחיידק (להלן: שחפת חבויה, זיהום לטנטי- latent TB), אלא מתייחסים אך ורק לחולים . זיהום השחפת, הנגרם על ידי חיידק ה- Mycobacterium Tuberculosis הנו בעיה בריאותית בממדים בינלאומיים, וישראל אינה יוצאת דופן.

בישראל, שעור התחלואה בשחפת הוגדר כבעיה משמעותית החל מאמצע שנות ה- 80, אז הורגשה העלייה בתחלואה , בעיקר בעקבות גלי הגירה ממדינות בהן שעור השחפת גבוה.

בין השנים 1987 ל - 2005 שעור ההיארעות השנתי באוכלוסייה הכללית בישראל נמדד ונע בין 2.9 ל- 11 חולים ל- 100,000 נפש.

הערכות עדכניות קובעות כי כשליש מאוכלוסיית העולם נגועה בחיידק (שחפת חבויה), ללא כל תסמיני מחלה. ההערכה היא כי בארה"ב כ-9-14 מיליון איש סובלים משחפת חבויה ומספר זה צפוי לגדול על רקע היותה של ארה"ב מוקד שקולט הגירה  גם מאזורים בהם שכיחות התחלואה בשחפת גבוהה. גם בישראל, בהיותה מדינת הגירה, קיים צפי דומה.

אבחון "שחפת חבויה "באמצעות בדיקת ה- TST

M tuberculosis הינו פתוגן תוך תאי המעורר תגובה חיסונית מסוג Delayed  ,Hypersensitivity המשופעלת על ידי תאי T, שנחשפו על ידי אנטיגנים של החיידק. על עקרון זה בנויה שיטת הטוברקולין העורי (TST=Tuberculin Skin Test). בבדיקת TST נמדדת הופעת אינדורציה עורית כתגובה להזרקה מקומית  של תערובת חלבונית, Purified Protein Derivative  (PPD).    PPD מיוצר מחיידקי TB מומתים, בעלי יכולת  אנטיגנית, הגורמים לתגובה אימונית מקומית.

בדיקת ה-   TST  נמצאת כיום בשימוש נרחב בארץ ובעולם לצורך אבחון שחפת חבויה. על סמך בדיקה זו מתבססת ההחלטה לגבי מתן טיפול אנטי-שחפתי מונע למשך חודשים ארוכים.

בדיקת ה- TST זולה וזמינה אולם טומנת בחובה מספר  בעיות עקרוניות הגורמות לעיתים לתוצאה מוטעית, כשהעיקרית ביניהן היא זיהוי נוכחות של הנגיף בשל קבלת חיסון BCG בעבר. הסגוליות הנמוכה של בדיקה זו בעייתית, במיוחד בטיפול באוכלוסייה ישראלית שנולדה לפני 1981 וילידי בריה"מ לשעבר, שרובם ככולם חוסנו בעבר.

בנוסף, נרשמת רגישות נמוכה של התבחין העורי בחולים מדוכאי חיסון, חולי AIDS, חולים הסובלים מתת-תזונה וחולים עם מחלת שחפת פעילה. בסה"כ מוערכת סגוליות הבדיקה בפחות מ- 50% בחולי שחפת פעילה.

למרות המגבלות הנ"ל, בדיקת ה- TST הינה הבדיקה הנפוצה לאבחון שחפת חבויה ופעילה. 

כאמור, כשליש מאוכלוסיית העולם נגועה בשחפת חבויה ומתוך מאגר עצום זה, כ- 10% מהם צפויים לפתח שחפת פעילה. לכן, לאבחון המדויק ולטיפול הנכון בנגועים בשחפת חבויה , נודעת חשיבות מרבית על מנת לשלוט באפידמיית השחפת. 

בדיקת ה- Quantiferon- TB test  - QFT

ה- Quantiferon- TB test  -QFT הינה בדיקת דם חדשה שמודדת את הפרשת הinterferon-gamma (IFN-g) מלימפוציטים של נבדק כאשר הדם מודגר עם תערובת חלבונים סינטטיים המייצגים שני חלבונים קיימים בחיידק M Tuberculosis: Early Secretory Antigenic Target-6 (ESAT-6)ו-( (CFP-10 Culture Filtrate Protein-10.  החלבונים הנ"ל מופרשים מכל  זניM  Tuberculosis   (וכן מחיידקי M Kansaaii, M Marinum  , ,(M Szulgaiאך אינם מופרשים מהזנים הקיימים בחיסון  BCG.  לפיכך הבדיקה מציעה ספציפיות גבוהה יותר לאנטיגן ה-TB  לעומת מבחן ה- TST העורי.

