מרשם רפואי או פרויקט לאומי? בין רפואה לפוליטיקה

כיצד צמח ה"צבר"? עבודה זו מתארת את תהליך כינונה של "האם העברייה", ואת מערך הפרקטיקות היומיומיות שלהן היא הייתה מחויבת כדי לעמוד ביעדים האידיאולוגים והקונקרטיים של גידול "ילד ראוי" בעיני רופאי התקופה.

מניתוח אנתרופולוגי של ספרי ומאמרי ההדרכה לגידול ילדים שהופנו לאימהות, בעברית, משנות ה-20' ועד סוף העשור הראשון למדינה, עולה תמונה אידיאולוגית קוהרנטית, שהעמידה את האימהות ואת המשפחה בליבה של השאיפה הציונית להקמת חברה חדשה, וליצירת "אדם חדש". לצד הרעיונות הלאומיים-ציוניים, רווחו בקרב הרופאים גם רעיונות אאוגניים.

מרבית הרופאים תומכי האאוגניקה למדו את עיקריה במסגרת הכשרתם הרפואית באירופה, אך משהגיעו לארץ ונתנו את הדעת על בעיות הציונות והיהדות, הוסיפו לה, איש איש על פי מידתו, היבטים מקומיים. הצירוף הייחודי של רעיונות אאוגנים עם האידיאולוגיה הציונית הביא את הרופאים הארץ ישראליים לרתום את ספרי ומאמרי העצה שלהם לקידום האידיאולוגיה המשולבת.

במאמר זה אסקור את הגישות הלאומיות והאאוגניות של רופאי ילדים ונשים ארץ ישראליים כפי שהתבטאו בכתביהם הפופולאריים (כלומר המופנים להורים).

עם עליית הנאצים לשלטון, השתתקו הקולות האאוגניים המפורשים המקומיים, אך עקבותיהם מוספים להופיע בספרות ההדרכה הציונית-רפואית גם בשנים מאוחרות יותר.

--------

ד"ר שחלב סטולר-ליס היא מרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחומי העניין שלה הם בריאות, תקשורת, מגדר והגירה. מחקריה עוסקים בתקשורת בין המערכת הרפואית לנשים, בעיקר בתחומים השייכים להריון, לידה ואימהות.
עבודת הדוקטורט שלה עסקה במפגש המערכת הרפואית עם עולי ועולות שנות החמישים.

sachlavs@hotmail.com