| מנהלת המעבדה ד"ר ורדה דויטש
תאור כללי
המעבדה ההמטולוגית פועלת במסגרת המכון ההמטולוגי וכפופה לאגף המעבדות במרכז הרפואי. המעבדה מופעלת באמצעות כוח אדם מקצועי ומיומן ובסטנדרטים גבוהים העומדים בדרישות התקן ISO 9002.
על מקבלי השירות מהמעבדה נמנים: מחלקות, מכוני ומרפאות המרכז הרפואי; בתי חולים אחרים; קופות חולים; רופאים עצמאיים; מקומות עבודה; מוסדות מחקר ועוד.
מבנה המעבדה
המעבדה ההמטולוגית מורכבת מיחידות עיקריות והן היחידה לספירת דם, היחידה לבדיקות קרישה, היחידה לאפיון תאים וכן תחומים נוספים הכוללים אנליזה של המוגלובין ואפיון חלבונים, היחידה להשתלת מח עצם ובדיקות מולקולאריות והמעבדה לשימור דם טבורי.
מערך הבדיקות במעבדה ההמטולוגית
במעבדה מבוצע מגוון גדול של בדיקות, תוך שימוש בגישות החדשניות ביותר ועמידה בתנאים קפדניים של אבטחת איכות חיצונית ופנימית.
בדיקות שגרה: המעבדה מבצעת את מגוון הבדיקות הנחוצות לאבחון, טיפול ומעקב אחר החולים המאושפזים במרכז הרפואי ולקוחות חוץ.
בנוסף לבדיקות השגרה, מבצעת המעבדה ההמטולוגית מגוון בדיקות ייחודיות, שהן, בדרך-כלל בדיקות ברמת מורכבות גבוהה הדורשות מיומנות מיוחדת ולעיתים מכשור ואו ריאגנטים ייחודים.
להלן תפורטנה הבדיקות העיקריות המבוצעות במעבדה ההמטולוגית, על-פי היחידות המבצעות.
היחידה לספירת דם
(מרכזת תחום - הגב' אורה וואינס)
|
הערך הנבדק |
סימון |
יחידות |
תחום הנורמה |
משמעות |
|
תאי דם לבנים |
WBC |
/ul103 |
11 - 4.5 |
מספר תאי הדם הלבנים בדם |
|
תאי דם אדומים |
RBC |
/ul106 |
6.1 - 4.2 |
מספר תאי הדם האדומים בדם |
|
המוגלובין |
HGB |
g/dl |
17.5 - 12 |
החלבון נושא החמצן בתאי הדם האדומים |
|
המטוקריט |
HCT |
% |
35-45 |
הנפח של תאי הדם האדומים בנוזל הדם |
|
טסיות (טרומבוציטים) |
PLT |
/ul103 |
150-450 |
הטסיות הינן גופיפים המעורבים בקרישת הדם |
|
MCV, MCH, MCHC, RDW הינם מדדים למבנה ותפקוד כדוריות הדם האדומות |
|
אחוז ומספר הנויטרופילים |
%,Neut, abs |
%, abs |
1.4-6 ; 40-75 |
מדדים לכמות הנויטרופילים האחראים לסילוק זיהומים שמקורם בחיידקים |
|
אחוז ומספר הלימפוציטים |
%, Lymp, abs |
%, abs |
1.3-3 ; 20-40 |
מדדים לכמות הלימפוציטים המהווים חלק ממערכת החיסון |
|
אחוז ומספר המונוציטים |
Mon, abs, % |
%, abs |
0-1.3 ; 2-13 |
מדדים לכמות המונוציטים שהם תאים שתפקידם לזהות זיהומים ולשפעל תגובות חיסוניות |
שינויים בנתוני ספירת הדם ביחס לערכים הנורמאליים מלמדים על מצבו הכללי של החולה, וכן עשויים לתרום לאבחון של מחלות שונות (ראה המדריך המקוצר לפענוח ספירת דם).
בדיקות נוספות הנערכות במסגרת ספירת הדם (עפ"י הצורך):
בדיקות אלו של כדוריות דם אדומות לא בשלות נערכות לשם בירורי אנמיה וכן מצבים קליניים אחרים.
-
ספירת נוזלים - ספירה של תאים בנוזלי גוף שונים, מתבצעת או במכשיר ספירה או ע"י משטח (פירוט להלן). בדיקות אילו נעשות בתורנות ערב לבדיקות שתן דחופות (ילדים), ובתורנות לילה (בעיקר CSF).