היכולת להעריך את רמת הדיוק של מבחן ה- QFT  הינה מוגבלת בשל העדר בדיקה אבחנתית חד משמעית לאבחון זיהום לטנטי וזיהום פעיל עם תרביות שליליות. לכן לא קיימת בדיקה אבחנתית שהיא   Gold Standard לזיהוי זיהום לטנטי.

הערכת הסגוליות (specificity) מבוצעת באמצעות חישוב   אחוז הבדיקות השליליות  באוכלוסייה עם סיכון נמוך לשחפת. הערכת הרגישות (sensitivity) מבוצעת באמצעות חישוב אחוז הבדיקות החיוביות באוכלוסייה עם זיהום מוכח בשחפת.  סגוליות  הבדיקה מוערכת סביב 98%,  והרגישות סביב 89%.

 באוכלוסיות עם סבירות גבוהה לחשיפה (לדוגמא בני בית של חולה מדביק), ללא עדות למחלה פעילה נמצאה רגישות של סביב 80% לבדיקת ה- QFT.

מחקרים רבים הראו קורלציה בין בדיקת ה-QFT לבין התבחין העורי. בעבודה של Mazurek  שהתפרסמה ב- JAMA  נבדקו מעל 1000 מתנדבים עם חשיפה שונה לשחפת. בכל הנבדקים בוצע PPD ובדיקת  Quantiferonונערכה השוואה בין השתיים.  נמצאה התאמה בין שתי הבדיקות ב- 83% כאשר באוכלוסייה שחוסנה בעבר עם BCG נמצאה אי התאמה (כלומר PPD חיובי בנוכחות  Quantiferon  שלילי) בערכים פי שבע [2]. בכל העבודות שהשוו תבחין עורי למבחנים שבדקו הפרשת אינטרפרון  באוכלוסייה מחוסנת נמצאה סגוליות גבוהה יותר לבדיקת האינטרפרון [3].

 באוכלוסיות שחוסנו בעבר עם BCG   נמצא יתרון בולט לבדיקת ה-QFT: סגוליות גבוהה יותר שיוחסה לתוצאה חיובית מוטעית בבדיקת התבחין העורי. ההשערה הנה שההבדלים הללו מיוחסים לבדיקת TST  שהיא  false positive משנית לחיסון BCG.

 בנוסף נמצאה קורלציה בין רמת החשיפה ל-TB ובין תוצאת בדיקה חיובית בהשוואה לתבחין העורי [4].

במרכז הרפואי תל-אביב בוצע לראשונה בישראל עבודה בה הושוותה  את בדיקת התבחין העורי (Tuberculin Skin Test/TST) לבדיקת הדם Quantiferon-TB בעובדי מערכת בריאות ישראליים ובחולי שחפת פעילה ישראליים, בכדי להעריך את ההשפעה של חיסון קודם ב- BCG על השימוש בבדיקה.

31 עובדי מערכת הבריאות גויסו דרך מרפאת הסגל של המרכז הרפואי בתל-אביב וכן במלש"ח אזורי. 16 משתתפים חוסנו בעבר על ידי BCG  ו-15 משתתפים לא חוסנו.  כל המשתתפים עברו בדיקת תבחין עורי וכן בדיקת דם ל-  Quantiferon-TB.  בנוסף נבדקו  10 חולי שחפת פעילה עם הוכחה בקטריולוגית ל-  Quantiferon- TB כבקורת חיובית.

מצאנו שבקרב עובדי מערכת הבריאות הבריאים, כל בדיקות Quantiferon היו שליליות, כלומר, כל בדיקת PPD חיובית ייצגה חוסר התאמה בין PPD ל- Quantiferon.

לסיכום,  למבחן ה-QFT, אשר אושר בשנת 2001 על-ידי רשות המזון והתרופות ( FDA) בארה"ב לאבחון שחפת חבויה, מספר יתרונות בהשוואה לתבחין העורי:  סגוליות גבוהה יותר, אמינות גבוהה יותר במחוסני BCG וקורלציה טובה יותר לרמת החשיפה.

הבדיקה מתבצעת היום במרכז רפואי ת"א במעבדה למחלות ריאה ואלרגיה.