-
ספירה מבדלת (משטח דם) - בבדיקה זו נמרחת טיפת דם על משטח זכוכית, ולאחר מכן נצבעים תאי הדם במספר צבעים המקלים על זיהויים ואפיון המבנה שלהם. הצביעה נעשית בד"כ ע"י מערכת הצמודה למכשיר סופר תאים. משטח הדם נותן תמונה מקבילה לספירת הדם, אך מאפשר אבחון של שינויי צורה ייחודיים בשורות התאים השונות. השינויים הללו, שאינם ניתנים לזיהוי בסופרי התאים האוטומטיים מאפשרים אבחון מדויק של מחלות המטולוגיות ובכללם סוגי אנמיה שונים, וכן מחלות ממאירות.
היחידה לבדיקות קרישה
(מנהלת היחידה - הגב' איבט לוי)
-
תפקודי קרישה בסיסיים (PT, PTT) - בדיקות אילו בוחנות את תפקודם הכללי של מסלולי הקרישה השונים. כן נעשה ניטור לחולים המטופלים בנוגדי קרישה כגון קומדין. בנוסף, נבדקים תפקודי קרישה כגון רמת פיברינוגן, רמות של פקטורי קרישה שונים וזמן תרומבין.
-
בדיקות לקרישתיות יתר: מקבץ בדיקות הנותן תמונה לרופא על תפקודי הקרישה של החולה בהקשר לנטיית יתר לפתח קרישי דם. הבדיקות נערכות באמצעות מבחני קרישה תפקודיים, או בבדיקות מולקולאריות חדשניות המבוססות על טכנולוגיית Real Time PCR. הבדיקות הללו כוללות, בין היתר:
-
בדיקות לאבחון מוטציות הקשורות לקרישתיות יתר - MTHFR, APCR, FII20210
-
פנל בדיקות לקרישתיות יתר - כולל את הבדיקות המולקולאריות וכן בדיקות קרישה נוספות
במסגרת מערך בדיקות לזיהוי (Lupus anticoagulant) Circulating Anti-Coagulant
בנוסף, נערכות בדיקות קרישה מיוחדות:
-
אפיון ליקויים במנגנוני הקרישה הקשורים לחסרים בפקטורי קרישה: פקטורי הקרישה II, V, VII, VIII, IX, XI
-
בדיקות לניטור Low Molecular Weight Heparin
-
בדיקות לזיהוי HIT - Heparin Induced Thrombocytopenia
-
במסגרת היחידה מופעל מערך בדיקות לתפקודי טסיות. בדיקות אילו מבוססות על מבחני אגרגציה בהם נבדקת הפעילות של טסיות הדם (תרומבוציטים) בתגובה למשפעלים שונים: ADP, קולגן, אפינפרין, ריסטוציטין.ע"י מבחני אגרגציה ניתן לבדוק גם עמידות לאספירין או לפלביקס.
היחידה לאפיון תאים
-
אפיון תאים (FACS) : בדיקה זו הינה חיונית לאבחנה ואפיון של ממאירויות המטולוגיות שונות כגון לויקמיות, לימפומות. לפיכך - החומר הנלקח לבדיקה בד"כ מקורו במח העצם או בדם היקפי. אפיון תאים נעשה באנליזת תאים בזרימה (Flow cytometry), באמצעות מכשיר ה- FACS (Fluorescence Activated Cell Sorter). בגישה זו מסומנים התאים הנבדקים באמצעות נוגדנים המכוונים כנגד סמני פני שטח היחודיים לסוגי התאים השונים. כל אחד מהנוגדנים מחובר לחומר צבע פלואורסצנטי, והמכשיר מסוגל לקרא כמה צבעים שונים בו-זמנית, בנוסף למאפיינים פיזיקאליים של התאים (כגון גודלם). בכל בדיקה כזו מאופיינים כמה עשרות אלפי תאים בתוך מספר דקות. באופן זה מקבלים אפיון.
-
אפיון CLL - או: Chronic Lymphocytic Leukemia.
-
בדיקה ל- ZAP70 - סמן פרוגנוסטי במחלת CLL.
-
אפיון לויקמיות חריפות, מיאלואידיות ולמפטיות (ALL, AML).
ביחידה מתבצעות בדיקות נוספות לאפיון תאים המבוססות על צביעות כימיות של משטחי דם. הבדיקות הללו כוללות את בדיקת ה- LAP (צביעה לאנזים המאפיין הבשלה של תאי דם לבנים) וכן צביעות המשמשות לאפיון ממאירויות המטולוגיות (לדוגמה: MPO שהוא אנזים המאפיין לויקמיות מיאלואידיות).
בדיקות המטולוגיות מיוחדות
-
המוגלובינופתיות - זיהוי של סוגי המוגלובין (החלבון קושר הברזל בכדוריות הדם האדומות) הקשורים במחלות המטולוגיות שונות. הבדיקות הללו כוללות: המוגלובין אלקטרופורזה, קביעת רמת Hb F (המוגלובין עוברי), בדיקת Sickle cell, בדיקת KB (איתור של כדוריות עוברי במחזור הדם של האם), בדיקת Apt (קביעת מקור הדימום בהפרשות יילודים).
-
EPO - רמת אריתרופויאטין (גורם גדילה הנחוץ להבשלת השורה האדומה).
-
Anti-DNA- בדיקה לנוגדנים כנגד DNA (נמצאים במחלות אוטואימוניות).
-
מיקרוגלובולין b2 - בדיקה המשמשת באבחון חולי מיאלומה נפוצה.
-
הפטוגלובין - בדיקה לרמת הפטוגלובין (חלבון קושר ברזל - לבירור מצבי אנמיה).
-
אימונוגלובולינים - אפיון וכימות.
-
אימונופיקסציה בסרום ובשתן.
-
FLC - Free Light Chain - בדיקה כמותית רגישה לרמת השרשרת הקלה של אימונוגלובולינים. הבדיקות הללו נערכות לחולי מיאלומה נפוצה.
אבטחת איכות
במעבדה מבוצעות תכניות פנימיות וחיצוניות של אבטחת איכות. במעגל הראשון מופעלות תכניות פנימיות של אבטחת איכות במסגרת כל בדיקה פרטנית וכל מכשיר בשימוש המעבדה. תכניות אלו כוללות הרצת בקרים (Controls), תיעוד של נתוני בקרים וכן תקלות המתרחשות במהלך העבודה. המעבדה משתתפת במגוון תכניות של אבטחת איכות חיצונית הבוחנות את דיוקן ואיכותן של תוצאות הבדיקות. מבחנים אלו נערכים על-ידי גורמים בינלאומיים, כגון CAP ו- NEQAS. המעבדה עברה את מבחני ההתעדה של מכון התקנים הישראלי, והיא נושאת תו-תקן ISO 9002.
פעילות אקדמית
במעבדה מתקיימת פעילות אקדמית ענפה, המכסה תחומי מחקר נרחבים בשטח ההמטולוגיה.
במסגרת פעילות זו ניתנת הדרכה לתלמידי תואר שני ושלישי בשיתוף עם מוסדות אקדמיים שונים בארץ. החוקרים במעבדה קשורים בשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובכללם האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל-אביב, ביה"ס לרפואה של הטכניון, וכן עם מוסדות שונים בעולם.
הצוות הבכיר
ד"ר רינת אשל, מנהלת היחידה להשתלת מח עצם ובדיקות מולקולאריות
גב' אורה וויאנס, אחראית תחום לספירות דם
ד"ר בנצי כץ, סגן מנהל המעבדה, אחראי אבטחת איכות
גב' איבט לוי, מנהלת היחידה לבדיקות קרישה
ד"ר סיגי קיי, אחראית תחום אפיון תאים
|
איך ליצור קשר?
המעבדה ההמטולוגית: טלפון: 35173-6973582, פקס: 03-6974452
היחידה לאפיון תאים: טלפון: 03-6973581, פקס: 03-6974452
היחידה לספירת דם: טלפון: 03-6973582, פקס: 03-6974452
היחידה לבדיקות קרישה: טלפון: 813-6973580, פקס: 03-6974452
|
איך להגיע?
בנין סוראסקי, קומה ראשונה, אגף ה'
בנין סוראסקי, קומה ראשונה, אגף ה', חדר 18
בנין סוראסקי, קומה ראשונה, אגף ה', חדר 25
בנין סוראסקי, קומה ראשונה, אגף ה', חדרים 21, 24
| |